בש"פ 4817/17 ניר(אשר) ז'נו נ. מדינת ישראל

לפניי בקשה להעברת מקום דיון ב-ת"פ 8651-04-17 מבית משפט השלום בירושלים לבית משפט השלום בחיפה.

מעיון בבקשה עולה כי המבקש הוא חייל משמר הגבול בשירות סדיר הנאשם בביצוע ריבוי עבירות של מעשים מגונים, לפי סעיף 348(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ), וריבוי עבירות של מעשים מגונים בכוח, לפי סעיף 348(ג1) לחוק העונשין, בחיילת ששירתה תחת פיקודו במשמרת אבטחה שהתקיימה בירושלים ביום 10.11.2016. המבקש טוען בבקשתו כי הוא מתגורר בטירת הכרמל; כי אמו נכה המוכרת בידי המוסד לביטוח לאומי ומעוניינת ללוות את המבקש בדיונים שיתקיימו בעניינו; כי במקרה שינוהל משפט הוכחות צפויים להעיד המתלוננת שאינה גרה בירושלים, עדים נוספים שמתגוררים באזור אשקלון ואופקים וכן שוטרים המשרתים בתחנות תל אביב וירושלים; וכי המרחק ממקום מגוריו ייקר את עלויות הייצוג שלו. עוד נכתב בבקשה כי טרם התקיימו דיונים בתיק. המבקש מציין בבקשתו כי הוא כופר במיוחס לו בכתב האישום, וכי המשיבה מתנגדת לבקשה, ואולם לטענתו נסיבותיו האישיות מצדיקות את העברת הדיון.

דין הבקשה להידחות. ככלל, אין מעבירים דיון מבית משפט אחד לבית משפט אחר אם יהיה צורך בשמיעת עדויות להוכחת העבירה בבית המשפט הנעבר. זאת משום שהדבר כרוך, לרוב, בנסיעת עדים מהמקום הרגיל שבו הם משרתים לבית משפט במקום אחר, ובענייננו המבקש בעצמו הצביע על כך שחלק מן העדים משרתים בירושלים, חלקם מתל אביב ואחרים מאזור הדרום, ולא צוין בבקשה כי העברת הדיון לאזור חיפה תיטיב עימם. העברת הדיון ללא הודאה בעובדות כתב האישום נעשית רק במקרים חריגים ויוצאי דופן. במקרה דנן, המבקש לא הצביע על טעמים מיוחדים המצדיקים סטייה מן הכלל. מיותר לומר כי המבקש זכאי לכפור במיוחס לו. בהינתן כל האמור, יש להותיר את הדיון בתיק בבית משפט השלום בירושלים.

סוף דבר, הבקשה נדחית.