בש"פ 4819/18 פלוני נ. מדינת ישראל

בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: החוק ) להעברת מקום דיון בת"פ

45835-10-17 מבית משפט השלום בנתניה לבית משפט השלום בבאר שבע.

1.

המבקש מרצה בעת הזו עונש מאסר, שהושת עליו במסגרת תיק אחר, בכלא אלה הסמוך לבאר שבע. לטענתו, הנסיעה לבית משפט השלום בנתניה מפרכת עבורו, ומקשה עליו להיות קשוב במהלך הדיונים, ועל כן הוא מבקש כי הדיון יועבר לבית המשפט בבאר שבע. עד כה התקיימו ארבעה דיונים בהליך, במהלכם נדחה מתן מענה לכתב האישום מסיבות שונות שעיקרן בייצוגו של המבקש. דיון נוסף קבוע ליום 27.6.2018.

2.

דין הבקשה להידחות. בקשה להעברת מקום דיון לפי סעיף 78 לחוק צריכה להיות מוגשת זמן סביר לפני מועד הדיון בהליך שלגביו מבוקשת ההעברה. שיקולים מערכתיים מחייבים שהבקשה תוגש שלא "ברגע האחרון". ככל שהדיון בהליך מסוים מועבר לבית משפט אחר, יש לאפשר לבית המשפט שממנו הועבר הדיון זמן סביר לקבוע דיון בהליך אחר תחת ההליך המועבר. הבקשה דנן הוגשה ימים ספורים לפני מועד הדיון, לאחר שההליך מתנהל כבר למעלה משבעה חודשים, וזאת מבלי שניתן כל הסבר לשיהוי בהגשת הבקשה. לכך יש להוסיף כי סד הזמנים הקצר מקשה על קבלת תגובה מסודרת מטעם המשיבה טרם מועד הדיון הקבוע. בנסיבות אלה, הבקשה לוקה בשיהוי ניכר ולא מוסבר ודי בכך כדי להצדיק את דחייתה ( בש"פ

4818/12

שיטרית נ' מדינת ישראל (19.6.2012); בש"פ 9654/17 לודמיר נ' מדינת ישראל (13.12.2017) ).

3.

למעלה מן הצורך יצוין, כי ככלל לא תתקבל בקשה להעברת מקום דיון בהליך פלילי מקום בו המשטרה תידרש להביא ראיות להוכחת העבירה בבית המשפט הנעבר. זאת, מפאת ההכבדה על משאבי הציבור הכרוכה בנסיעת אנשי משטרה מהמקום הרגיל שבו הם משרתים לבית משפט במקום אחר. על כן, בתיקים כגון אלה, מרכז הכובד הוא במקום ביצוע העבירה, ורק בנסיבות מיוחדות וחריגות תהיה הצדקה להיענות לבקשה להעברת הדיון ( בש"פ 4625/13 כהן נ' מדינת ישראל (15.7.2013) ; בש"פ 4817/17 ז'נו נ' מדינת ישראל (10.7.2017) ). כוחו של כלל זה יפה גם בענייננו, עת שישה משבעת עדי התביעה המנויים בכתב האישום מתגוררים בנתניה.

4.

הבקשה נדחית.