פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
4625/13
לפני:
כבוד הנשיא א' גרוניס
המבקש:
איציק כהן
נ ג ד
המשיבים:
1. מדינת ישראל
2. חנן אוחיון
בקשה להעברת מקום דיון
בשם המבקש:
עו"ד רחמים
דיין
בשם המשיבה 1:
עו"ד ג'ואי אש
החלטה
1.
לפניי בקשה לפי סעיף 78(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת מקום הדיון בת"פ 25362-05-13 (שלום – עכו) מבית משפט השלום בעכו לבית משפט השלום בירושלים. עניינו של התיק כתב אישום שהוגש נגד המבקש ונגד המשיב 2, בו מיוחסות להם עבירות שבוצעו לכאורה בעיר כרמיאל.
2.
הטעם לבקשה הוא המרחק בין בית משפט השלום בעכו ובין מקום מגוריו של המבקש בירושלים. המבקש טוען כי הותרת מקום הדיון בעכו, תדרוש ממנו נסיעות ארוכות בתחבורה הציבורית ומציין גם את מצבו הכלכלי הקשה. עוד מעיר המבקש כי בכוונתו, נכון לשלב זה, לוותר על עדותם של 14 מתוך 22 עדי התביעה.
3.
המשיבה 1 (להלן – המדינה ) מתנגדת לבקשה. לטענת המדינה, היות שהמבקש אינו מתכוון להודות בעובדות כתב האישום, יהא עליה להעיד את עדיה. המדינה מציינת כי אף אם, כדברי המבקש, לא יהיה צורך בהבאת עדים רבים, די בעדים שאכן יידרשו להעיד, אשר מקום עבודתם בכרמיאל, כדי להעדיף את הותרת הדיון במקום המקורי – עכו. עוד טוענת המדינה, כי היענות לבקשה תפגע גם במשיב 2, הנאשם האחר בכתב האישום הנ"ל, המתגורר בכרמיאל. יצוין, כי המשיב 2 לא השיב לבקשה.
4.
דין הבקשה להידחות. כאשר נאשם בהליך פלילי מבקש את העברת הדיון בהליך נגדו, אך אין הוא מודה בעובדות כתב האישום, תהא הנטייה שלא להיעתר לבקשה. זאת, מן הטעם שהעברת הדיון, בו צפויות להישמע ראיות עקב אי ההודאה, תצריך את הגעת עדי התביעה, לרבות אנשי המשטרה, לבית המשפט אליו הועבר הדיון. לפיכך, העברת דיון ללא הודאה בעובדות כתב האישום נעשית רק במקרים חריגים ויוצאי דופן (ראו, בש"פ 3064/07 מזרחי נ' מדינת ישראל , פיסקה 2 (23.4.2007); בש"פ 2469/13 בן יוסף נ' מדינת ישראל – רשות המיסים
(11.4.2013)). המקרה שבפנינו אינו מצדיק להטריח עדי תביעה מכרמיאל ולהעידם בבית משפט השלום בירושלים. הדברים נכונים ביתר שאת, מקום שהנאשם הנוסף בכתב האישום, המשיב 2, מתגורר בכרמיאל.
אשר על כן, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, ח' באב התשע"ג (15.7.2013).
ה נ ש י א