בש"פ 4879/08 פלוני נ. מדינת ישראל

א.

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (סגן הנשיא אזולאי) מיום 23.5.08 בב"ש 21026/08, בגדרה התקבל ערר על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע (השופט אבו טהה) מיום 22.5.08 בב"ש 2709/08.

ב.

ביום 20.2.08 הוגש נגד העורר כתב אישום, המייחס לו עבירות של תקיפת קטין בן משפחה, נסיון לתקיפת קטין בן משפחה, תקיפת קטין על ידי אחראי, איומים והפרת הוראה חוקית. בתמצית, נטען כי במועדים שונים תקף העורר את בתו, קטינה ילידת 1992, בחלק מן המקרים גרם לה לחבלות ולפחות במקרה אחד איים עליה (אישום ראשון). כן נטען כי העורר שב לבית גרושתו ובתו, לאחר שהדבר נאסר עליו בשני צוי בית משפט (אישום שני).

ג.

עם הגשת כתב האישום ביקשה המשיבה לעצור את העורר עד תום ההליכים. הוסכם על קיומן של ראיות לכאורה ועל עילת מעצר, אולם העורר ביקש לשחררו לחלופת מעצר. בית המשפט התרשם שאין בידי אחיו של העורר - שהוצע - לשמש חלופת מעצר נאותה, והורה על קבלת תסקיר מבחן (החלטה מיום 6.3.08). שני תסקירים, שהוגשו ביום 10.4.08 וביום 6.5.08, הצביעו על מאפייני אישיות בעייתיים של העורר. בתסקיר מיום 6.5.08 נאמר, כי חלופת מעצר נוספת שהוצעה – בבית קרובו של העורר – אינה מספקת; זאת הואיל והמפקח המוצע הביע ספקות בדבר יכולתו לעמוד במשימת הפיקוח, ונקט עמדה "מטשטשת" ביחס להתנהלות העורר לפני מעצרו.

ד.

חרף התסקיר, הורה בית המשפט על שחרור העורר למעצר בית, תוך שציין כי בית המשפט, ולא שירות המבחן, הוא שמחליט בשאלה זו. צויין שהעורר נעדר הרשעות קודמות, ושחלופת המעצר (השניה) המוצעת – בדימונה – מרוחקת ממקום מגוריהן של גרושתו של העותר ובתו (באר שבע). בית המשפט התרשם לחיוב מן הערבים המוצעים – קרוב המשפחה ובנו של העורר – וציין שלדברי המפקח המוצע לא הובן כהלכה על ידי שירות המבחן, בשל קשיי שפה. עוד התחשב בית המשפט בכך שהעורר אינו בקו הבריאות, ובכך שהעובדות הנטענות באישום הראשון ידועות היו למשיבה עובר להגשת כתב אישום אחר כנגד העורר (ת"פ 1289/08), בו הואשם ביצוע עבירות איומים וניסיון לתקיפה בנסיבות מחמירות בהיותו בגילופין.

ד.

המשיבה עררה לבית המשפט המחוזי. נטען כי לא היה על בית המשפט להורות על שחרור לחלופת מעצר, נוכח מסוכנותו של העורר והמלצתו הלא חיובית של שירות המבחן. הערר התקבל. נקבע כי אף שבית המשפט אינו כפוף להמלצת שירות המבחן, נוכח המלצתו המפורטת והמנומקת של השירות במקרה זה, ראוי היה לנמק את דחייתה ולהתיחס לטיעונים המועלים בה. עוד נקבע, כי מתעורר חשש שהמפקח המוצע ניסה לתקן את הרושם שיצר, בעקבות ההמלצה הלא חיובית; וכי גם אם תתקבל ההתרשמות החיובית מהחלופה המוצעת, גובר בנסיבות השיקול בדבר מסוכנותו של העורר.

ה.

(1) בערר נטען, כי לא היה על בית המשפט המחוזי להתערב בהחלטת בית משפט השלום, המבוססת על התרשמות בלתי אמצעית מחלופת המעצר; וכי היקף ההנמקה שנתן בית משפט השלום למסקנתו אינו צריך להוות טעם להתערבות. עוד שב העורר על טענות שהועלו בפני בתי המשפט הקודמים: נטען כי העורר נעדר עבר פלילי, ולו בעיות רפואיות; כי כתב אישום בגין אירועים קודמים הוגש בעת שהאירועים נשואי כתב האישום הנוכחי כבר ידועים היו למשיבה, ורק משהפר תנאי שחרור בקשר לאותו כתב אישום הוספו להפרה העבירות הנוכחיות; וכי מסוכנותו של העורר נקודתית לבתו ולגרושתו, ומנוטרלת על ידי הרחקתו מהן בחלופת המעצר המוצעת.

(2) בדיון הציג עו"ד בונדר את הסוגיה כמתח בין התרשמות שירות המבחן לזו של בית המשפט; בית המשפט – היכול על סמך התרשמות מעדות לשלוח נאשם למאסר ממושך – יכול גם לחלוק על שירות המבחן, שהוא כלי עזר. אכן, נפסק כי רק בנסיבות יוצאות דופן יחרוג בית המשפט מתסקיר שלילי, אך בית משפט השלום נדרש לכל הקשיים, והתרשם כראוי, ובית המשפט המחוזי לא התמודד כנטען עם דבר זה. המדובר באדם מבוגר שעבר לא מכבר ניתוח ברגלו, ואינו מקבל טיפול כראוי במעצר; הניטרול הוא על-ידי חלופה בדימונה הרחוקה מבאר שבע. ועוד, הגם שקרוב המשפחה שהוצע לא אושר כמפקח על-ידי שירות המבחן, אין דבר חד משמעי לגבי בן העורר, שהוצע אף הוא. ועוד נטען, כי ההוכחות קבועות לספטמבר 2008 אך לא יסתיימו ביום אחד, וממילא יתמשך המעצר.

(3) באת כוח המדינה ציינה כי שירות המבחן עשה עבודה יסודית בשני תסקירים ועמד על חוסר יכולתו של העורר לעמוד בגבולות; משהפר מעצר בית פעם אחת, מדוע לא יפר שוב.

ו.

עיינתי בשני תסקירי שירות המבחן. צוין כי גרושת העורר (אם המתלוננת) באה לבקרו במעצר ודואגת למחסורו, ותיארה מערכת יחסים מורכבת בין העורר למתלוננת המצויה בגיל ההתבגרות (גם הגרושה עצמה הגישה תלונה בעניין אלימות – נשוא כתב האישום מינואר 2008, שם הואשם באיומים ובניסיון לתקיפה כלפי הגרושה והמתלוננת). בת גדולה של העורר תיארה משבר שעבר אביה בעקבות תאונת עבודה (דבר שאושר על-ידי הפסיכולוג המטפל). באשר לחלופה, קרובו של העורר שהוצע כאמור כמפקח, נקט עמדה מגוננת וביטא ספקות באשר ליכולת לעמוד במחויבות פיקוח, וגם שלל איזוק אלקטרוני בגלל קושי כלכלי להתקין קו בזק. עם זאת התרשמות בית משפט השלום היתה שהערב יוכל לשמש מפקח.

ז.

המדובר בתמונה מורכבת: מחד גיסא, גירושין בין העורר לאם המתלוננת – מאידך גיסא, עזרת הגרושה (שהיא גם מתלוננת בתיק האחר) לעורר בעת מעצרו, וגם עזרה כלכלית של העורר לה (כעולה מתסקיר שירות המבחן), אף כי הדעת נותנת שיש גם חובת מזונות. כתב האישום האחר, שעניינו אירוע בגילופין מתאריך 25.1.08, הוגש ב-28.1.08; כתב האישום הנוכחי הוגש ב-20.2.08 לאחר שהעורר חזר שלא כדין – לכאורה – לדירה, וכן תיאר אירועים במחצית השניה של 2007 בהם נתקפה המתלוננת על-ידי העורר בשל ביקורתו על התנהגותה, לרבות סטירה שגרמה חבלה וזריקת קב כלפיה, קללות וחניקה.

ח.

(1) אכן, ככלל רואים בתי המשפט את שירות המבחן כסמן טיפולי-שיקומי, שסטיה מהמלצה לא חיובית שלו טעונה נימוקים כבדי משקל (ראו בין השאר בש"פ 3286/07 מדינת ישראל נ' עמר (לא פורסם) (השופטת חיות)). הדבר נובע מאופי תפקידו של שירות המבחן, מן ההיגיון ומניסיון החיים; ובודאי שכיחים בהרבה מקרים בהם שירות המבחן בא בהמלצות חיוביות ובשל תמונה רחבה יותר שרואה בית המשפט, לא יקבל המלצות אלה (לעניין יחסו של הבית המשפט לתסקירים ראו אהרן ברק, "התסקיר וקצין המבחן למבוגרים" בתוך מבחר כתבים (בעריכת ח"ה כהן וי' זמיר, תש"ס 2000, 653). כשהמדובר בהמלצה שאינה חיובית, ברי כי עניין השחרור הוא משוכה גבוהה. במקרה דנא סבורני, כי הפרת צו בית המשפט בפברואר 2008 על-ידי העורר מגביהה עוד את המשוכה. על כן איני נעתר לעת הזאת לערר.

(2) עם זאת, הואיל ונטען בפני בית משפט השלום כי היתה אי הבנה לשונית בין הערב שהוצע לשירות, איני רואה מניעה כי העד וכן הבן ייבדקו שוב על-ידי השירות. אכן לצערנו השירות מצוי בעיצומים. אציין כאן כי אף שאין כמדומה הד ציבורי רב לעיצומים אלה של שירותי המבחן (במסגרת כלל העובדים הסוציאליים), מבחינת בתי המשפט ואינטרס הציבור מורגש היטב חסרונם של התסקירים ושל ייעוץ השירות, והנפגעים הם הציבור כולו וגם חוליות חלשות בתוכו כמו עצורים, חשודים ואסירים, בהם קטינים. השירות יגיש לבית המשפט המחוזי בתוך 14 יום משעה שיתאפשר הדבר (אם בתום עיצומים או מהחלטת ועדת חריגים) תסקיר משלים, ובית המשפט ישוב וישקול, ואיני קובע כל מסמרות.

ט.

התוצאה היא שלעת הזאת איני נעתר לערר והעורר יישאר במעצר. עם זאת יוגש תסקיר משלים כאמור (אוסיף, כי גם אם יוחלט על שחרור בערובה – ולא קבעתי מסמרות – לא ייעשה הדבר בלא איזוק אלקטרוני וכן תידרש הפקדה). בלא קשר לאמור, והגם שהמדובר בנושא השייך לעתירת אסיר, מתבקש שירות בתי הסוהר לבדוק את תלונת העורר לעניין טיפול פיזיותרפי לרגלו הפגועה.