בש"פ 4893/22 שלום פרץ נ. מדינת ישראל

1.

לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בתת"ע 10539-06-22 מבית משפט השלום לתעבורה באילת לבית משפט השלום לתעבורה בחיפה.

2.

המבקש טוען כי הוא מתגורר בחיפה וכי יקשה עליו להגיע לבית המשפט לתעבורה באילת בשל המרחק הרב ממקום מגוריו, ובשל אובדן ימי העבודה הכרוך בכך. עוד טוען המבקש, כי אין ביכולתה של אמו להגיע לבית המשפט באילת בשל נכותה.

3.

כעולה מן הבקשה, הקראת כתב האישום נקבעה ליום 18.10.2022 והמבקש הודיע כי בכוונתו לכפור במיוחס לו בכתב האישום.

4.

דין הבקשה להידחות.

5.

על פי הכלל, כאשר נאשם מבקש את העברת הדיון בהליך נגדו, אך אין הוא מודה בעובדות כתב האישום, תהא הנטייה שלא להיעתר לבקשתו. הטעם לכך נעוץ בצורך בשמיעת ראיות, לרבות הגעת עדי תביעה, בהם גורמי אכיפה, לבית המשפט אליו הועבר הדיון. לפיכך, העברת הדיון במקום בו כופר הנאשם בעובדות כתב האישום תיעשה רק במקרים חריגים ויוצאי דופן (בש"פ 4344/12 טאובליב נ' מדינת ישראל (8.7.2012); בש"פ 507/18 מילר נ' מדינת ישראל (5.3.2018); בש"פ 6395/18 ויין נ' מדינת ישראל (12.9.2018)).

6.

בנסיבות ענייננו, חרף אי הנוחות הכרוכה בניהול ההליך בבית משפט השלום לתעבורה באילת, לא מצאתי טעם להעדיף את נוחותו של המבקש על פני נוחותם של עדי התביעה, באופן המצדיק סטייה מכללי הסמכות המקומית הרגילים. אוסיף, כי המבקש לא פירט בבקשתו את הטעם בגינו נדרשת נוכחותה של אמו בבית המשפט באילת, אם היא אכן נדרשת, ואף לא צירף אסמכתאות לתמיכה בטענותיו בעניינה.