בש"פ 4896/08 מדינת ישראל נ. עבד אלבסט כיאל

(בעניינו של משיב 2)

בכתב אישום שהוגש נגד המשיבים יוחסו להם עבירות של ניסיון לגרום חבלה בכוונה מחמירה ועבירות בנשק. נטען, כי בתאריך 30.8.07, בשעת לילה מאוחרת, הם נסעו ברכב לעבר ביתו של אדם שבינו למשיב 2 קיים סכסוך ממושך. המשיבים עצרו ליד ביתו של קורבנם, ומאקדח שנשאו עמם הם ירו מספר יריות לעבר דלתות הבית, החלונות והקירות, מתוך כוונה לפגוע במתגוררים שם.

כתב האישום הוגש בחודש ספטמבר 2007, ולאחר כחודש כפרו המשיבים בעובדותיו. עד כה קיים בית המשפט המחוז מספר ניכר של ישיבות, במהלכן נשמעו 23 עדים. ישיבות נוספות שנקבעו לתיק זה בוטלו, חלקן הגדול עקב תקלות אותן גרמו הסנגורים. העולה מכך הוא אפוא, כי משפטו של משיב 2 מתנהל בקצב סביר, ונראה כי אפשר היה לסיימו זה מכבר, לו רק סייעו הכל לבית המשפט במלאכתו.

חרף כל אלה, סבור בא כוח המשיב כי נכון לדחות את בקשת המדינה להארכת מעצר שולחו, ובפני שני טעמים לכך: ראשית , בחודשים האחרונים הסתמנו קווי חקירה נוספים אשר עשויים להוביל לזיכוי המשיב מהירי המיוחס לו. לצורך כך, ביקשה ההגנה מבית המשפט המחוזי לשוב ולקרוא למתלונן לעדות, וכן לזמן עדים נוספים מטעמה. שנית , נטען כי לשמיעת התיק קבוע בשלב זה מועד אחד בלבד, ומטבע הדברים לא ניתן יהיה לסיים במהלכו את שמיעת התיק.

באשר לטענתו הראשונה של המשיב, וככל שיש בה ממש, המקום להעלותה הוא בפני בית המשפט המחוזי במסגרת בקשה לעיון חוזר בשאלת המעצר, וככל שהחלטתו של בית המשפט המחוזי תצדיק זאת, יהיה רשאי המשיב להשיג עליה בפני בית משפט זה. באשר לטענתו האחרת של עו"ד בנדל, בדבר הצורך לקבוע מועדי דיון נוספים, התרשמותי-שלי היא כי בית משפט קמא ייחד לתיק זה ישיבות רבות, ומותר להניח שכך יעשה בהמשך הדרך.

נוכח האמור שוב אין מנוס מלהיעתר לבקשה שבפני, ועל כן אני מורה על מעצרו של משיב 2 ב-90 ימים, שתחילת מניינם ביום 12.6.08 או עד למתן פסק הדין בת.פ. 6139/07 של בית המשפט המחוזי בחיפה, הכל לפי המוקדם.