בש"פ 6730/09 מדינת ישראל נ. ג'מאל סויטאת

א.

בקשה להארכת מעצר שישית של המשיב לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996, בתשעים ימים החל מיום 4.9.09 או עד למתן פסק הדין בת"פ 6139/07 בבית משפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.

ב.

כתב האישום, שהוגש ביום 12.9.07, מייחס למשיב ונאשם נוסף עבירות של ניסיון לחבלה בכוונה מחמירה והחזקת נשק. נטען, כי המשיב ירה מתוך רכב נוסע על בית שכנו, במטרה לפגוע בבני משפחתו ששהו אותה עת בבית, על רקע סכסוך בין המשפחות.

ג.

עם הגשת כתב האישום הוגשה גם בקשה למעצר המשיב והנאשם הנוסף עד תום ההליכים, וזו התקבלה ביום 7.11.07 (השופט שפירא). ערר שהוגש על החלטה זו נדחה (בש"פ 10037/07, הנשיאה ביניש, החלטה מיום 7.12.07). עקב הימשכות ההליכים מעבר לתשעה חודשים, הוארך מעצרו של המשיב חמש פעמים (בש"פ 4896/08 (השופט לוי), החלטה מיום 5.6.08; בש"פ 7404/08 (השופטת פרוקצ'יה) החלטה מיום 26.10.08; בש"פ 9926/08 (השופט לוי), החלטה מיום 8.12.08; בש"פ 2021/09, החלטתי מיום 4.3.09; בש"פ 4634/09 (השופט לוי), החלטה מיום 1.6.09). בהחלטה בדבר הארכת המעצר השניה, נאמר על ידי בית המשפט כי:

"חרף עיכובים רבים, נעשה מאמץ בידי בית המשפט לנהל את המשפט בקצב סביר, פרשת התביעה הסתיימה ופרשת ההגנה צפויה להסתיים בתוך זמן הנראה לעין. העיכובים נגרמו בעיקרם על ידי ההגנה. יש לקוות כי הסניגוריה בעניינים של שני הנאשמים תכבד את מועדי הדיון הנוספים שייקבעו לצורך סיום פרשת ההגנה, ותימנע ככל הניתן מבקשות דחייה ומעיכובים נוספים, כדי שמאמציו הראויים של בית המשפט להגביר את קצב דיוני ההוכחות ישא פרי, וניתן יהיה להגיע להכרעה בהליך זה בהקדם ככל הניתן".

ד.

ביום 29.6.09, בעקבות הסדר טיעון, הודה הנאשם הנוסף בעובדות כתב אישום מתוקן בעניינו, ונגזרו עליו ארבע שנות מאסר בפועל. בעקבות זאת, הגיש המשיב ביום 19.8.09 בקשה לביטול כתב האישום נגדו, ולחלופין להעברת תיקו לדיון בפני מותב אחר. בבקשה נטען, כי בכתב האישום המתוקן נאמר, כי המשיב הוא שירה בנשק, דבר שהוא בגדר הכרעה שיפוטית, המסכלת את הגנתו של המשיב.

ה.

בבקשה הנוכחית נאמר, כי משפטו של המשיב מצוי בשלב שמיעתה של פרשת ההגנה, וכי ההתקדמות האיטית בתיק נובעת מהתנהלותה של ההגנה. נמסר, כי ביום 25.5.09 הורה בית המשפט, לבקשת בא כוח המשיב, כי המשיב ייבדק על ידי ועדת האבחון למפגרים, ורק ביום 26.7.09 הודיעה הועדה כי המשיב כשיר לעמוד לדין. באשר לצורך להמשיך ולהחזיק במשיב במעצר נטען, כי נשקפת ממנו מסוכנות רבה ביותר, כפי שהדבר העולה הן מנסיבות ביצוע העבירה, והן מעברו הפלילי המכביד (עבירות מין, רכוש, כליאת שווא ואיומים). כן קיים חשש להימלטות המשיב, נוכח עברו הפלילי, הכולל בריחה ממשמורת חוקית והפרת הוראה חוקית.

ו.

בדיון עידכנה עו"ד רוזן, כי ב- 26.8.09 ניתנה בבית המשפט קמא החלטה, שדחתה את בקשת המשיב לבטל את כתב האישום או להעביר את התיק לדיון בפני מותב אחר. השופטת בר-זיו ציינה, בעקבות פסיקה, כי אין לערב בין שני ההליכים, זה הנוגע לנאשם האחר וזה הנוגע למשיב, מה גם שהתביעה הצהירה, כי לא תעשה שימוש בכתב האישום המתוקן כראיה נגד המשיב ולא תזמן את האחר לעדות מטעמה. בא כוח המשיב הודיע כי מבקש הוא לערער בעניין הפסילה, ועל כן עתר כנמסר, שלא ייקבע מועד לפרשת ההגנה אלא לתזכורת.

ז.

עו"ד רוזן ציינה מטעם המדינה, כי המדובר במצב לא שיגרתי של בקשה שישית להארכה, אך 13 מועדים נדחו לבקשת ההגנה, והמדובר במשיב שחומרת מסוכנותו נלמדת מעבירותיו וכן מרישומו הפלילי, ואף יש חשש להימלטות, נוכח בריחה בעבר.

ח.

עו"ד בנדל טען למשיב בהרחבה, כי תיקון כתב האישום עם הרשעת האחר גרם לקשיים, ועתה נוצר מצב שבו נפגע קשות המשיב כתוצאה מההסדר עם האחר, שכן מתן תוקף להסדר הופך דברים שבהם הודה האחר לכאורה לראיות נגד המשיב, כגון בעניין הירי. עוד נאמר, כי בית המשפט קמא מבין, שזכות המשיב להשיג שיפוטית על ההחלטה מיום 26.8.09, ועל כן דחה את הדיון.

ט.

אודה כי התקשיתי לרדת לחקר תולדות התיק; קשה מאוד להלום כי תיק כזה יימשך זמן רב כל כך. ואולם, למשיב עבר מכביד - הוא עמד שלוש עשרה פעמים לפני בית המשפט, מגיל 15 עד הלום, בעבירות רכוש, סחיטה באיומים, בריחה ממשמר חוקי (מספר פעמים), איומים, הפרת הוראה חוקית, ואף שוד מזוין, וריצה עונשי מאסר. כאמור, חוות דעת פסיכיאטרית עדכנית מצאתהו כשר לעמוד לדין, אף כי נאמר בה

"קיים חשד למצב פוסטפסיכוטי".

י.

בנסיבות, איני רואה מנוס מהיעתרות לבקשה; אל מול חלוף הזמן ניצבת מסוכנות המשיב, לרבות בבריחה ממשמורת מספר פעמים, ומכאן - בנוסף לשאר שיקולים - קושי רב בחלופה. בית המשפט המחוזי יתן אל ליבו, בכפוף להחלטות שיפוטיות אחרות, כי יש צורך לקבוע מועדים לסיום המשפט.

י"א.

הבקשה מתקבלת איפוא.