בש"פ 4963/05 מדינת ישראל נ. דאטו ארחיפוב

בקשה להארכת מעצר שלישית מעבר לתשעה חודשים, לתשעים ימים, החל ביום 31.5.05 או עד למתן פסק הדין בת.פ. 930/04 בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע (השופטים: ר' אבידע, ב' אזולאי וי' אלון), לפי המוקדם.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של קשירת קשר לפשע, חטיפה לשם חבלה או עבירת מין, כליאת שווא, שתי עבירות של ניסיון לסחר בבני אדם לעיסוק בזנות, הבאת אדם לידי מעשה זנות בנסיבות מחמירות, סרסרות למעשי זנות, סחיטה באיומים וסחר בבני אדם לעיסוק בזנות.

מכתב האישום עולה כי המשיב ואשתו קשרו ביחד עם אולג מיכאלוב (להלן – אולג) ואדם נוסף בשם סרגיי, קשר לחטוף אישה העוסקת בזנות, ולמכרה לאחר לשם העסקתה בזנות. ביום 4.11.03 חטפו המשיב, ביחד עם אשתו וסרגיי את המתלוננת, אזרחית מולדובה שעבדה בזנות. המשיב ואולג ניסו למכור את המתלוננת בשתי הזדמנויות שונות לאדם המכונה "אדיק". האחרון סירב לעסקה כיוון שהמתלוננת סירבה לעבוד עבורו. לפיכך, הסיעו המשיב ואולג את המתלוננת למקלט, שם השאירו אותה בלוויית שומר, שזהותו אינה ידועה למשטרה, אשר אנס את המתלוננת פעמיים. משלא הצליחו בעסקת המכירה, הפעילו המשיב ואולג לחץ על המתלוננת שתסכים לעבוד עבורם, ואף איימו עליה בהסגרתה למשטרה. תחת לחץ זה הסכימה המתלוננת לעבוד עבורם בזנות. ביום 7.11.04 מכרו המשיב ואולג את המתלוננת ל"אדיק" בתמורה ל-2500$ אותם חילקו ביניהם.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים. בית המשפט המחוזי קבע כי קיימות ראיות לכאורה נגד המשיב, וכי מסוכנותו והחשש מפני הימלטות מן הדין מחייבים את מעצרו עד תום ההליכים.

שתי בקשות להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים נתקבלו בהסכמת בא-כוחו בתאריכים 30.11.04 ו-1.3.05.

באשר להליכים בתיק, פרשת ההוכחות הסתיימה וכעת קבועים שני מועדים להגשת סיכומי הצדדים (סיכומי התביעה - עד ליום 26.5.05 וסיכומי ההגנה - עד ליום 22.7.05).

היום עומדת בפני בקשה להארכה שלישית של המעצר מעבר לתשעה חודשים.

לטענת המבקשת, המעשים המיוחסים למשיב מעידים על מסוכנותו הרבה למתלוננת ולציבור. כמו כן קיים חשש, לטענתה, להימלטות המבקש, שכן בעבר נדרש המשיב לחקירה במשטרה, אולם הוא הסגיר עצמו רק בחלוף מספר חודשים. המבקשת מוסיפה כי משפטו של המשיב קרב לסיומו.

באת כוח המשיב הסבירה את הקשיים בפניהם ניצבה ההגנה, אשר הביאו להתארכות שלב זה של המשפט. היא גם ציינה את מצוקתו הנפשית של המשיב ואת העובדה שהסגיר עצמו מרצונו למשטרה.

בית משפט זה קבע לא אחת, שהעבירות המיוחסות למשיב, במיוחד עבירת הסכר בבני אדם לעיסוק בזנות, מעידות על מסוכנותו הרבה של מי שכנגדו קיימות ראיות לכאורה לביצוען, והן מקימות עילת מעצר גם במסגרת בקשה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים. (ראו: בש"פ 4783/05 מדינת ישראל נ' אברהם ואח' , (טרם פורסם), בש"פ 11730/04 מדינת ישראל נ' ברדיצ'בסקי

(טרם פורסם)). גם במקרה שלפנינו, המעשים המיוחסים למשיב מעידים על מסוכנות רבה, שאינה מאפשרת לשחררו גם כיום, חרף חלוף הזמן, לחלופת מעצר.

לאור זאת, ובשים לב לעובדה כי משפטו של המשיב עומד בפני סיום, דין הבקשה להתקבל.

לפיכך, אני מורה על מעצרו של המשיב לתקופה של תשעים ימים החל ביום 31.5.05, או עד למתן פסק הדין בעניינו, לפי המוקדם מביניהם.