פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בירושלים
בש"פ
5129/99
בפני:
כבוד השופט מ' אילן
העוררת:
מדינת
ישראל
נגד
המשיב
:
דרור
פרנקו
ערר
על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה
מיום
28.7.99 בב"ש 2326/99, שניתנה
על
ידי כב' השופטת ב' גילאור
תאריך
הישיבה: י"ט באב תשנ"ט (1.8.99).
בשם
העוררת: עו"ד דפנה ביינוול
בשם
המשיב: עו"ד תמי אולמן
החלטה
זהו ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת גילאור) לשחרר בחלופת מעצר נאשם, שהובא לדין בעבירה של סחר בסמים. מדובר במכירת 150 כדורי "אקסטזי" במועדונים שונים. אין מחלוקת בקשר לקיומה של עילת מעצר (סעיף 21(א)(ג)(3) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו1996-. השופטת הנכבדה סבורה היתה, שהיא יכולה להסתפק במקרה זה בחלופת מעצר. חלופת המעצר שהיא קבעה היא, שהמשיב יחזור ליחידה בה הוא משרת כנהגו של רס"ן, קצין האג"ם בחטיבת הצנחנים שבה הוא משרת. עוד נקבע כתנאי, שהמשיב יצא הביתה רק פעם בשלושה שבועות, אחד מבני משפחתו יבוא לקחתו ובזמן החופשה הוא יהיה במעצר בית מלא. כן הוחלט על הפקדת ערבות בנקאית של 20,000 ש"ח, והתחייבות אישית של הרס"ן, מפקדו של המשיב, בסך 10,000 ש"ח. המדינה עוררת על ההחלטה הזו. לדעת המדינה יש כאן עניין עקרוני. הצבא אינו מקום נכון לחלופת מעצר. נוסף לכך, גם מהבחינה האישית של העורר בנסיבותיו של התיק הזה, אין הצדקה לחלופת מעצר. מדובר בכמות ניכרת מאד של כדורי אקסטזי. לעורר אין עבר נקי, הגם שמרבית התיקים הרשומים לחובתו נגמרו ללא הרשעה משום היותו קטין באותו זמן. מדובר בעבירות רכוש.
מקובלת עלי דעת המדינה. השופטת הנכבדה דנה בשתי הפנים שצריכים לשקול בעת קביעת חלופת מעצר. אשר לחשש ההמלטות, קבעה שהוא לא קיים, ולא הייתי מתערב בעניין הזה. אני סבור, שיש טעות ברורה בקביעה, שהשהייה במסגרת הצבא מבטלת את המסוכנות. אני סבור, שסוחר סמים בתוך הצבא מסוכן בדיוק כפי שהוא מסוכן מחוץ לצבא, ואולי אפילו יותר. העובדה שהעורר לא יכול לקבל חופשות, אלא פעם בשלושה שבועות, לא מונעת את הסכנה, במיוחד בתפקיד שהמשיב ממלא בצבא, שכולל נסיעות. הוא נהג של מפקדו, והוא נוסע לכל מיני מקומות; אין אנו יודעים להיכן. מטבע הדברים, מנסיעה לנסיעה יש לנהג כזה המתנה, ואין אנו יודעים במה הוא עוסק. אני סבור, שעמדת המדינה נכונה הן מבחינת העקרון והן מבחינת נסיבותיו המיוחדות של התיק הזה. איני מתעלם מכך שמדובר בבחור שבא מרקע בעייתי ואף על פי כן התנדב לשירות קרבי, אבל העובדה הזו אינה גוברת על האינטרס הציבורי להגן על הציבור מפני סוחרי סמים. הנגע הזה הוא כל כך מסוכן, שהגנה מפניו קודמת לכל שיקול אחר. משום כך אני מקבל את הערר של המדינה וקובע, שהמשיב יהיה במעצר עד תום ההליכים שהוגשו נגדו בת.פ. 257/99 של בית המשפט המחוזי בחיפה.
ניתנה היום, י"ט באב תשנ"ט
(1.8.99).
ש ו פ ט
העתק מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
99051290.
T01