בש"פ 5133/13 אריק סיני נ. סופר פוש (מערכות שיווק) בע"מ

1.

לפניי הודעה על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כבוד השופט ע' אלקלעי ) מיום 14.7.2013 בתא"מ 54278-01-13, בה הטיל על התובע הוצאות בסך 3,000 ש"ח לטובת אוצר המדינה בגין התנהגותו והפרעתו לדיון. נראה שההחלטה וההודעה על ההחלטה ניתנו לפי סעיף 72 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. על פי סעיף זה, בסמכותו של בית המשפט להעניש על אתר במאסר עד שלושה חודשים או בקנס בגין התנהגות מפריעה, באולם בית המשפט, בלשכת השופט או סמוך למקום הדיון, הכל כמפורט בסעיף. על עונש שכזה יש להודיע מיד לנשיא בית המשפט העליון. בסמכותו של הנשיא "לאחר שזימן את הנידון אם ביקש זאת, לבטל את העונש או לשנותו לקולה".

במקרה דנא לא עשה בית משפט השלום שימוש במונח "קנס". כאמור, הוא השית הוצאות לטובת אוצר המדינה.

2.

נוכח הנמקתו של בית המשפט, סבורני כי אכן יש לראות את ההוצאות, שנפסקו כאמור לטובת אוצר המדינה, כעונש של "קנס" על פי סעיף 72 הנ"ל. יחד עם זאת, בנסיבות העניין ולעת הזו, ועל יסוד האמור בהחלטה בלבד, איני רואה מקום להתערב ולשנות את העונש שניתן. מיותר לומר שראוי היה כי בית המשפט יעשה

שימוש במונח הנכון – "קנס".

3.

בשולי הדברים, יודגש כי לא תמיד שקולה פסיקת הוצאות לטובת אוצר המדינה לחיוב בקנס, לעניין סעיף 72 הנ"ל והוראות דומות בדין, כמו סעיף 7א לחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), התשט"ז-1956 (ראו והשוו, בג"ץ 5821/12 פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי חיפה , פיסקה 7 (3.1.2013)). יש להכריע בכך בכל מקרה לגופו על פי נסיבות העניין. כך, למשל, אם ההוצאות לטובת אוצר המדינה הושתו בשל בזבוז זמנו של בית המשפט ולא בשל התנהגות מפריעה כאמור בסעיף 72 הנ"ל, ברי כי אין חובה ליתן הודעה לנשיא בית המשפט העליון.