בש"פ 514-24 בש"פ 514-24

1.בפני בקשה (ראשונה) להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל מיום 27.1.2024 או עד למתן פסק דין בתפח"ע 48789-04-23 בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם.

2.ביום 27.4.2023 הוגש נגד המשיב כתב אישום המייחס לו ביצוען של עבירות מין חמורות בשלוש מבנותיו, שבתקופה הרלוונטית היו קטינות בנות שבע עד שבע עשרה (להלן: המתלוננות). בגדרו של כתב האישום מיוחסות לו עשרות רבות של עבירות מעשה מגונה בקטינה בת משפחה מתחת לגיל 16 שלא בהסכמתה החופשית לפי סעיפים 351(ג)(2) ו-348(ב) בנסיבות סעיף 345(ב)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

3.המשיב נעצר לראשונה ביום 21.2.2023 ושוחרר ממעצרו לאחר שבוע וחצי. המשיב נעצר בשנית ביום 13.4.2023, לאחר שהוגשה תלונה על-ידי בת נוספת, ומעצרו הוארך מעת לעת. בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה להאריך את מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

4.ביום 16.5.2023 קבע בית המשפט המחוזי (השופט א' נחלון) כי קיימות ראיות לכאורה לכך שהמשיב ביצע את המיוחס לו בכתב האישום וכן כי העבירות המיוחסות לו מקימות עילת מעצר נוכח המסוכנות הרבה הנלמדת מהן. בית המשפט המחוזי הוסיף כי נסיבות המקרה מקימות גם עילת מעצר מסוג חשש לשיבוש הליכי משפט. לצד זאת, בית המשפט המחוזי הפנה את המשיב לקבלת תסקיר מעצר ובתוך כך, הורה על הותרתו של המשיב במעצר עד להחלטה אחרת. על החלטה אחרונה זו של בית המשפט המחוזי הגיש המשיב ערר לבית משפט זה, אשר נדחה ביום 1.6.2023 (בש"פ 3796/23, השופט י' כשר).

5.ביום 13.7.2023 הוגש תסקיר מעצר בעניינו של המשיב, שבמסגרתו העריך שירות המבחן כי "קיים סיכון ניכר להישנות ביצוע עבירות מין כלפי קטינות, אשר עלול לגבור באם ישוחרר". שירות המבחן התרשם כי המשיב אינו בשל לטיפול, והמליץ להותירו במעצר מאחורי סורג ובריח. ביום 20.7.2023 התקיים דיון בבקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים, ובסופו הורה על כך בית המשפט המחוזי. הערר שהוגש על ההחלטה האמורה נדחה בבית משפט זה ביום 20.8.2023 (בש"פ 6112/23, השופט ע' גרוסקופף). ביום 20.11.2023 דחה בית המשפט המחוזי (השופט י' מינטקביץ) את בקשתו של המשיב לעיון חוזר, ולאחר שהוגש על כך ערר, קיבל המשיב ביום 7.12.2023 את המלצתו של בית משפט זה לחזור בו ממנו (בש"פ 8567/23, השופט נ' סולברג).

6.ביום 16.1.2024 הוגשה הבקשה שבפני. במסגרת הבקשה טוענת המדינה כי המעשים המיוחסים למשיב, והימשכותם על פני למעלה מעשור, עד סמוך למועד המעצר, מצדיקים את המשך מעצרו של המשיב מאחורי סורג ובריח. המדינה מציינת כי "משפטו של המשיב מתנהל בקצב משביע רצון", וביחס לכך מבהירה כי נכון למועד הגשת הבקשה התקיימו שלושה מועדי הוכחות, והסתיימה שמיעת עדותה של אחת המתלוננות.

7.לצורך קיום דיון בבקשה ובהסכמת המשיב ביום 23.1.2024 הוריתי על הארכת מעצרו עד למתן החלטה אחרת.

8.הדיון בפני התקיים ביום 29.1.2024. במהלכו, עדכנה באת-כוח המדינה כי בינתיים התקיים דיון הוכחות נוסף, ובשלב הנוכחי הסתיימו עדותן של שתיים מהמתלוננות. היא הוסיפה וציינה כי בשלב זה קבועים עוד שני דיוני הוכחות, לימים 3.4.2024 ו-1.5.2024. עוד נמסר שבמועדים אלה תישמע עדותה של המתלוננת השלישית, וכן מספר עדים נוספים. להערכת המדינה, מועדים אלה עשויים להספיק לסיום פרשת התביעה. לטענת המדינה, בהתחשב במסוכנות העולה מן המשיב, כמו גם בחששות הנוגעים לכך שעדותה של המתלוננת השלישית טרם נשמעה, יש מקום להיעתר לבקשה להארכת המעצר.

9.מנגד, המשיב סירב להארכת המעצר. בא-כוחו של המשיב עמד על כך ששתי המתלוננות שכבר נשמעו הן המתלוננות העיקריות שמרבית העבירות המיוחסות למשיב בוצעו, על-פי הנטען, בהן. כמו כן, נטען כי לאחר שהמשיב כבר נחקר ועוד בטרם הוגש נגדו כתב אישום, בשלב שקדם להגשת התלונה על-ידי המתלוננת העיקרית, המשיב שוחרר ממעצר מאחורי סורג ובריח. לשיטת המשיב, דבר זה מלמד כי ניתן לתת בו אמון גם בשלב הנוכחי ולהורות על שחרורו לחלופת מעצר.

10.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים אני סבורה כי יש מקום להיעתר לבקשה. עדויותיהן של מתלוננות בעבירות מין, ולא כל שכן מתלוננות בעבירות מין בתוך המשפחה, בהליך מסוג זה הן שלב רגיש במיוחד, ועל רקע זה הארכת המעצר היא מתבקשת. אכן, ניתן להצטער על כך שלא נמצאו מועדים קודמים לקיומן של ישיבות ההוכחות, אך כפי שנמסר, הדבר נבע מאילוציו של בית המשפט המחוזי אשר בחן את הנושא. מכל מקום, לא מצאתי כי מסוכנותו של המשיב פחתה, ואף לא כי אוין החשש לשיבוש מהלכי משפט, המצדיקים שניהם את הותרתו במעצר מאחורי סורג ובריח לעת הזו.

11.סוף דבר: אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב החל מיום 27.1.2024 בתשעים ימים או עד למתן פסק דין בתפח"ע 48789-04-23 בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם.