בש"פ 5147-24 בש"פ 5147-24

לפניי בקשה למתן רשות לערור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט י' מינטקביץ) מיום 24.6.2024 בעמ"ת 35337-06-24, בגדרה נדחה ערר המבקש על החלטת בית משפט השלום בירושלים (השופטת ג' סקפה שפירא) מיום 14.6.2024 במ"ת 19826-03-24. בהחלטה האחרונה נדחתה בקשת המבקש להוספת אמו כמפקחת על מעצרו בפיקוח אלקטרוני.

דין הבקשה להידחות.

כלל הוא כי בקשת רשות לערור תיבחן לפי אמת מידה מצמצמת, שלפיה תינתן רשות לערור רק במקרים חריגים בהם מתעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות עקרונית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים, או כאשר מתקיימות נסיבות ייחודיות המעלות חשש לעיוות דין המצדיקות התערבות (ראו: בש"פ 2991/24 כראג'ה נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (9.4.2024); בש"פ 2092/22 ואקנין נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (24.3.2022); בש"פ 2714/21 רצון נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (26.4.2021)).

בחינת הבקשה שלפניי לפי אמות מידה אלה מעלה כי זו אינה באה בגדרם של אותם מקרים חריגים. בקשת המבקש נבחנה על-ידי שתי ערכאות, אשר לא ראו לאשר את האם כמפקחת, לאחר שעלה חשש כי היא אינה מהווה דמות סמכותית דיה עבור בנה, הראויה לשמש כמפקחת. בהחלטתו שניתנה בערר שקל בית המשפט המחוזי גם את מערך הפיקוח הקיים, הכולל שלושה מפקחים שנמצאו ראויים על-ידי שירות המבחן, כך שלא מתקיים צורך דוחק באישור מפקח נוסף. הכרעת בית המשפט המחוזי נטועה, אפוא, בנסיבות עניינו הפרטני של המבקש ואינה מעלה כל עילה להתערבותו של בית משפט זה ב"גלגול שלישי".

אשר על כן, הבקשה נדחית.