פרטי ההליך
בית המשפט העליון
בש"פ
5176/02
בפני:
כבוד השופט י' טירקל
המערער
:
מנחם
מנדל כהן
נגד
המשיב
:
מדינת
ישראל
ערר
על מעצר עד תום ההליכים בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בתיק
ב"ש 90140 מיום 25.4.02
.
בשם
העורר: עו"ד יאיר גולן, עו"ד דן
ענבר
בשם
המשיבה: עו"ד יוסי קורצברג
החלטה
רקע
1.על העורר ושנים עשר נאשמים אחרים הוגש בבית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו, כתב אישום המייחס להם עבירות של קשירת קשר לסחר וייצוא סמים, סחר וייצוא סמים, ניסיון לסחר וייצוא סמים, החזקת סם שלא לשימוש עצמי ושידול לסחר וייצוא סמים. דברים אמורים בפרשת סמים מסועפת ומורכבת שבה נטלו חלק מעורבים רבים במדינות שונות במטרה להעביר מיליון ושש מאות אלף כדורי MDMA
("אקסטזי") מהולנד לגרמניה לצורך הפצתם באוסטרליה. לפי הנטען באישום הראשון בכתב האישום - שרק האמור בו מיוחס לעורר - בתמצית, העביר העורר, לנאשם אחר, רן עובד, סכומי כסף גדולים המסתכמים במאות אלפי דולרים, שיועדו להגיע לידיהם של שני נאשמים נוספים - יעקב אלשייך (להלן - "אלשייך") ודרור פחימה (להלן - "פחימה") - כדי לאפשר את רכישת הסמים. לפי הנטען, גם הסכים העורר להעביר כספים שיתקבלו מעסקת הסמים מאוסטרליה למקומות שאלשייך יורה לו אלשייך להעבירם אליהם, וזאת במטרה להסוות ולהסתיר את מקור הכספים. בית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו (כבוד השופט צ' גורפינקל), בהחלטתו מיום, 25.4.02, ציוה לעצור את העורר ואת הנאשמים האחרים עד תום ההליכים.
העורר ערר על ההחלטה.
טענות בעלי הדין
2.אקדים ואומר כי בדיון לפני לא חלק בא כוח העורר על כך שהעורר ביצע את העברות הכספים המיוחסות לו בכתב האישום. כמו כן אין הוא כופר בכך שהיום ידוע לו כי הכספים שהעביר יועדו למימון עסקת הסמים. המחלוקת היא בשאלה אם בשעת מעשה ידע העורר שהכספים מיועדים למימון עסקת הסמים, או, למצער, שהיה עליו לדעת זאת.
לטענת בא כוח העורר עוסק העורר במסחר בתשמישי קדושה וכן עוסק הוא בהעברות כספים; בדרך כלל מארצות הברית לישראל. במסגרת עיסוקו האחרון פנו אליו אלשייך ופחימה ובקשו ממנו להעביר כספים מארצות הברית לישראל. עד יום המעצר לא ידע העורר על מקור הכספים או ייעודם וכן לא נפגש עם אלשייך ופחימה פנים אל פנים. בא כוח העורר הוסיף כי העורר לא היה היחיד שהעביר כספים עבור אלשייך ופחימה ולא היתה לו "בלעדיות". תפקידו של העורר היה שולי וחיצוני לעסקה ויש לראותו כמי שנתן שירותים ולא כמי שקשור לעסקה גופא. אשר לידיעתו של העורר בדבר מקורם של הכספים וייעודם טען שאין ראיות לכך. לענין הסכמתו של העורר להעביר כספים מאוסטרליה טען בא כוח העורר כי העורר לא ידע על עסקת סמים באוסטרליה; אפילו ידע, הרי שההתנהגות המיוחסת לו בכתב האישום בענין זה אינה מגיעה אפילו כדי ניסיון ולפיכך אינה ענישה. לסיכום טען בא כוח העורר כי הראיה שבידי המדינה - הקלטה של שיחת טלפון שהושגה בהאזנת סתר שבה הסביר העורר לפחימה דברים שאמר לאדם אחר, רוזנטלר, בענין העברת הכספים מאוסטרליה - אין ללמוד ממנה כי ידע על מקורם של הכספים או ייעודם ואין להסיק ממנה אפילו "עצימת עיניים" מצדו. לדעתו, אפילו חשד העורר כי מקורם של הכספים או ייעודם "אינו כשר" לא די בכך, משום שלשם הוכחתה של עצימת עיניים לא די בחשד סתם אלא יש צורך בחשד ספציפי. בשולי טענותיו הוסיף בא כוח העורר וטען כי העורר עצור מאז חודש נובמבר 2001 וכי המשפט לא יסתיים, כנראה, בחודשים הקרובים. העורר הוא אב למשפחה שלה חמישה ילדים, ללא עבר פלילי מסוג העבירות המיוחסות לו, הוא אינו מסוכן ואין חשש שימלט מן הדין. לפיכך, ביקש לשחררו מן המעצר.
כנגדו טען בא כוח המדינה כי בידי המדינה הקלטות רבות שהושגו בהאזנות סתר שמהן עולה כי העורר ידע כי מקור הכספים וייעודם הוא עיסקות סמים. מכל מקום, אפילו ידע הרי שלא חקר ולא דרש, למרות החשד שהיה לו, ובכך עצימת העיניים מצדו. עוד טען ש"בלי מימון אין עסקה" ומכאן שהעורר היה חוליה מרכזית בשרשרת וכי חלקו בעסקה היה משמעותי.
דיון
4.באי כוח בעלי הדין היטיבו לעשות והגישו סיכומי טענות בכתב ערוכים היטב שאליהם צירפו נספחים. עיינתי בחומר הרב שהגישו, בהודעותיו של העורר במשטרה ובתמלילי השיחות שהוקלטו בהאזנות סתר. כאמור, טען בא כוח המדינה כי חלקו של העורר בעסקה היה משמעותי. בכך סמך על מספר הקלטות שמהן ניתן, לדעתו, ללמוד על חלקו של העורר. כך, לדוגמא, נאמר בשיחתם של אלשייך והעורר ביום 18.10.01 בשעה 19:41:
אלשייך:" תפתח לי משרד באוסטרליה".
העורר:" לא, מאה אחוז. אני כבר שמה".
אלשייך:" אני יום שלישי נוסע כבר לשם, אתה צריך להתחיל לזוז".
העורר:" אני כבר זז, אתה חושב אני יושב? אני כבר לאורך כל הדרך יצרתי שם את הזה, אל תדאג, אמרתי לך מסודר הענין אז זה מסודר".
וכך נאמר בשיחה נוספת אחרי מספר דקות:
אלשייך:" עכשיו בקשר לאוסטרליה, מתי אתה סוגר לי את זה? אני צריך אוקיי".
העורר:" עוד היום אני אדבר איתך".
אשר לטענה כי העורר ידע שהמדובר בעסקת סמים סמך בא כוח המדינה בעיקר על דבריו של העורר בשיחה עם פחימה ביום 19.11.01 שבה אמר העורר:
"אני אמרתי לו [לרוזנטלר - י' ט'], בו תקשיב טוב, אני אמרתי לו הכל זה 'בטים' ו'ליינים' [ הכוונה לכספי הימורים - י' ט'] וזה, ככה אמרתי לו... זה האליבי".
מכאן הסיק בא כוח המדינה כי אם ה"אליבי" של העורר הוא שהכספים מקורם בעסקי הימורים הרי שידע, או למצער חשד שמקורם של הכספים וייעודם "אינו כשר"; ומן הסתם - אף "פחות כשר" מכספים שמקורם בהימורים. מכך יש ללמוד שאם לא ידע הרי בוודאי שחשד שמקורם או ייעודם עסקות סמים.
5.אכן, על יסוד הדברים שנאמרו בשיחות שצוטטו לעיל, מותר, דומני, לקבוע שהעורר ידע שמקורם של הכספים או ייעודם בפעילות "שאינה כשרה". עם זאת, מסופקני, אם די בדברים אלה - ואף בצירופם לאחרים - כדי לקבוע שבידי התביעה ראיות המוכיחות לכאורה שהעורר ידע שמקורם של הכספים או ייעודם עסקות סמים. בודאי שאין בדברים כדי לשמש ראיות לכאורה נגדו להוכחת האישומים של סחר בסמים וקשירת קשר לסחר בסמים שיוחסו לו. הפוטנציאל הגלום בראיות אלה לצורך הוכחת עבירות הסמים הוא קלוש למדי, אף שיש אולי בראיות פוטנציאל מספיק להוכחתן של לעבירות אחרות. כך או כך, יודגש שוב הפעם כי אפילו ידע העורר, או חשד, שדברים אמורים בהעברת כספים שמקורם בעסקת סמים הרי שתפקידו בפרשה היה שולי ומזערי. העורר לא היה חלק מה"מעגל הפנימי" של העבריינים שהיו מעורבים בעסקת הסמים, הוא לא היה שותף לתכנית ולקשירת הקשר וניתן לומר שתפקידו היה משיק ל"מעגל החיצוני" - המסייע - של המעורבים. מסקנה זאת עולה מן העובדות המתוארות בכתב האישום ועל כך ניתן גם ללמוד מן העובדה ששכר פעולתו היה עמלה של אחוזים מעטים מהסכום שהעביר ולא חלק מ"פירותיה" של העסקה. יש, אפוא, בידי התביעה ראיות לכאורה הקושרות אותו לפרשה, אולם הרושם הוא שקשר זה שולי ורופף. מכאן שאין בראיות פוטנציאל מספיק לצורך הוכחת העבירות המיוחסות לו בכתב האישום.
6.אכן, העבירות המיוחסות לעורר בכתב האישום מקימות עילת מעצר מכוח החזקה שבסעיף 21(א)(1)(ג) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו - 1996 (להלן - "חוק המעצרים"). אולם, כאמור לעיל, הפוטנציאל המרשיע הגלום בראיות לענין עבירות הסחר בסמים וקשירת הקשר לסחר בסמים הוא קלוש. במקום אחר אמרתי כי בשקילת מסוכנותו של נאשם ואם ניתן להפיג את מסוכנותו על בית המשפט "למצוא נקודות משען בטוחות - - - בתוך שתי מערכות של עובדות המושתתות על הראיות שהובאו בפניו בשלב זה: הראשונה - המעשה; השניה - העושה. דהיינו, עליו לבדוק אם מעידות נסיבותיה של העבירה כשלעצמן שהנאשם עלול לחזור על המעשה, או לעשות מעשה דומה, בדרך כלל או נוכח צירוף מסוים של נסיבות. בשלב הבא עליו לבוק אם מעידה אישיותו של הנאשם, כפי שהיא מתגלה מתוך עברו ואורח חייו, על כך שהוא עלול לחזור על המעשה" (בש"פ 5222/97 קופל פטשניק נ' מדינת ישראל , פ"ד נא(4) 702, 705- 706).
לדעתי, לא די בראיות שעליהן עמדתי
כדי להצדיק את החזקתו של העורר במעצר מכוח חזקה זאת.
בא כוח המדינה סבר שאם ישוחרר העורר מן המעצר יש חשש שישוב ויעסוק בהעברות כספים שמקורם או ייעודם מעשי עבירה. סבורני, שחשש זה אין בו ממש. העורר מצוי כעת ב"אור הזרקורים" וניתן להפיג את החשש על ידי תנאי שחרור שפגיעתם בחירותו פחותה. הוא הדין בחשש להימלטות מן הדין, שאף הוא אינו רציני בעיני.
סיכום
7.לפיכך אני מורה כי העורר ישוחרר מן המעצר בערובות ובתנאים שיבטיחו שעד למתן פסק הדין לא יעסוק העורר בהעברות כספים, יתייצב לבירור משפטו ולא יוכל להמלט מן הדין, כפי שיקבע בית המשפט המחוזי.
ניתנה היום, ב' באב התשס"ב (11.7.02).
ש
ו פ ט