בש"פ 5189/12 תומר ברכה נ. מדינת ישראל

לפניי בקשת רשות לערור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 14.6.2012 (עמ"ת 20057-06-12, כבוד השופט צ' קאפח ), במסגרתה נדחה ערר שהגיש המבקש על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו מיום 3.6.2012 (מ"ת 46822-05-12, כבוד השופט צ' עוזיאל ) להורות על מעצרו עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו.

נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של החזקה או שימוש בסמים שלא לצריכה עצמית. לפי המתואר בכתב האישום, המבקש ואדם נוסף הגיעו לחנייה בסמטת האילנות בבת ים שם נפגשו עם שני אנשים נוספים. לידיו של הנאשם הנוסף נמסר שק לבן שהכיל סם מסוכן מסוג חשיש במשקל כולל של 9263.8 גרם . המבקש התבונן לתוך השק בעת שהנאשם הנוסף פתח אותו. כאשר התקרב למקום שוטר, זרק הנאשם הנוסף את השק וברח מהמקום. בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המשיבה בקשה למעצר המבקש עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו. כאמור, בית משפט השלום קיבל את הבקשה. בעניין קיומן של ראיות לכאורה, קבע בית המשפט כי אכן הראיות נגד הנאשם הנוסף חזקות יותר אך לא ניתן לומר שאין ראיות מספיקות אף נגד המבקש. כמו כן, התייחס בית המשפט לכך שלחובת המבקש הרשעות קודמות, לרבות בעבירות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית וכן לכך שתלוי ועומד נגדו מאסר מותנה בר הפעלה.

על החלטה זו הגיש המבקש ערר לבית המשפט המחוזי, אשר, כאמור לעיל, דחה את הערר. בית המשפט המחוזי קבע אף הוא כי קיימות ראיות לכאורה לכך שהמבקש הוא בחזקת מבצע בצוותא לעבירה ואינו אדם שנקלע למקום באופן מקרי. כמו כן, התייחס גם בית המשפט המחוזי לכך שלמבקש עבר פלילי מכביד, חלקו בעבירות סמים.

מכאן בקשת רשות הערר שלפניי, שבמסגרתה חוזר וטוען המבקש כי אין ראיות לכאורה להוכחת העבירה המיוחסת לו בכתב האישום. לטענתו, בכתב האישום לא נכתב כי במקום נכחו שלושה מעורבים אחרים שאף הם נמלטו מהמקום אך לא הוגש נגדם כתב אישום. לפיכך, טוען המבקש טענת אפליה בהגשת כתב האישום נגדו. עוד טוען המבקש כי המעשה היחידי המיוחס לו הוא התבוננות לתוך השק ולא נטען כי נגע בשק או כי ניהל שיחות קודמות עם מי מהמעורבים. עוד טוען המבקש, בין היתר, כי ישנן סתירות בין הדו"חות שכתבו השוטרים שנכחו במקום.

דין הבקשה להידחות.

רשות לערור תינתן מקום בו מתעוררת שאלה בעלת חשיבות עקרונית, משפטית או ציבורית, אשר חורגת מעניינם של הצדדים להליך או כאשר מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות דיון בפני ערכאה שלישית (ראו למשל: בש"פ 2786/11 ג'ריס נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 17.4.2011); בש"פ 3391/11 פלוני נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 3.5.2011); בש"פ 4029/11 סבג נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 27.5.2011)). בענייננו מדובר בבקשה הנוגעת לעניינו הפרטני של המבקש, אשר אינה מעלה שאלה בעלת חשיבות עקרונית כאמור. בנוסף, לא שוכנעתי כי מדובר במקרה חריג המצדיק דיון בפני ערכאה שלישית מטעמים של צדק או של עיוות דין.

למעלה מן הצורך, לאחר שעיינתי בהחלטות הערכאות הקודמות, אף לגופו של עניין לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטה על מעצרו של המבקש עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו. מסקנתו של בית המשפט המחוזי, כי בנסיבות המקרה המבקש הוא בחזקת מבצע בצוותא, מקובלת עלי ולא מצאתי מקום להתערב בה. אוסיף, כי טענותיו של המבקש, וביניהן הטענות בדבר אכיפה בררנית, תתבררנה במהלך הדיון בתיק העיקרי.

סוף דבר, הבקשה נדחית. ­