בש"פ 5301/05 מדינת ישראל נ. שניר מקייטן

בקשה להארכת מעצר שישית מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: החוק ).

1.למשיב מיוחס ביצועה של עבירת רצח ועובדות המקרה פורטו בהרחבה בהחלטותיו הקודמות של בית משפט זה בעניינו של המשיב (ראו למשל: בש"פ 4326/04 מדינת ישראל נ' שניר מקייטן (לא פורסמה, ניתנה ביום 15.6.04)). על פי האמור בכתב האישום, ירה המשיב בראשו של מר אהרון מסיקה ז"ל (להלן: המנוח ) וזאת על רקע סכסוך שפרץ בין השניים, אשר ניהלו בסמוך חנויות לממכר ירקות. כתוצאה מהירי נגרם מותו של המנוח.

2.המשיב נעצר עד תום ההליכים הפליליים נגדו בהחלטת בית המשפט המחוזי (כב' השופט ח' כאבוב). בית המשפט ביסס את החלטתו על קיומן של ראיות מספיקות לצורך המעצר – עדות ראיה, הודעותיהם של עוברים ושבים אשר הבחינו באדם הדומה למשיב במועד הרלוונטי, לפני ואחרי האירוע, ופריטים שונים שנמצאו בנתיב בריחתו של היורה, לרבות האקדח ממנו בוצע הירי וחולצה ממנה נלקחו דגימות D.N.A אשר תואמות את זה של המשיב ביחס של 1 ל – 220 מיליון, שתיקתו של המשיב בחקירה והפרכת אליבי שמסר לחוקריו. כן נקבע שקמה במקרה דנן חזקת מסוכנות ובית המשפט הורה על מעצרו של המשיב. ערר שהוגש על החלטת בית המשפט המחוזי נדחה על ידי בית משפט זה (בש"פ 11060/03, כב' השופטת ד' ביניש). כאמור, מעצרו של המשיב הוארך על ידי בית משפט זה פעמים מספר מכוח סמכותו לפי סעיף 62 לחוק וכעת מתבקשת הארכת מעצרו שוב, זו הפעם השישית.

3.בטיעונה, חוזרת באת כוח המבקשת על עמדתה ומבקשת להאריך את מעצרו של המשיב, לאור מסוכנותו הרבה. לדבריה, פרשת התביעה הסתיימה זה מכבר וכעת מתנהלת פרשת ההגנה. בתקופת מעצרו האחרונה של המשיב התקיימה ישיבה אחת בה נשמעו עדי הגנה. דיון נוסף נקבע ליום 30.5.05 לצורך שמיעת עדותו של מומחה מטעם ההגנה, אך דיון זה נדחה לבקשת בא כוח הסנגור אשר התחייב כי דחיית הדיון לא תביא מצידו להעלאת טענה בדבר התמשכות ההליכים, במידה ותתבקש הארכת מעצר נוספת על ידי התביעה. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה ומועד הדיון נדחה ליום 15.6.05.

באי כוחו של המשיב מבקשים להורות על בחינת חלופת מעצר. לטענתם, מדובר בתיק נסיבתי וקיים קושי ממשי עם ראיית ה – DNA שבידי התביעה. כמו כן, עברו הפלילי של המשיב, אשר היווה משקל נכבד בהחלטה על הארכת מעצרו, אך שמאז שנת 2000 לא ביצע המשיב כל עבירה נוספת. באי כוחו של המשיב עמדו בטיעונם על תנאי המעצר הקשים בהם הוא שוהה היות ושימש כעד מדינה בתיק אחר ולכן הוא טעון הגנה.

4.דין הבקשה להתקבל. אכן, המשיב עצור זה זמן ניכר ובקשה זו הנה הבקשה השישית להארכת מעצרו לאחר שנסתיימה תקופת המעצר הסטטוטורית. כידוע, סמכותו של בית משפט זה להאריך מעצרו של נאשם מכוח סעיף 62 לחוק תיעשה במשורה. חירותו של אדם אשר חזקת חפותו לא הופרכה הנה הכלל ואילו מעצרו הנו בחזקת החריג לו, ומקל וחומר הארכת מעצרו מכוח סעיף 62 הנ"ל (בש"פ 6764/04 מדינת ישראל נ' יוסף מלכה (טרם פורסמה, ניתנה ביום 1.8.04); בש"פ 4734/04 מדינת ישראל נ' פארס טבאג'ה (טרם פורסמה, ניתנה ביום 1.6.2004)). אשר על כן, מקום בו מתארך משפטו של נאשם מעבר לתקופה הנקובה בחוק, עשוי בית המשפט להורות על שחרורו של הנאשם ממעצר, (בש"פ 10697/02 מדינת ישראל נ' יעקב (ישה) ישייב (לא פורסמה, ניתנה ביום 24.12.02); בש"פ 5070/01 מדינת ישראל נ' הרוש (לא פורסמה, ניתנה ביום 8.7.01); בש"פ 2970/03 מדינת ישראל נ' נסראלדין (לא פורסמה, ניתנה ביום 1.4.03)).

לאחר ששקלתי את הבקשה ונדרשתי לכלל הנסיבות בעניין הגעתי לכלל מסקנה, כי התארכות משפטו של המשיב במקרה דנן, כשלעצמה, אינה מצדיקה את שחרורו ממעצר. דומה, כי העיכוב בהליכי המשפט נגרם, בין היתר, כתוצאה מהחלפת ייצוגו על ידי באי כוחו הנוכחיים (בשל הריונה של באת כוחו הקודמת). כמו כן וזה אולי העיקר ההערכה אשר הועלתה בפניי היא, כי נחוצה עוד ישיבה אחת לשם סיום שמיעת עדי ההגנה ולאחריה יוגשו הסיכומים בתיק. בנסיבות אלו, בשים לב למסוכנותו של העורר אשר חשוד בקיפוח חיי אדם על רקע סכסוך עסקי ובשים לב לעברו הפלילי העשיר, אשר כולל הרשעות בעבירות אלימות והחזקת נשק שלא כדין, אין מנוס מלהורות על הארכת מעצרו של המשיב פעם נוספת, על אף התארכות ההליך המשפטי המתנהל נגדו.