החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 5305/98 אשרף שבלי נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · מעצר בית ותנאי שחרור בערובהערר על החלטת נשיא בית המשפט המחוזי בבקשה להחזרה למעצר והקלה בתנאי מעצר הבית

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון קבע כי הפרת תנאי מעצר בית אינה מחייבת בהכרח ביטול השחרור בערובה, וכי יש לשקול את מכלול הנסיבות. לאור משך המעצר, אופי ההפרה וההחלטה ביחס לשותף, הורה על בדיקת אפשרות לאפשר לעורר יציאה לעבודה אצל אביו בהשגחתו בשעות היום. התיק הוחזר לבית המשפט המחוזי לבדיקה.

העובדות

העורר הועמד לדין בעבירת שוד מזויין בחבורה ונעצר עד תום ההליכים. לאחר שמשפטו לא הסתיים בתוך תשעה חודשים שוחרר בתנאי מעצר בית מלא, ונראה פעמיים מחוץ לביתו בניגוד לתנאים. שותפו לעבירה נהג באופן דומה, ובית המשפט קמא לא הקל בתנאי מעצר הבית של העורר.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם הפרת תנאי מעצר הבית על ידי הנאשם מחייבת החזרתו למעצר או ביטול השחרור בערובה?
  2. 2.האם קיימת הפליה בין הנאשם לשותפו לעבירה כאשר לשותף הוקלו תנאי מעצר הבית לצורך עבודה?

הלכות

  1. 1

    לא כל הפרה של תנאי מעצר הבית מחייבת את ביטול השחרור בערובה, ויש לשקול את מכלול הנסיבות לצורך המעצר ולצורך תנאי השחרור.

    ״לא כל הפרה מחייבת את ביטול השחרור בערובה, ויש לשקול את מכלול הנסיבות הן לצורך המעצר והן לצורך תנאי השחרור.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    בנסיבות שבהן שותפו לעבירה זכה להקלה בתנאים וההבחנה ביניהם אינה משמעותית, יש מקום לאפשר גם לנאשם יציאה לעבודה בהשגחה, בכפוף לבדיקת התחייבות.

    ״נראה לי כי יש מקום לאפשר גם לעורר לצאת את ביתו לצורכי עבודה עם אביו, ובהשגחתו.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • מעצר בית
  • הפרת תנאי שחרור
  • שחרור בערובה
  • הפליה
  • שוד מזויין בחבורה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית

המשפט העליון

בירושלים

בש"פ

5305/98

בפני:

כבוד

השופטת ד' ביניש

העורר

:

אשרף

שבלי

נגד

המשיב

ה:

מדינת ישראל

ערר

על החלטת בית המשפט המחוזי

בנצרת

מיום 6.8.98 בב"ש 1438/98

שניתנה

על ידי כבוד הנשיא י' אברמוביץ

בשם

העורר: עו"ד ר' מסאלחה

בשם

המשיבה: עו"ד י' ליבליין

החלטה

עניינו של העורר בא בפני בית משפט זה בפעם השלישית. העורר הועמד לדין בעבירה של שוד מזויין בחבורה לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, התשל"ז1977-, על כך שיחד עם שניים אחרים, הגיע ביום 22.2.97, סמוך לשעה 2:00 לפנות בוקר לתחנת דלק, כשפניהם מכוסות, וכששותפיו מחזיקים אקדח של גז מדמיע וסכין, והעורר מחזיק במקל, איימו על עובדי התחנה ושדדו מאחד העובדים סכום כסף שהיה בכיסו. העורר נעצר עד תום ההליכים, אולם כאשר משפטו לא התברר בתוך תשעה חודשים, הוא שוחרר בהסכמת התביעה ובתנאי מעצר בית מלא. העורר שוהה במעצר בית מאז 15.7.98. פעמיים נתבקשה החזרתו למעצר בשל הפרת תנאי השחרור כיוון שנראה בכפרו מחוץ לביתו.

בהתחשב בכך שהעורר שהה כבר במעצר בית מלא משך תשעה חודשים, החליט בית המשפט קמא שלא להחזירו למעצר, אולם הוא לא הקל בתנאי מעצר הבית. סניגורו המלומד של העורר טוען כי במצב שנוצר קיימת הפליה בינו לבין שותפו לעבירה, אשר תנאי מעצר הבית שלו הוקלו ואופשר לו לצאת לעבוד עם אביו.

נשיא בית המשפט המחוזי בחן את הטענה והגיע למסקנה, כי יש להחבין בין העורר שהפר את תנאי מעצר הבית לבין שותפו, ולפיכך לא נעתר לבקשה.

על החלטה זו הוגש הערר.

אכן, יש להביא בחשבון את העובדה שמעצר הבית הופר על ידי העורר, הפרה שעשויה להוות עילה למעצר, אולם, לא כל הפרה מחייבת את ביטול השחרור בערובה, ויש לשקול את מכלול הנסיבות הן לצורך המעצר והן לצורך תנאי השחרור. (בש"פ 1280/98 ויניצקי נ' מ"י (לא פורסם)). משפטו של העורר התמשך זמן רב בשל הצורך להמתין לסיום משפטם של שותפיו האמורים להעיד במשפטו. ההפרה המיוחסת לעורר, היא כי הוא נראה בקרבת ביתו בכפרו.

מתברר מטענות הצדדים בפני כי גם לשותפו היתה "מעידה" כאשר יצא מביתו לחצרו, נתקל בשוטר והגיב בחומרה כלפי השוטר שתפסו בקלקלתו. יוצא איפוא, כי ההבחנה בין שני העוררים אינה משמעותית. העורר מבקש לצאת אף הוא לעבודה אצל אביו, שעל פי הטענה, הינו בעל מאפייה במקום.

בנסיבות הענין, בהתחשב במשך הזמן מאז נעצר העורר לראשונה, בהתחשב בטיבה של הפרת תנאי המעצר המיוחסת לו, ובהתחשב בהחלטה שנתקבלה ביחס לשותפו לעבירה, נראה לי כי יש מקום לאפשר גם לעורר לצאת את ביתו לצורכי עבודה עם אביו, ובהשגחתו.

התיק יוחזר לבית המשפט המחוזי כדי שתיבחן האפשרות לקבל את התחייבותו של אבי העורר להשגיח על כך שהעורר ישהה במחיצתו במקום העבודה ובמקום זה בלבד, בשעות היום.

בכפוף לבדיקה זו, ישוחרר העורר לצרכי עבודה בשעות היום. בתום שעות העבודה, בשעות שיקבע בית המשפט המחוזי, ישאר העורר בביתו בלבד.

אם יפר העורר תנאים אלה, המקלים עימו, תהיה בכך עילה לשוב ולשנות את ההחלטה.

ניתנה היום, י"ט באלול התשנ"ח

(10.9.98).

ש

ו פ ט ת

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

98053050.

N01

חכ/

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • בש"פ 3239/08קליף שוקרון נ. מדינת ישראלהחלטה

הלכות

  1. 1לא כל הפרה של תנאי מעצר הבית מחייבת את ביטול השחרור בערובה, ויש לשקול את מכלול הנסיבות לצורך המעצר ולצורך תנאי השחרור.
  2. 2בנסיבות שבהן שותפו לעבירה זכה להקלה בתנאים וההבחנה ביניהם אינה משמעותית, יש מקום לאפשר גם לנאשם יציאה לעבודה בהשגחה, בכפוף לבדיקת התחייבות.