בש"פ 5363/13 איברהים דקה נ. מדינת ישראל

א.

בקשת רשות ערר על החלטת בית משפט המחוזי מרכז-לוד (השופט שפסר) בעמ"ת 48568-07-13 מיום 26.7.13, שבגדרו התקבל ערר על החלטת בית משפט השלום בפתח תקוה (השופט ד"ר קובו) במ"ת 24342-06-13 מיום 25.7.13, אשר הורה על שחרור המבקש לחלופה.

רקע

ב.

כנגד המבקש, יליד 1971, הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של סחר בסם מסוכן, נהיגה ברכב ללא רישיון ובהיעדר פוליסת ביטוח, שיבוש מהלכי משפט, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו והחזקה בסמים לצריכה עצמית. כנטען באישום הראשון, ביום 12.3.13 הגיעה השוטרת ז' י' (להלן י'), ששימשה כסוכנת סמויה, לבית קפה, שם פגשה את המבקש. י' פנתה למבקש שיספק לה סמים, ובתגובה הציע לה המבקש שתשוחח עמו בערב, שכן כעת "יש יובש". ביום 19.3.13 פגשה במבקש עת נהג ברכב מסוג פולקסווגן ללא רישיון, וכאשר נשאל

על ידה האם יוכל לספק לה סמים, הסביר: "אין לי כרגע... תבואי פעם אחרת". בהמשך, ביום 7.5.13, התקשר המבקש לי' ואמר לה כי ידאג למבוקשה. י' פגשה במבקש באותו יום, והוא מכר לה 12.65 גרם חשיש תמורת 400 ₪. לשם שלמות התמונה יצוין, כי בפרשה היה מעורב נאשם נוסף (קרוב משפחה של המבקש).

כנטען באישום השני, ביום 5.6.13 התקשרה י' למבקש וביקשה לרכוש ממנו סמים. בהמשך לכך נפגשו השניים, והמבקש מסר לי' סם מסוג חשיש במשקל 10.62 גרם . בתמורה מסרה לו 500 ₪ בשטרות מסומנים. לאחר שעזבה את המקום, הגיעו שוטרים. המבקש נמלט בריצה על אף קריאותיהם לעצור, עד שלבסוף נעצר. בחיפוש על גופו נמצאו סם מסוג חשיש וכסף מזומן לרבות השטרות המסומנים. בהמשך המבקש פנה לנאשם הנוסף בכתב האישום ואמר לו בערבית: "אם שואלים אותך אז אתה אומר שהכסף שהיה אצלי בפאוצ' אתה הבאת לי בבוקר כדי לקנות ברזל ואלומיניום, ואם שואלים אותך אז כל מה שנתפס פה שייך לי כלום לא שייך לך".

ג.

בעניינו של המבקש התקבלו שלושה תסקירים. מתסקיר שירות המבחן מיום 30.6.13 עולה, כי המבקש הוא אב לארבעה, אשתו תושבת השטחים, שנישאה לו בהיותה בת 16 וטרם קיבלה אזרחות ישראלית.

המשפחה מוכרת למחלקת הרווחה ביישוב זמר בשל קשיי הילדים. שירות המבחן התרשם כי מדובר באדם אשר מגיל צעיר מנהל אורח חיים ללא מסגרת תמיכה והשתייכות משמעותית, ועל רקע זה מעורב בעבריינות. נראה שלצד מאמציו לתפקד באורח נורמטיבי התקשה לנתק קשריו עם גורמים בעייתיים, וקיים סיכון להישנות מעורבותו במקרים עבריינים. שירות המבחן קבע, כי ניתן לבחון שחרורו במידה שתוצע חלופה נוקשה המודעת לקשייו ויכולה להציב לו גבולות. בתסקיר מיום 8.7.13 נבחנו שתי חלופות: האחת, בבקה אל גרביה בפיקוח קרוב משפחה, אחייניתו של המבקש וארוסה, והשניה, בבית בן דודו של המבקש ביישוב זמר, בסמוך למקום בו שוהה מי שהיה שותפו לכתב האישום. בתסקיר נכתב, כי המפקחים מונעים מתוך מחויבות משפחתית, אינם מודעים למורכבות מצבו של המבקש ויתקשו לזהות מצבי סיכון אפשריים. לא הומלץ איפוא לשחררו לאחת החלופות המוצעות. בתסקיר מיום 18.7.13 נבחנה חלופה בפיקוחה של אחות המבקש, בעלה ושני בניהם. הומלץ על שחרור לחלופה האמורה בצירוף פיקוח שירות המבחן לחצי שנה. צוין, כי המפקחים מבינים את משמעות הפיקוח ותפקידם, וכי האחות רואה עצמה כדמות סמכותית למול המבקש. נקבע, כי מדובר בדמויות היכולות להיות מפחיתות סיכון, זאת על אף שאין המוצעים מודעים לעברו הפלילי.

ד.

בית משפט השלום הורה לשחרר את המבקש למעצר בית בכפוף לתנאים מגבילים, אשר יכללו פיקוח אנושי ואלקטרוני לצד ערבויות כספיות כבדות. נומק, כי עבירות סמים מקימות עילת מעצר סטטוטורית, ונוכח טיב העבירות מדובר במסוכנות משמעותית אשר רק במקרים חריגים ניתן לאיינה באמצעות חלופת מעצר ראויה. לכך מתוסף עברו הפלילי המכביד של המבקש, הכולל הרשעות קודמות לרבות עבירות סמים ואלימות. עם זאת נקבע, כי חרף מסוכנותו של המבקש, יש לבחון את האפשרות להשיג את מטרת המעצר בדרך שפגיעתה בחירותו פחותה בנסיבות המקרה דנן. נקבע, כי נוכח תסקירי שירות המבחן ולאחר שבחן את המפקחים המוצעים, יש מקום לשחרר את המבקש למעצר בית מלא בצירוף איזוק אלקטרוני, פסילה מקבלת רישיון עד תום ההליכים, התחייבות עצמית בגובה 50,000 ₪, שלוש ערבויות צד ג' בסך 50,000 ₪ כל אחת והפקדת ערבון כספי בגובה 25,000 ₪ .

ה.

בית המשפט המחוזי קיבל את ערר המשיבה. נקבע, כי אין מקום, על רקע חזקת המסוכנות, להורות על שחרורם של נאשמים בסחר בסמים לחלופת מעצר אלא במקרים חריגים. בית המשפט מנה מספר תנאים מצטברים לביסוס החריגים: מקום בו הנאשם לא היה "הרוח החיה", תסקיר שירות המבחן המליץ על שחרור, והעדר הרשעות קודמות. בנדון דידן, כנאמר, המבקש סחר בסמים והיה הדמות הדומיננטית בעסקה; ומדובר באדם בעל עבר פלילי מכביד. כל אלה, כך נאמר, בצירוף התנהלותו, מלמדים כי קיים קושי אמיתי ליתן בו אמון.

הבקשה

ו.

בבקשה נטען, כי לפנינו עולה שאלה עקרונית, והיא האם כדי לשחרר לחלופת מעצר מהוים התנאים שמנה בית המשפט המחוזי לביסוס "חריגי שחרור" מהוים רשימה סגורה, שהרי, לטענת המבקש, ייתכנו מקרים שבהם ניתן יהיה לשחרר אדם לחלופת מעצר גם בהתקיים תנאים אחרים. עוד נטען, כי חלופת מעצר יש לבחון גם ביחס לעבירות חמורות. הוסף, כי הסכמת המשיבה להזמנת תסקיר אינה מתיישבת עם התנגדותה להמלצות לשחרור.

הכרעה

ז.

לאחר העיון אין בידי להיעתר לבקשה. מבלי לשוב ולהידרש באריכות לשאלת העילות המצדיקות מתן רשות ערר בגלגול שלישי, בעקבות התיקון לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) תשנ"ו-1996 זה לא כבר, וליחס בינן לבין הלכת חניון חיפה (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982); לסקירה ראו בש"פ 5702/11 צופי נ' מדינת ישראל (2011)), נהיר כי מכל מקום נדרשות "נסיבות מיוחדות לרשות ערר בגלגול נוסף, וכאלה אינן במקרה דנא" (בש"פ 6003/11 טהא נ' מדינת ישראל (2011)). המקרה שלפנינו, התחום כולו בשאלת מסוכנותו של המבקש הקונקרטי ואפשרות הפגתה בחלופת מעצר, אינו בא בגדרים אלה; שאלה זו נדונה על ידי שתי הערכאות הקודמות, ואין בטיעוני המבקש לאמיתם שאלה משפטית או ציבורית החורגת מעניינו שלו, או מציגה טעם מיוחד אחר. זאת - גם אם ברי שלאחר החלטת חלופה בבית משפט השלום, לבו של המבקש כבד על התהפכות הגלגל. לא אוכל להסכים, בכל בכבוד, לאמירה (לביסוס בקשת רשות הערר) כאילו הרשימה שמנה בית המשפט המחוזי לעניין שחרור

במקרים כגון דא, אין אחריה ולא כלום. בית המשפט סיכם עיקרי פסיקה, אך ברי הוא שיתכנו נסיבות מנסיבות שונות, ותנאים אחרים; אלא שאכן הכלל בנושא סחר בסמים לעניין מעצר הוא גישה מחמירה, אף שישנם חריגים. השאלה בסופו של יום היא של אמון בנאשם, ולגביה יתכנו הערכות שונות, אף באותו מקרה.

ח.

לגופו של עניין אציין רק, כי מסקנת בית המשפט המחוזי אינה מחייבת התערבות; גם אם מכבד אני את גישתו של בית משפט השלום, חוששני כי מטה את הכף עברו הפלילי המכביד של המבקש, הכולל עבירות חמורות, לרבות גרם מוות בכוונה תחילה ועבירות סמים. (אמנם לצריכה עצמית ומכבר). בנסיבות אלה, אין בהחלטת בית המשפט המחוזי כדי להצדיק התערבות, ככל שמדובר באמון שניתן לתת במבקש. לבסוף אציין, כי התקשיתי להלום את הטענה כי משהמשיבה הסכימה להזמנת תסקיר, היא מחויבת לו. המשיבה הסכימה לבחינת האפשרות של חלופה, אך חופשית היא לטעון טענותיה גם בניגוד לתסקיר, והאחריות כמובן על בית המשפט.

ט.

אין בידי איפוא להיעתר למבוקש.