בש"פ 5385/07 משה גוקמן נ. מדינת ישראל

א.

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (סגן הנשיא נאמן) מיום 13.6.07 בב"ש 2792/07, בגדרו התקבל ערר המשיבה על החלטת בית משפט השלום בחדרה (השופט גינות) מיום 11.6.07 בב"ש 2056/07 (בתיק עיקרי ת"פ 1455/07).

ב.

נגד העורר הוגש כתב אישום בעבירות של פריצה לרכב בכוונה לגנוב וגניבה מרכב, לאחר שביום 9.5.07, כנטען בכתב האישום, פרץ לרכב בחניון בנמל קיסריה וגנב מתוכו תיק ובו פריטים שונים. בכתב האישום צוין כי מעשיו של העורר בוצעו בצוותא חדא עם שותפה, שהסיעתו לזירת העבירה ומילטה אותו ממנה.

ג.

(1) ביום 27.5.07 החליט בית משפט השלום בחדרה על הארכת מעצרו של העורר עד לקבלת תסקיר מעצר. בהחלטתו ציין, כי קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירה – דבר שאין עליו מחלוקת

- וכי המ דובר

בעורר בעל שורת עבירות נכבדה בעברו, שתחילתה עוד בהיותו קטין, והכוללת הרשעות וריצוי עונש בגין התפרצות לרכב והתפרצות לבתי מגורים. עוד ציין בית המשפט, כי נאשמים העוברים עבירות רכוש אינם חסינים מפני מעצר שעה שהמדובר בעבירות רכוש המתבצעות באורח שיטתי או בהיקף ניכר. נקבע, כי קמה עילת מעצר כנגד העורר, ועל מנת לתור אחר חלופת מעצר, הופנה כאמור לעריכת תסקיר מעצר.

(2) בתסקיר תואר רקעו של העורר, ובו ילדות קשה בבית אב אלים ומכור לסמים, והידרדרות לסמים (כולל קשים) מגיל 14-13; בהמשך באה הסתבכות בפלילים. למאסרו האחרון נדון ב-2004 והשתחרר לפני כשנתיים. במהלך מאסר זה ולאחריו נגמל לדבריו מסמים. שירות המבחן למבוגרים לא יכול היה לערוך בדיקות שתן, אך העורר נראה לו נקי ומסודר ועל כן כנראה נקי מסמים. את הסתבכותו ייחס העורר למצוקה כלכלית. שירות המבחן התרשם מהאפשרות של חלופה בבית אמו, והציע לשקול זאת גם כדי שהעורר לא ישוב ויידרדר בתנאי המעצר. הוצע פיקוח מעצר ל-6 חודשים.

(3) ביום 11.6.07 החליט בית המשפט, נוכח תסקיר המעצר, להורות על חלופת מעצר במעצר בית מלא בבית אימו של העורר, בתנאי התחייבות עצמית וערבות של מפקחותיו. בהחלטה נאמר, כי קצין המבחן שערך את תסקיר המעצר התרשם כי העורר אמנם נגמל מן השימוש בסמים, והמליץ על חלופת המעצר בבית האם, לאחר שהתרשם מן האם, מאחריותה ומרצינותה. נקבע - לאחר התלבטות - כי ניתן לאיין את מסוכנות המשיב באמצעות מעצר בית מלא בבית אימו שתשמש כמפקחת, לצד אחות העורר, המתגוררת באותה כתובת והמשמשת כמדריכה לילדים במצוקה. לבקשת המשיבה, הוחלט על עיכוב ביצועה של ההחלטה עד החלטה בערר.

ד.

ביום 13.6.07 נדון בבית המשפט המחוזי בחיפה ערר שהגישה המשיבה על ההחלטה. בית המשפט קיבל את הערר, נוכח מסוכנותו של המשיב על פי רקעו רב ההרשעות (לרבות בפריצות לרכב), מסוכנות שנקבע כי איננה גבולית, ונוכח התשתית שאינה מספקת לקביעה שהעורר נגמל מסמים. בית המשפט תהה אם בעל עבר כזה היה מבצע עבירה מן הסוג דנא לולא לחץ הצורך להשיג כסף למנה נוספת. כן התייחס בית המשפט לטענה בדבר הפליה בין המשיב ושותפתו, וקיבל כי לא הייתה תשתית ראייתית מספקת לבקש את מעצרה של השותפה. הוחלט על מעצר עד תום ההליכים.

ה.

מכאן הערר הנוכחי, בו נטען, כי אף שאין מחלוקת בעניין הראיות לכאורה כנגד העורר, עבירתו האחרונה היא מלפני כארבע שנים, מאז עבר תהליך גמילה מסמים, ואין מאסר על תנאי תלוי כנגדו, ולכן לא קמה כנגד העורר עילת המעצר הפסיקתית. אך אפילו ישנה עילה – כך נטען – יש להתחשב בתסקיר המעצר, שהמליץ על העמדת העורר בצו פיקוח. כמו כן צויין, כי יש למחוק מכתב האישום שהוגש את נושא השותפות, לאחר שנאמר, מפי התביעה כי אין תשתית ראייתית לגיבוש כתב אישום כנגד השותפה.

ו.

(1) בדיון הטעים בא כוחו המלומד של העורר כי כשעסקינן בעבירת רכוש המדובר בעילת מעצר שאינה סטטוטורית, ויש לבדקה בכל מקרה לגופו; לשיטתו אין עילת מעצר, אך גם אם ישנה – יש מקום לבדיקת החלופה.

(2) באת כוח המדינה הדגישה בראש וראשונה את עברו של העורר, הכולל 69 עבירות ושתיים עשרה העמדות לדין, לרבות מב"ד מינואר 2007 שבדיונים קודמים הוסכם על אזכורו (לשיטת הסניגור – כדי שיוברר שאין מדובר בעבירה חמורה, וכנטען הוחזר הרכוש לבעליו) ועניינו החזקת נכס חשוד כגנוב. לעורר עבירות רכוש וסמים אך גם אלימות, איומים והפרת סדר ציבורי, וכן בריחה ממשמורת והפרת הוראה חוקית; כל אלה מצביעים על כך שאין לסמוך על העורר באשר לחלופה.

ז.

(1) אכן, למרבה הצער, גליון הרישום הפלילי של העורר, בו עיינתי, הוא קשה ומכביד. ראשיתו בעבירות בגיל 16-15 – לפני כמעט שני עשורים, ורובו עבירות רכוש, פריצה לבניין ולרכב וגניבה וכן החזקת נכס חשוד כגנוב ועבירות סמים; אך גם איומים, חבלה חמורה ועוד. לאורך השנים ריצה מאסרים ממושכים למדי, לרבות ל-44 חודש ו-30 חודש. אין ספק כי רקעו הוא של מי שפגיעתו רעה ביותר. על רקע זה קמה עילת מעצר גם קמה; בא הוא בגדר הנאמר בפרשת בש"פ 5431/98 רוסלן פרנקל נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(4) 268 (השופטת – כתארה אז – ביניש), שם נמנו בין השאר עבירות רכוש המבוצעות באורח שיטתי בין העילות העשויות לגבש הלכת מעצר. לעניין זה ציטטו שני בתי המשפט הקודמים בענייננו את הנאמר בבש"פ 3453/05 אברג'יל נ' מדינת ישראל (לא פורסם) כי:

"נקל לשוות בנפשנו את תחושתו הקשה, את אבדן הביטחון ואת הייאוש הקודר של קרבן עבירה, אם משגילה בשובו לביתו כי פרצו אליו ורכושו נגנב, ואם כשיוצא הוא את הבית כדי לגלות כי רכבו שהחנה אמש נעלם ואיננו. על המשפט לתת יד למאבק בכאלה, ולעניין המסוכנות – לא הרי מי שנתפס לראשונה כהרי מי שגורר אחריו שובל ארוך של מעשים. והפך את הפגיעה ברכוש הזולת למעין מקצוע רחמנא ליצלן".

נסיבת השותפות מחמירה את המצב, גם אם אין כתב אישום נגד השותפה מחוסר ראיות מספיקות.

(2) משקמה בלא כל ספק עילת מעצר, השאלה הנותרת היא האם יש מקום לחלופה. העורר משוחרר כנראה כשנתיים, ולפי הנטען נגמל מסמים, דבר חיובי לעצמו

– אם אכן כך. עם זאת הסתבך כבר פעמיים בעבירות רכוש, והתיק דנא הוא הפעם השניה, במהלך תקופה זו. הכף נוטה לעבר החזקתו במעצר כדי שלא לסכן את הציבור. ועם זאת, האם יש סיכוי שחלופה תסייע לכך שלא ישוב וייפול ברשת הסמים, אם אכן הוא נקי? תסקיר המעצר – מבלי לפגוע, מן הסתם באילוצים כפי שהיו, לרבות בעניין בדיקות שתן – לא היה שלם די הצורך, ובנסיבות היה מקום למעצר. אך לדעתי, מבלי לקבוע כל מסמרות שהם , יש מקום להעמקת התסקיר על-ידי תסקיר מעצר משלים, לרבות לבדיקת חלופה כמצוות המחוקק, בשלושה כיוונים: ראשית – בדיקות שתן על מנת לקבוע אם אכן העורר נקי מסמים, דבר שבית המשפט המחוזי הציב לגביו סימן שאלה. יהא צורך בשיתוף פעולה של שלטונות המעצר, והם מתבקשים לתיתו. שנית – אם יוברר כי העורר נקי, בדיקת אפשרות הפיקוח במעצר בית מלא. פשיטא שהאם לבדה, עם כל רצונה הטוב ובכל הכבוד לה, אינה יכולה לשמש מפקחת בעצמה, כי גם בעבר לא הצליחה להציב לבנה כל גבולות שהם. הוצעה גם אחות העורר שנמסר כי היא משמשת כמדריכה לילדים במצוקה. רק בהנחה של ניקיון גמור מסמים ייבדק אם בידי האחות לשמש ערבה, וכן יוצעו ערבים נוספים; במקרה שיוחלט בסופו של יום בחיוב, תידרש הפקדה ממשית בסכום נכבד (מה שנקבע בבית משפט השלום כחתימה להתחייבות עצמית וחתימות של ערבות צד ג' אינו מספיק בנסיבות ויש צורך גם בהפקדה). שלישית, אפשרות של איזוק אלקטרוני. בכל האמור אין כדי לקבוע מראש דבר באשר להחלטתו של בית משפט השלום; המטרה היא לבדוק אם ניתן באמצעים שונים מאשר סורג ובריח להבטיח את שלום הציבור מזה ולמנוע נפילת העורר שוב לסמים (אם הוא נקי) מזה. כל האמור – מעבר לענין צו הפיקוח. תסקיר המעצר המשלים יוגש תוך 21 יום (לרבות ימי פגרה) לבית משפט השלום, שישוב וידון בהתחשב בכל האמור ובגישה של הקפדה, נוכח עברו של העורר. עד להחלטה אחרת יישאר העורר במעצר. הערר מתקבל איפוא במובן של הזמנת התסקיר המשלים.