בש"פ 5407/14 מדינת ישראל נ. פלוני

1.

לאחר עיון בבקשה ושמיעת באי-כח הצדדים. החלטתי לדחות את בקשת רשות הערר שלפני בהתחשב בנסיבות הפרטניות והמיוחדות של המשיב.

2.

הלכה היא כי ככלל מתן רשות לערור תינתן במקרים בהם מתעוררת סוגיה משפטית נכבדה בעלת השלכות רוחב. יחד עם זאת בהתחשב במאטריה שבה עסקינן – דיני המעצרים, שעניינם שלילת הזכות לחירות – לעיתים רחוקות תוכל להינתן רשות לערור גם כאשר מתקיימות נסיבות פרטניות חריגות ומיוחדות המצדיקות זאת. נסיבות חריגות ומיוחדות כאלה עשויות להתקיים, למשל, במקרים בהם סבור שופט של בית משפט זה, כי החלטת בית המשפט המחוזי פוגעת בזכויות הנאשם מעבר למידה הדרושה, או מנגד – במקרים שבהם נראה כי החלטת בית המשפט המחוזי לא ייחסה את המשקל הראוי לביטחון הציבור ( ראו למשל: בש"פ 6301/12

ציון בטש נ' מדינת ישראל (4.10.2012); בש"פ 6824/13

ודים יטיצ'נקו נ' מדינת ישראל

(11.10.2013)).

התנאים הנ"ל – אינם מתקיימים בענייננו, ואפרט בקצרה להלן.

3.

אף כי האירוע, מושא האישום, הוא אכן חמור ביותר, הרי שמצבו ההתפתחותי, גילו ונסיבותיו של המשיב וכן מצבם הבריאותי של הוריו – מצדיקים את החלטת בית המשפט המחוזי הנכבד, שאישר לשחרר את המשיב לחלופת מעצר הדוקה, זאת בהתאם לכלל הקבוע בסעיף 10א לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971 .

אין בכל האמור לעיל כדי למנוע דיון מחודש במכלול, תוך שמירת זכויות וטענות הצדדים כולם בהמשך ההליכים, לאחר שיומצא תסקיר חלופת המעצר בעניינו של המשיב.

4.

נוכח כל האמור לעיל – הבקשה שבפניי נדחית. נמסר לי כי תנאי החלטתו של בית המשפט המחוזי הנכבד לגבי שחרורו של המשיב לחלופת מעצר קויימו, מלבד ההפקדה במזומן בסך 7,500 ₪ ולכן אני נותן אורכה לערבים ולמשמורנים להסדיר את ההפקדה במזומן עד יום א' ה-10.08.2014 בשעה 11:00. יחד עם זאת המשיב יוכל להשתחרר כבר עתה לחלופת המעצר שנקבעה, כאשר לתנאי השחרור שהושתו בבית המשפט המחוזי הנכבד יתווסף, בדרך שהוסכמה על הצדדים, תנאי נוסף כי על המשיב נאסר ליצור קשר כלשהו עם החשודים האחרים או הנחקרים בפרשה.