בש"פ 5418/05 מדינת ישראל נ. אלכסנדר ז'וק

בפניי בקשת המדינה להארכת מעצר שנייה לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 של המשיבים 3-1 (אלכסנדר ז'וק, רחמים חי ואבי ממן בהתאמה).

1.כתב האישום חושף רשת מסועפת של יבוא נשים מטשקנט דרך מוסקבה ומצרים לשם מכירתן לעסוק בזנות בישראל ומייחס למשיבים, בנוסחו המתוקן, בצוותא עם אחרים, שישה עשר אישומים חמורים של קשירת קשר לפשע, סחר בבני אדם לעיסוק בזנות, סרסרות בנסיבות מחמירות, הבאת אדם לזנות בנסיבות מחמירות ועבירות חטיפה לשם עיסוק בזנות, כליאת שווא (כנגד המשיב 1) אינוס (כנגד משיבים 3-2) ומעשה סדום (כנגד משיב 3).

2.כתב האישום מפליג בחומרתו בהיקפו ובנסיבותיו. בית משפט זה הבהיר לא אחת כי ביצוען של עבירות מתחום זה מהווה עילה למעצרו של נאשם גם בטרם הוכרע דינו. המשיבים נעצרו עד תום ההליכים ובית משפט זה (כב' השופט א' לוי) האריך מעצרם בשלושה חודשים בציינו, כי למרות שההליכים התנהלו בקצב מואץ "אפשר גם אפשר שתידרש הארכת מעצר נוספת אם לא יותר מכך" (בש"פ 2298/05 מדינת ישראל נ' פלוני (לא פורסמה, ניתנה ביום 14.3.05)).

3.באי כוח המשיבים עמדו על כך שהארכות המעצר הנוספות מעבר לתשעה חודשים צריכות להיות החריג אך הן הפכו לכלל. בתקופת ההארכה האחרונה התקיימו רק ארבע ישיבות דיונים והם סבורים כי לא ניתן יהיה לסיים את ההליכים גם בתקופת הארכה הנוספת שכן הפגרה עומדת בפתח, בית המשפט אינו יכול לקבוע מועדים נוספים ונותרו לשמיעה מסכת ראיות ההגנה, שמיעת סיכומים ומתן הכרעת דין. כל אלו יצריכו עוד ועוד הארכות מעצר עד לסיום ההליכים. התמשכות ההליך, כך נטען, סיבתה בכך שהסתבר לתביעה במהלך שמיעת התיק שקיימות קלטות רבות שלא הוצגו לסנגוריה ויתכן שיהיה צורך להעיד עדים שכבר העידו פעם נוספת. עוד עמדו על כך שבית משפט זה (כב' השופט רובינשטיין) הורה על מעצרו של העבריין העיקרי ברשת בשישים ימים בלבד ובנסיבות אלו, אין זה ראוי להאריך מעצרם של הנאשמים הזוטרים בתשעים ימים.

בא כוח המשיב 2 עמד בטיעונו על כך שמרשו הנו נכה משרד הביטחון שאף סייע למתלוננות, המשפחה הינה משפחה נורמטיבית, בני משפחתו משרתים במשטרת ישראל ולכן ניתן לשקול שחרורו לחלופת מעצר בפיקוחם.

יצוין כי סמוך לאחר תום הדיון בבקשה הוריתי לבדוק את הערכת הזמן הנחוץ לסיום המשפט בצירוף הנחיה לצדדים לפנות לבית המשפט כדי שיעשה לקביעת מועדים נוספים. כן נתבקשה המבקשת להגיש התייחסותה לשחרור בערובה של שותף נוסף בפרשה.

באת כוח המדינה, בתגובה שהוגשה לבית המשפט בימים האחרונים הבהירה באשר לשחרורו של בנימין בטיניאשווילי (המכונה בני) שענינו נדון בבית המשפט המחוזי בירושלים, כי בשל טעות בחישוב אורך תקופת מעצרו לא הוגשה בקשה להארכת מעצרו במועד והמבקשת החליטה שלא לפנות לבית המשפט בבקשה להארכת מעצר. עוד צוין כי כתב האישום כנגד כל אחד מהמשיבים חמור בהרבה מכתב האישום כנגד בני. אשר לסיום שמיעת הראיות, בית המשפט קבע שני מועדי דיון נוספים, כולם לפני פגרת בית המשפט, כך שהיום קבועים שלושה מועדים לסיום פרשת ההגנה. מועד נוסף שהוצע על ידי בית המשפט נדחה על ידי ההגנה. המבקשת מעריכה כי ניתן יהיה לסיים את פרשת ההגנה בשלוש הישיבות שנקבעו (אשר אחת מהן ככל הנראה כבר התקיימה ביום 22.6.05), דהיינו בטרם תחל פגרת בית המשפט, ואז ניתן יהיה להערכתה בתקופת הפגרה להגיש לבית המשפט סיכומים בכתב ולסיים שמיעת התיק.

4.לאחר ששמעתי בהרחבה את טיעוני הצדדים ועיינתי בכל החומר שהוצג בפני, סבורני שיש להיעתר לבקשה להארכת המעצר. השיקולים לחומרה שנמנו בהחלטה הקודמת של בית המשפט עומדים בעינם, כמו גם התייחסות לטענה לגבי מחדלה של המשטרה שלא העבירה קלטות החקירה לידי הפרקליטות וממילא לא לידי הסנגורים, מה שהשהה ועיכב את סיום שמיעת ראיות התביעה. בהקשר זה ציין בית המשפט, כי למרות המחדל האמור:

"מוסיף לשלוט בכיפה אינטרס הכלל המחייב להגן על הצבור מפני אלה העוסקים באותו סחר עבדים מודרני בו מועברות נשים מיד ליד תמורת סכומים נכבדים, משל היו הן חפץ עובר לסוחר. תופעה זו קשה היא באשר לא רק בכבודן של הנשים היא פוגעת אלא שהיא גם ממיטה חרפה על החברה בישראל מכאן הצורך להילחם בכל דרך באלה החוטאים בתחום זה ובין האמצעים שהם בבחינת הכרח בל-יגונה נמנית ההלכה לפיה יש לעצור אותם נאשמים גם בטרם התברר משפטם, כדי למנוע מהם להמשיך באותו עיסוק בזוי" (בש"פ 2298/05

הנ"ל ).

אני שותפה לדברים שנאמרו על ידי בית המשפט ככלל ובמקרה זה במיוחד. גם אם המשיבים אינם מעורבים בכל מעשי העבירה שיוחסו לאנשי הרשת בכתב האישום, וגם אם יש שותפים שמעשיהם חמורים יותר, עדיין כל אחד מהם מעורב בביצוע עבירות חמורות ביותר, כל אחד על פי המיוחס לו בכתב האישום והראיות שהובאו נגדו.

5.התארכות הזמן מאז שנעצרו המשיבים לראשונה אינו שיקול מבוטל, ואכן עומדת למבחן נקודת האיזון בין מידת המסוכנות לפגיעה בחירות המשיבים. במקרה דנן, כפי שכבר נאמר, מתנהל המשפט בקצב מואץ וההליך נמצא בשלבי סיום. אף ביחס לנאשם 1 בכתב האישום, הגם שמעצרו הוארך רק בשישים ימים, בית המשפט (כב' השופט רובינשטיין) ציין בהחלטתו שאם יהיה צורך בהארכה נוספת היא תישקל בעיתה ואכן נאשם זה עדיין נמצא במעצר והמדינה מבקשת להאריך מעצרו הארכה נוספת.

בית המשפט המחוזי עשה מאמץ ראוי לציון בתיק זה על מנת לנהלו בקצב מואץ ולסיימו בהקדם ככל שניתן, וזאת למרות יומנו העמוס של בית המשפט. התיק יוצא דופן בהיקפו, הן במספר הנאשמים והן במספר העדים, עד כה התקיימו 26 ישיבות בתיק, בעתיד הקרוב קבועות שתי ישיבות נוספות והתיק נמצא בשלב שלקראת סיום. אני מקווה שאכן ניתן יהיה לנצל את תקופת הפגרה להכנת הסכומים ולהגשתם בכתב או השמעתם בעל פה, הכול כפי שיקבע בית המשפט.

6.על בסיס כל האמור נוטה הכף לטובת אינטרס הכלל המחייב את סיום שמיעת המשפט בעוד המשיבים שוהים במעצר. אשר על כן, אני מורה על מעצרם של המשיבים ב-90 ימים או עד למתן פסק דין בתפ"ח 977/04, 969/04 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, הכול לפי המוקדם.

באשר למשיב 1 תחילת מנינה של התקופה יהיה ביום 15.6.05 ובאשר למשיבים 2 ו-3 יתחיל המניין ביום 26.6.05.