בש"פ 1016/06 מדינת ישראל נ. אלכסנדר ז'וק

בפני בקשה חמישית להארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים נוספים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) כמפורט להלן: המשיב 1 החל מיום 10.2.06; והמשיבים 2 ו- 3 החל מיום 21.2.06 או עד למתן פסק-דין בעניינו של כל אחד מהם בת.פ.ח. 977/04, 969/04 בבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע, לפי המוקדם.

במהלך חודש מאי 2004, הוגשו לבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע כתבי אישום בת.פ.ח. 959/04 ו-ת.פ.ח. 965/04 כנגד יאן נורמטוב, חיים עובדיה ומיכאל בוטיאר (להלן: נאשמים 1-3 בהתאמה) בגין פרשיה מסועפת של סחר בבני אדם לעיסוק בזנות.

במהלך חודש יוני 2004, נעצרו שישה מעורבים נוספים בפרשה בהם שלושת המשיבים והמבקשת (להלן: המדינה) הגישה כתבי אישום נוספים. כתב האישום כנגד המשיב 1 (ת.פ.ח. 969/04) הוגש ביום 17.6.04 וכתב האישום כנגד המשיבים 2, 3 וחגי ממן (ת.פ.ח. 977/04) הוגש ביום 28.6.04. במהלך חודש יולי 2004 ביקשה המדינה לאחר את כתבי האישום הנוגעים למשיבים ולחגי ממן עם כתבי האישום הראשונים שהוגשו, כך שבסך-הכל יאוחד משפטם של שבעה מתוך תשעת הנאשמים בפרשה. עניינם של שני נאשמים נוספים הופרד.

ביום 7.7.04 הורה בית-המשפט המחוזי על איחוד כתבי האישום הראשונים עם כתב האישום בעניינו של המשיב 1, וביום 6.9.03 הורה בית-המשפט המחוזי על איחוד הדיון בין שבעת הנאשמים ותיקון כתב האישום בחמישית לאחר שנוספו כל הנאשמים, נוספו אישומים ותוקנו אישומים קודמים.

כתב האישום המתוקן בחמישית מייחס למשיבים ולארבעת הנאשמים הנוספים, שישה-עשר אישומים חמורים, שעניינם עבירות רבות של סחר בנשים, הבאת אדם לידי זנות, סרסרות בנסיבות מחמירות ועבירות נלוות רבות. כמו-כן, מייחס כתב האישום למשיבים ביצוע עבירות מין.

האישומים הרבים המפורטים בכתב האישום מתארים את חלקם של המשיבים והנאשמים האחרים ברשת הסחר שנחשפה, את רכישת הנשים בחו"ל והעברתן לישראל וכן את מכירתן, השכרתן והעסקתן בישראל בנסיבות מחמירות, תוך ניצול מצוקתן הכלכלית הקשה ותוך ביצוע עבירות נלוות אחרות כגון: כליאת שווא, איומים. לחלק מן הנאשמים, ובהם המשיבים 2 ו- 3, מיוחסות גם עבירות מין שביצעו במתלוננות ולחלקם, ובהם המשיב 1, מיוחסות עבירות של הדחה בחקירה.

למשיב 1 מיוחסות, בעשרה אישומים, עבירות של קשירת קשר לפשע, עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); 13 עבירות של סחר בבני אדם לעיסוק בזנות, עבירה לפי סעיף 203א(א) לחוק העונשין; 6 עבירות של סחר בבני אדם, עבירה לפי סעיף 203א(ב) לחוק העונשין; מספר רב של עבירות של הבאת אדם לזנות בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 201 + 203א, ב(1) לחוק העונשין; 2 עבירות חטיפה לשם עיסוק בזנות, עבירה לפי סעיף 374 לחוק העונשין; 9 עבירות של כליאת שווא, עבירה לפי סעיף 377 לחוק העונשין; מספר עבירות של ניסיון לסחר בבני אדם לעיסוק בזנות, עבירה לפי סעיף 203(א) + 25 לחוק העונשין; מספר רב של עבירות סרסרות בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 199(א)2 + 199(ב) לחוק העונשין; עבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין; 2 עבירות של הדחה בחקירה, עבירות לפי סעיף 245(א) לחוק העונשין; 6 עבירות שב"ח לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 (להלן: חוק הכניסה); ו- 6 עבירות של הלנת שב"ח, עבירות לפי סעיף 12א(א) לחוק הכניסה.

למשיב 2 מיוחסות, בשמונה אישומים, 3 עבירות של קשירת קשר לפשע, עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין; 7 עבירות של סחר בבני אדם לעיסוק בזנות, עבירה לפי סעיף 203א(א) לחוק העונשין; מספר רב של עבירות של הבאת אדם לזנות בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 201 + 203א, ב(1) לחוק העונשין; 2 עבירות של ניסיון לסחר בבני אדם לעיסוק בזנות, עבירות לפי סעיף 203(א) + 25 לחוק העונשין; מספר רב של עבירות סרסרות בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 199(א)2 + 199(ב) לחוק העונשין; 3 עבירות אינוס, עבירה לפי סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין; 10 עבירות של הלנת שב"ח, לפי סעיף 12א(א) לחוק הכניסה; 2 עבירות שב"ח, לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה; ועבירה של שיבוש מהלכי משפט, עבירה לפי סעיף 244 לחוק העונשין.

למשיב 3 מיוחסות, בשלושה אישומים, עבירות של קשירת קשר לפשע, עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין; 2 עבירות של סחר בבני אדם לעיסוק בזנות, עבירה לפי סעיף 203א(א) לחוק העונשין; מספר רב של עבירות של הבאת אדם לזנות בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 201 + 203א, ב(1) לחוק העונשין; מספר רב של עבירות סרסרות בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 199(א)2 + 199(ב) לחוק העונשין; 3 עבירות של אינוס בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין; עבירה של מעשה סדום, עבירה לפי סעיף 347(ב) + 345(א)(1) לחוק העונשין; 2 עבירות של הלנת שב"ח, עבירות לפי סעיף 12א(א) לחוק הכניסה.

בד-בבד עם הגשת כתבי האישום, הוגשו בקשות למעצרם של המשיבים והאחרים עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדם.

ביום 7.7.04 הורה בית-המשפט המחוזי (כבוד השופט י' טימור) על מעצרו של המשיב 1 עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו, בהסכמתו.

ביום 6.2.05 דחה בית-המשפט המחוזי בקשה לעיון חוזר שהגיש המשיב 1, בין היתר, בטענת כרסום בראיות. בית-המשפט המחוזי קבע, כי יש ראיות למכביר ואין מקום לחלופת מעצר.

ביום 22.8.04 הורה בית-המשפט המחוזי (כבוד השופט ש' דברת) על מעצרו של המשיב 2 עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו.

ביום 2.12.04 הוגשה בקשה לעיון חוזר מטעמו של המשיב 2 בטענות של כרסום בראיות וטענות נוספות. הבקשה נדחתה ביום 5.1.05.

בקשה נוספת לעיון חוזר שהגיש המשיב 2 נדחתה ביום 15.2.05.

ביום 22.8.04 הורה בית-המשפט המחוזי (כבוד השופט ח' עמר) על מעצרו של המשיב 3 עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו, בקובעו, כי יש נגדו ראיות לעבירות סחר בבני אדם, עבירות האינוס ומעשה סדום.

ביום 30.11.04 דחה בית-המשפט המחוזי את בקשתו של המשיב 3 לעיון חוזר בקובעו, כי לא חל כל כרסום בראיות. על החלטת בית-המשפט המחוזי הגיש המשיב 3 ערר לבית-משפט זה, אשר נדחה ביום 20.12.04.

ביום 30.10.05 התקיים דיון בבקשתו של המשיב 3 לעיון חוזר במעצרו. ברם, בית-המשפט המחוזי דחה, ביום 9.11.05, את הבקשה.

משעברו תשעה חודשים נוספים והמשיבים במעצר, הגישה המדינה בקשה להארכת מעצרם בתשעים ימים נוספים.

ביום 14.3.05 נעתר בית-משפט זה לבקשת המדינה והאריך את מעצרם של המשיבים בתשעים ימים נוספים. מעצרו של המשיב 1 הוארך החל מיום 17.3.05 ומעצרם של המשיבים 2 ו-3, הוארך החל מיום 28.3.05 (בש"פ 2298/05).

ביום 6.7.05 הורה בית-משפט זה על הארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים נוספים. מעצרו של המשיב 1 הוארך מיום 15.6.05 ומעצרם של המשיבים 2 ו- 3 הוארך החל מיום 26.6.05 (בש"פ 5418/05).

ביום 20.9.05 הורה בית-משפט זה על הארכת מעצרם של המשיבים בשישים ימים נוספים. מעצרו של המשיב 1 הוארך מיום 13.9.05 ומעצרם של המשיבים 2 ו- 3 הוארך החל מיום 24.9.05 (בש"פ 8308/05).

ביום 22.11.05 הורה בית-משפט זה על הארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים נוספים. מעצרו של המשיב 1 הוארך החל מיום 12.11.05 ומעצרם של המשיבים 2 ו- 3 הוארך החל מיום 23.11.05 (בש"פ 10272/05).

משעברו תשעה חודשים נוספים והמשיבים במעצר, הגישה המדינה בקשה נוספת להארכת מעצרם בתשעים ימים נוספים.

לטענת בא-כוח המדינה, יש מקום להאריך את מעצרם של המשיבים נוכח מסוכנותם הרבה, עליה ניתן ללמוד מהמיוחס להם ומעברם הפלילי המכביד ונוכח העובדה, כי משפטם של המשיבים התנהל ביעילות רבה - במהלך פרשת התביעה, שהסתיימה ביום 18.4.05 - על אף מורכבותו וריבוי הנאשמים. שמיעת התיק התקדמה בקצב מהיר. לטענת בא-כוח המדינה, בראשית חודש מאי אמורה הייתה להתחיל שמיעת פרשת ההגנה, אולם ישיבות רבות בוטלו מטעמים שונים של הנאשמים ובספו של דבר החלה פרשת ההגנה ביום 15.6.05. מאז התקיימו ישיבות רבות נוספות, אשר במהלכן נשמעה פרשת ההגנה. כמו-כן, טוען בא-כוח המדינה, כי מצד המדינה נעשה כל מאמץ על-מנת לקצר את משך הדיונים ובכלל זה ויתרה המדינה על עדי הזמה שביקשה להביא והודיעה, כי תסתפק במסמכים. לטענתו, בית-המשפט המחוזי עשה מאמץ ניכר לזרז את שמיעת התיק וקבע מועדים קרובים נוספים ככל שיומנו אפשר זאת. עוד מוסיף וטוען בא-כוח המדינה, כי התנהלות ההגנה בחודשים האחרונים מובילה לבזבוז זמן רב ומערימה קשיים על האפשרות להביא את ההליך המשפטי לסיומו. הטענה, לפיה ישנם עדי הגנה רלוואנטיים נוספים נשמעה על-ידי בא-כוח נאשם 1 והמשיב 2 כבר בחודש ספטמבר, אולם מאז, למרות ארכות חוזרות ונשנות, לא טרחה ההגנה להביא מי מעדים אלה. רק לאחרונה, במקום הגשת סיכומים, הגיעו בקשות נוספות להגשת פלטי השיחות ולעדים נוספים.

מנגד, טוענים באי-כוח המשיבים, כי כל אותן דחיות של הדיונים בתיק לא היו באשמתם. לטענתם, נעשו מאמצים עילאיים כדי למצוא מימון להבאת עדה מסוימת ועדי ההזמה ומאמצים אלה גזלו זמן. לטענת באי-כוח המשיבים, נוכח יריעת המחלוקת בין הצדדים, לא יוכל התיק לבוא לסיומו במהלך אותם שלושה חודשים נוספים ולטעמם אף הארכות מעצר נוספות לא יביאו לסיום המשפט. גם מטעם זה, אין לטעמם, הצדקה להאריך את מעצרם של המשיבים.

לטענת בא-כוח המשיב 1, התמשכות ההליך נבעה, בין היתר, מאיחודם של כל התיקים בפרשה. לטענתו, הסיבה להתארכות המשפט נבעה, בין היתר, מהחומר החדש שהגישה דווקא המדינה בשלב פרשת ההגנה, אשר דרש הגשתן של ראיות הזמה. לטענתו, למשיב 1 אין כל עבר פלילי וה"מחיר" ששילם בכל התקופה בה הינו עצור, הוא מעל ומעבר לכל עונש שצפויה המדינה לבקש. כמו-כן, לטענתו, מעורבותו של המשיב 1 הינה דלה מאוד ואין הוא מואשם בעבירות אלימות או מין. כמו-כן, לטענתו, גם בדיון שנערך בהארכת המעצר הקודמת היה צפוי המשפט להסתיים במסגרת ההארכה המבוקשת, אולם הדבר לא קרה. לטענתו, אף ההארכה הנוכחית המבוקשת לא תביא לסיום המשפט, שכן יש להביא בחשבון, כי כתיבת הכרעת-הדין עצמה תיארך זמן רב וזה כשלעצמו נימוק שלא ליתן את ההארכה המבוקשת. עוד מוסיף וטוען בא-כוח המשיב 1, כי השיבוש המיוחס למשיב 1 הינו שיחת טלפון, שספק אם עשה. לטענתו, בשלב זה של המשפט אין חשש לשיבוש הליכים, שכן כל עדי התביעה כבר נשמעו.

לטענת בא-כוח המשיב 2, התארכות המשפט בשלב זה נגרמה בגלל התנהלות התביעה, שמצאה ראיה שנשתכחה או נעלמה ממנה במהלך פרשת התביעה. לטענתו, גם ההארכה הנוכחית המבוקשת לא תביא לסיום המשפט, כמו קודמותיה.

לטענת בא-כוח המשיב 3, למשיב 3 מיוחסים שלושה אישומים בלבד מתוך כתב האישום. כמו-כן, מציין הוא, כי התנגד לאיחוד התיקים בפרשה, שכן דבר כזה הביא להתארכות המשפט. לטענתו, יש לקבוע היררכיה בין המשיבים והנאשמים האחרים, ולא לראותם כמקשה אחת. עוד טוען בא-כוח המשיב 3, כי למשיב 3 לא מיוחסת עבירת שיבוש, כל משפחתו בארץ וכאן מרכז חייו, כך שאין חשש להימלטות מן הדין.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, עיינתי בחומר החקירה, בהחלטות בית-המשפט המחוזי ובהחלטות בית-משפט זה, ולאחר התלבטות רבה החלטתי, כי דין הבקשה להתקבל.

לעניין הארכת מעצר לאחר תום תשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק המעצרים, קבע בית-משפט זה, כי "חזקה עלינו מצוות המחוקק שבסעיף 61 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996, כי נאשם שהיה נתון במעצר תשעה חודשים ומשפטו לא נגמר בהכרעת דין ישוחרר מן המעצר, אלא אם קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את הארכת המעצר" (ראו בש"פ 9921/02 מדינת ישראל נ' סבג (לא פורסם); בש"פ 7833/99 מדינת ישראל נ' אלפקיר (לא פורסם); בש"פ 5068/02 מדינת ישראל נ' כילאני (לא פורסם) ; בש"פ 9944/02 מדינת ישראל נ' דאעס , (לא פורסם)).

הסמכות להארכת מעצר בתשעים יום, בכל פעם, ניתנה לשופט בית-המשפט העליון לצורך הפעלתה במקרים חריגים ויוצאי-דופן, כאמור לעיל, ואולם יש ומידת המסוכנות היא כה גבוהה עד שאין מנוס אלא להיעתר לבקשה.

אומנם נכון הוא, כי ככל שתקופת המשפט מתארכת, נוטה האיזון לעבר הגנה על חירות הנאשם (ראו בש"פ 2970/03 מדינת ישראל נ' נסראלדין (טרם פורסם)).

ברם, במקרה שלפנינו, שוכנעתי, כי לאור חומרתן היתרה של העבירות המיוחסות למשיבים, המעידות על מסוכנותם הרבה והמקימות חזקת מסוכנות; לאור העובדה, כי נחשפה כמעט במלואה רשת שלמה של יבואני נשים, סוחרי נשים וסרסורים; לאור נסיבות ביצוע העבירות, היקפן ועומק המעורבות של המשיבים, המצביעים על מסוכנתם הרבה לביטחון הציבור; לאור עברם הפלילי המכביד של המשיבים 2 ו-3, המעיד אף הוא על מסוכנותם, שכן עברו הפלילי של המשיב 2 כולל 7 הרשעות קודמות בעבירות של החזקת מקום לשם זנות, סרסרות לזנות, החזקת סמים, תקיפה, איומים ועוד וכן תלוי ועומד נגדו מאסר מותנה של 15 חודשים מת.פ. 2554/01 בבית-משפט השלום בירושלים מיום 16.10.02; ועברו הפלילי של המשיב 3 כולל 6 הרשעות קודמות בעבירות אלימות ורכשו וכן תלויים נגדו מספר תיקי מב"ד בהם נחשד בביצוע עבירות סרסרות לזנות והחזקת מקום לשם זנות מהשנים 2001-2004; כמו-כן, המשיב 3 נעצר ביום 4.1.04 ברמת-גן בעבירת סרסרות וניהול בית בושת. הוא שוחרר בתנאים מגבילים, עבר לירושלים ופתח יחד עם אחיו, נאשם 7, משרד ליווי במסגרתו העסיק נשים רבות, ובין היתר, את המתלוננות שקנה מחבורת בת-ים; לאור העונש הצפוי למשיבים, אם יורשעו, אשר מקים חשש אינהרנטי להימלטותם של המשיבים מאימת הדין; ובמיוחד לאור התנהלות משפטם של המשיבים ביעילות ובקצב משביע רצון במהלך פרשת התביעה, אשר הסתיימה ביום 18.4.05, ומאחר שכאשר הייתה אמורה להתחיל פרשת ההגנה בוטלו ונדחו ישיבות רבות מטעמים כאלו ואחרים ופרשת ההגנה החלה ביום 15.6.05 ומאז התקיימו ישיבות רבות ונוספות, אשר במהלך נשמעה פרשת ההגנה, ולאור השלב המתקדם של המשפט, לפיו התביעה הגישה סיכומיה ביום 4.12.05 ובית-המשפט הורה, כי ביום 19.2.06 תוגש השלמת סיכומים מטעם התביעה וביום 28.2.06 יוגשו סיכומיה בכתב של ההגנה – המקרה שבפני נמנה עם אותם המקרים המצדיקים הארכת מעצר.

עוד יש לציין, כי מטענות המדינה עולה, כי בית-המשפט המחוזי עשה מאמץ ניכר לזרז את שמיעת התיק וקבע מועדים קרובים נוספים ככל שיומנו אפשר זאת. בית-המשפט הלך לקראת ההגנה והתיר לה לנסות ולהיערך להבאת עדים נוספים. אולם, כאשר העדים לא התייצבו, קבע בית-המשפט מועדים להגשת סיכומים, תוך שציין כי אם יהיו עדי הגנה נוספים, הם יעידו בזמן שיועד לכתיבת הסיכומים.

בנסיבות אלה, שוכנעתי, כי הכף נוטה בשלב זה לזכות האינטרס המחייב הגנה על שלום הציבור וטרם הגיעה השעה להעדיף על פניו את אינטרס המשיבים ואת זכותם להתהלך חופשי.

בנסיבות אלה, אני מורה על הארכת מעצרם של המשיבים למשך תשעים ימים נוספים כמפורט להלן: המשיב 1 החל מיום 10.2.06; והמשיבים 2-3 החל מיום 21.2.06 או עד למתן פסק-דין בעניינו של כל אחד מהם בת.פ.ח. 977/04, 969/04 בבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע, לפי המוקדם מבין המועדים.