החלטה4 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 8308/05 מדינת ישראל נ. פלוני

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · הארכת מעצר עד תום ההליכים בתיק סחר בבני אדםבקשה שלישית להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דן בבקשה שלישית להארכת מעצרם של משיבים שעומדים לדין בעבירות סחר בבני אדם לעיסוק בזנות ובעבירות נלוות. נקבע כי נוכח חומרת הפרשה, עילות המעצר והצורך לסיים את הדיון, יש מקום להארכה, אך האיזון עם חזקת החפות מחייב הארכה לחלק בלבד מהתקופה שנתבקשה. ההארכה נקבעה לשישים ימים או עד מתן פסק דין, לפי המוקדם.

העובדות

המשיבים עומדים לדין בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בעבירות של סחר בבני אדם לעיסוק בזנות, סרסרות, כליאת שווא ועבירות נלוות, והמשיבים 2 ו-3 מואשמים גם באינוס. המשיבים נתונים במעצר עד תום ההליכים מאז 2004, ומשפטם לא הסתיים בתום תשעה חודשים ממועד הגשת כתב האישום. בית המשפט הארך את מעצרם פעמיים בתשעים ימים כל פעם, ובקשה שלישית נדונה כאשר פרשת ההגנה כמעט הסתיימה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את מעצרם של המשיבים בבקשה שלישית לפי סעיף 62 לחוק המעצרים, ובאיזו תקופה?
  2. 2.כיצד מאזנים בין חומרת הפרשה ועילות המעצר לבין זכותם של המשיבים לחירות וחזקת החפות לאחר תקופה ממושכת של מעצר?

הלכות

  1. 1

    ככל שהדיון מתמשך ללא סיום וככל שמתרבות בקשות ההארכה, גובר כובד משקלם של האינטרסים המצדיקים שחרור הנאשם על פני האינטרסים שהצדיקו את מעצרו מלכתחילה.

    ״ככל שהולך ומתמשך הדיון בלא שהסתיים, וככל שמתרבות בקשות ההארכה, גובר כובד משקלם של האינטרסים המצדיקים את שחרורו של הנאשם״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    האיזון בין חומרת הפרשה ועילות המעצר לבין חזקת החפות מחייב הארכה חלקית בלבד ולא למלוא התקופה שנתבקשה.

    ״האיזון הנכון בין שיקולים אלה ובין זכותם של המשיבים לחירות בשל חזקת החפות העומדת״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מעצר
  • מעצר עד תום ההליכים
  • סחר בבני אדם
  • סרסרות
  • חזקת החפות
  • עילות המעצר
  • חלופת מעצר
  • תשעה חודשים
  • הארכה חלקית

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

8308/05

בפני:

כבוד השופטת א' חיות

המבקשת:

מדינת ישראל

נ ג ד

המשיבים:

1. אלכסנדר

ז'וק

2. רחמים חי

3. אבי ממן

בקשה שלישית להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין

הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996

תאריך הישיבה: ז' באלול

תשס"ה (11.9.2005)

בשם המבקשת: עו"ד בת-עמי

ברוט

בשם המשיב 1: עו"ד ירון

דוד

בשם המשיב 2: עו"ד ישראל

קליין

בשם המשיב 3: עו"ד שמעון

תורג'מן

החלטה

1.בפני בקשה שלישית להארכת מעצרם של המשיבים על פי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ).

2.המשיבים עומדים לדין יחד עם ארבעה אחרים בבית המשפט המחוזי בבאר שבע ובכתב האישום שהוגש נגדם נטען כי פעלו בצוותא ל"רכישת" נשים ממדינות חבר העמים לשם "מכירתן" לעיסוק בזנות בישראל או לשם העסקתן בזנות במשרד הליווי שהפעילו המשיבים, וזאת לאחר שהובאו לישראל שלא כדין. בשל מעשים אלו מייחס כתב האישום למשיבים ולארבעה הנאשמים הנוספים עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, סחר בבני אדם לעיסוק בזנות, כליאת שווא, הבאת אדם לידי זנות, סרסרות למעשי זנות בנסיבות מחמירות, חטיפה, איומים והלנת שוהים בלתי חוקיים. כן מייחס כתב האישום למשיבים 2 ו-3 עבירות אינוס אותן ביצעו על פי הנטען בנשים שהועסקו על ידם בזנות. למשיב 1 מיוחסת גם עבירה של הדחה בחקירה ולמשיב 2 עבירה של שיבוש מהלכי משפט.

3.בהחלטות מיום 7.7.2004 ומיום 22.8.2004 הורה בית המשפט המחוזי בבאר שבע על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם. בקשות לעיון חוזר שהגישו המשיבים נדחו (ראו החלטות בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 30.11.2004; 5.1.2005; 6.2.2005 ו-15.2.2005) וערר שהגיש המשיב 3 על דחיית בקשתו לעיון חוזר נדחה אף הוא, על ידי בית משפט זה (החלטת כבוד השופט א' גרוניס מיום 20.12.2004).

4.משפטם של העוררים לא הסתיים בתום תשעה חודשים מיום הגשת כתב האישום ובית משפט זה נעתר עד כה לשתי בקשות הארכה שהגישה המבקשת על פי סעיף 62 לחוק המעצרים והאריך את מעצרם של המשיבים בתשעים ימים בכל פעם (ראו החלטת כבוד השופט א' א' לוי מיום 14.3.2005 והחלטת כבוד השופטת ע' ארבל מיום 6.7.2005). להשלמת התמונה יצוין כי שלושה נאשמים נוספים, העומדים לדין יחד עם המשיבים, נעצרו אף הם עד תום ההליכים ומעצרם הוארך אף הוא על ידי בית משפט זה. הנאשם השביעי שוחרר לחלופת מעצר.

5.משלא נסתיים המשפט גם בתום תקופת ההארכה השנייה, עותרת המבקשת עתה להארכה שלישית בת תשעים ימים. בבקשה שהוגשה ביום 1.9.2005 וכן בדיון שהתקיים בה ביום 11.9.2005, ציינה המבקשת כי הדיון האחרון לשמיעת עדויות ההגנה בתיק זה קבוע ליום 13.9.2005, בו תתבקש גם הצגת עדויות הזמה מטעם התביעה ולהערכתה צפויה פרשת ההוכחות כולה להסתיים באותו מועד. על כן, די להערכתה בהארכה הנוספת שנתבקשה לצורך סיום המשפט, בעוד המשיבים נתונים במעצר וזאת גם אם מביאים בחשבון כי תידרש הגשת סיכומים בכתב. המשיבים לא היו שותפים להערכת הזמן שהציגה המבקשת וטענו כי המשפט צפוי להימשך אל מעבר לתקופת ההארכה המבוקשת.

6.לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, סברתי כי קודם שאכריע בבקשת ההארכה מן הראוי שיובאו בפני הנתונים באשר להתקדמות הדיון מיום 13.9.2005. על כן, הוריתי, בהסכמת הצדדים, כי מעצרם של המשיבים יוארך עד למתן החלטה אחרת, על מנת שיוגשו עד יום 18.9.2005 הודעות משלימות בהתאם להתפתחויות בדיון שנקבע ליום 13.9.2005, כאמור.

7.מן ההודעות המשלימות שהגישו המשיב 2 והמבקשת עולה כי פרשת ההגנה לגבי הנאשמים כולם נסתיימה, למעט הנאשם 7 שלא העיד באותו יום, משום שלא חש בטוב וכן משום ויכוח שנתגלע בינו ובין בא-כוחו והשהות שנדרשה לו על מנת ליישבו. כמו כן עולה מן ההודעות המשלימות כי עדיין תלויות ועומדות בפני בית משפט קמא בקשות לעניין הגשת מסמכים. לצורך השלמת הראיות, כמפורט לעיל, קבע בית משפט קמא מועד נוסף לסיום שמיעת ההוכחות ביום 20.9.2005, אולם מהודעת המבקשת עולה כי סנגורו של המשיב 3 עתר לדחייתו של דיון זה בשל טקס ברית המילה של בנו החל באותו יום. עוד עולה מהודעת המבקשת כי בית משפט קמא נכון לאפשר השמעת סיכומים בעל-פה, לבקשת הצדדים.

8.לתמיכה בבקשת ההארכה שבפני חזרה המבקשת והצביעה על ממצאי בית משפט קמא בהחלטות לעניין המעצר עד תום ההליכים ובבקשות לעניין עיון חוזר, בדבר קיומן של ראיות לכאורה לביסוס האישומים המיוחסים למשיבים ובדבר מסוכנותם הרבה הנובעת מסוג העבירות שבהן הואשמו וכן מעברם הפלילי של המשיבים 2 ו-3 בעבירות דומות. עוד הצביעה המבקשת על החשש להדחת עדים, לשיבוש מהלכי משפט ולהימלטות מאימת הדין, הקיים במקרה זה נוכח מעשי ההדחה והשיבוש המיוחסים למשיבים בכתב האישום וכן נוכח העונש הכבד הצפוי להם אם יורשעו בעבירות נשוא כתב האישום.

המשיבים טוענים מצידם כי אין מקום להארכה נוספת וכי לאחר פרק זמן כֹה

ממושך שבו הם שוהים במעצר בלא שמשפטם הסתיים, יש מקום לשנות את נקודת האיזון בין האינטרסים הצריכים לעניין ולהורות על שחרורם לחלופות מעצר.

9.בית משפט זה עמד בהחלטות ההארכה הקודמות על המאמץ הראוי לציון שעשה בית המשפט המחוזי בבאר שבע לניהול התיק בקצב מואץ, על מנת לסיימו בהקדם ככל הניתן. מאמץ זה ניכר גם בתקופת ההארכה השנייה אשר במהלכה נתקיימו חמש ישיבות נוספות וכפי העולה מן ההודעות המשלימות, אכן מצוי הדיון בתיק על סף סיום. הפרשה נשוא כתב האישום הינה חמורה ומסועפת והנאשמים בה עומדים לדין בשישה עשר אישומים של סחר בבני אדם לצורך עיסוק בזנות ובעבירות נלוות רבות נוספות, שהינן חמורות לעצמן. הצורך בהארכות המעצר שנתבקשו עד כה נובע מהיקפו הרב של התיק, הן מבחינת האישומים שבו והן מבחינת מספר הנאשמים העומדים בו לדין. יחד עם זאת, וכפי שכבר נפסק, ככל שהולך ומתמשך הדיון בלא שהסתיים, וככל שמתרבות בקשות ההארכה, גובר כובד משקלם של האינטרסים המצדיקים את שחרורו של הנאשם על פני האינטרסים שהצדיקו את מעצרו מלכתחילה. במקרה הנדון, חומרת הפרשה בה עסקינן, עילות המעצר הקיימות לגבי המשיבים והצומת האחרונה שבה מצוי הדיון, כל אלה מצדיקים הארכה נוספת של המעצר. אולם, האיזון הנכון בין שיקולים אלה ובין זכותם של המשיבים לחירות בשל חזקת החפות העומדת להם כל עוד לא הורשעו בדין, מחייב כי הארכה זו לא תהא למלוא התקופה שנתבקשה, אלא לחלק ממנה בלבד. יש לקוות כי במהלך ההארכה החלקית שתיקבע יעשה בית המשפט ויעשו הצדדים מאמץ נוסף ואחרון לסיים את הדיון בלא שתידרש הארכה נוספת.

מן הטעמים שפורטו, אני מורה, אפוא, על הארכת מעצרם של המשיבים בשישים ימים נוספים (ימי ההארכה לגבי המשיב 1 נמנים מיום 13.9.2005 ולגבי המשיבים 2 ו-3 מיום 24.9.2005), או עד למתן פסק דין בתפ"ח 977/04, 969/04 המתנהל בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.

ניתנה היום,

כ"ח

טבת, תשס"ז

(20.9.2005).

ש

ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (2 מסמכים)

  • בש"פ 1016/06מדינת ישראל נ. אלכסנדר ז'וקהחלטה
  • בש"פ 10272/05מדינת ישראל נ. אלכסנדר ז'וקהחלטה

הלכות

  1. 1ככל שהדיון מתמשך ללא סיום וככל שמתרבות בקשות ההארכה, גובר כובד משקלם של האינטרסים המצדיקים שחרור הנאשם על פני האינטרסים שהצדיקו את מעצרו מלכתחילה.
  2. 2האיזון בין חומרת הפרשה ועילות המעצר לבין חזקת החפות מחייב הארכה חלקית בלבד ולא למלוא התקופה שנתבקשה.