בש"פ 5585/22 יעקב לוי נ. מדינת ישראל

לפניי ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט א' אברבנאל ) מיום 17.8.2022 במ"ת 31279-11-21 בגדרה דחה בית המשפט את בקשתו של העורר לעיון חוזר בהחלטתו על מעצר העורר עד תום ההליכים.

רקע והליכים קודמים

1.

ביום 14.11.2021 הוגש נגד העורר ונגד נאשם נוסף כתב אישום בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק ), בצירוף סעיף 29 לחוק.

על פי עובדות כתב האישום, העורר ונאשם נוסף הגיעו ברכב שבו נהג העורר לבית עסק ברח' בן יועזר 13 בירושלים. כאשר הם הגיעו לשם, ירד הנאשם הנוסף מהרכב בעודו אוחז בידו חפץ חד. הוא ניגש אל אדם שעמד בסמוך למקום, התנפל עליו ודקר אותו בפניו סמוך לאוזן שמאל ולצווארו וגרם לו לחתך באורך 12 ס"מ, בכוונה להטיל בו נכות או מום או לגרום לו חבלה חמורה.

2.

ביום 1.12.2021 נקבע בהחלטה על ידי בית המשפט קמא כי " בידי המבקשת ראיות לכאורה במשקל גבוה לזיהוי המשיבים כמי שביצעו את העבירה הנזכרת בכתב האישום ". עוד נקבע כי " נוכח חומרתו הרבה של אירוע הדקירה והיותו מתוכנן, וכן נוכח הרשעותיהם הקודמות של המשיבים בגין עבירות רכוש, אלימות ונשק, שבגינן ריצו תקופות מאסר ממושכות, אין להשיג את מטרת המעצר בדרך של חלופה ".

על ההחלטה האמורה הוגש ערר לבית המשפט העליון (בש"פ 8393/21). בהחלטת בית המשפט העליון מיום 12.12.2021 (להלן: החלטת בית המשפט העליון ) נקבע כי " אין מחלוקת בין הצדדים כי מדובר בתיק נסיבתי... בפני בא כוח העוררים טענות נוספות לעניין החולשה הראייתית, וסבורתני כי הם לכל הפחות מצדיקים מתן תסקיר מעצר שייתן דעתו גם לאפשרות למעצרם של העוררים בפיקוח אלקטרוני; זאת בלא שאנקוט עמדה כלשהי לעניין התוצאה בעקבות כך... אני מורה אפוא על עריכת תסקיר מאת שירות המבחן בתוך שלושים ימים שאז בית המשפט המחוזי ישוב ויידרש למעצרם של העוררים, ויחליט בנדון לפי חוכמתו ".

3.

בעקבות זאת, הוגש ביום 12.1.2022 תסקיר בעניינו של העורר (להלן:

התסקיר הראשון ), שממנו עולה כי הוא מכחיש כי נטל חלק באירוע נושא כתב האישום ושולל כל קשר בינו לבין נפגע העבירה. עוד צוין כי העורר הביע רצון להיעצר בפיקוח אלקטרוני ולהשתלב בטיפול שיסייע לו לתקשר עם בנו. שירות המבחן הביע קושי להעריך את המסוכנות הנשקפת מהעורר "בהיעדר עמדת המתלונן". בהתאם להחלטת בית המשפט העליון ובשים לב לתסקיר האמור, נקבע בהחלטה מיום 30.1.2022 כי העורר ייעצר בפיקוח אלקטרוני.

4.

במסגרת הבקשה נושא הערר, ביקש העורר כי בית המשפט יעיין מחדש בהחלטתו הקודמת ויבטל את מעצרו בפיקוח אלקטרוני (להלן: הבקשה לעיון חוזר ). חלף זאת התבקש בית המשפט להורות על שהייתו של העורר במעצר בית בתנאים מגבילים, כך שיוכל לשהות במקום עבודה במהלך שעות היום.

המדינה התנגדה לבקשה נוכח חומרתה הרבה של העבירה; מאפייני העורר כפי שהם עולים מהתסקיר שהוגש בעניינו; ועברו הפלילי. המדינה ציינה כי בתסקיר הראשון נמצא כי העורר מציג חזות חיצונית תקינה בפער משמעותי לנסיבות מעצרו, כי הוא מטשטש קשיים התנהגותיים ולוקה בדפוסים עברייניים שעדיין קיימים בו. כן צוין כי הצגת המוטיבציה מצדו לטיפול מונעת משיקולי רווח.

בתסקיר עדכני שהוגש ביום 9.8.2022 (להלן: התסקיר השני ) נקבע כי קיים סיכון בינוני להישנותה של התנהגות פוגענית ומזיקה מצדו של העורר. כן צוין בתסקיר השני כי העורר מדווח על קושי בניהול שגרת חיים במעצר הבית בו הוא נתון וכן קושי כלכלי בעקבות זאת; וכן כי הוא מדווח על מפגשים עם עובד סוציאלי וטיפול רגשי שלו הוא זוכה במסגרת זו. שירות המבחן המליץ בנסיבות אלה להסיר את הפיקוח האלקטרוני כך שהוא ישהה בתנאי מעצר בית מלא. בנוסף, הומלץ כי העורר ייצא למסגרת עבודה בפיקוחו של גיסו או בפיקוח של אחד ממפקחיו האחרים, וכי יציאתו לעבודה ובחזרה ממנה תיעשה בליווי מי ממפקחיו, ולאורך כל שעות העובדה הוא ישהה בצמוד לגיסו.

החלטתו של בית המשפט קמא

5.

בית המשפט קמא קבע כי דין הבקשה לעיון חוזר להידחות. זאת, משום שנגד העורר קיימות ראיות לכאורה לכך שבאירוע מתוכנן שביצע בצוותא עם אדם נוסף, נדקר המתלונן באמצעות חפץ חד באופן שגרם לו חתך לכל אורך פניו. כן צוין כי לעורר יש

הרשעות קודמות בעבירות נשק, סמים ורכוש, בגינן הוא ריצה עונש מאסר בפועל של 24 חודשים. בנוסף, צוין כי אין לעורר נכונות לקבל טיפול, וכי בהערכת שירות המבחן נקבע כי המסוכנות הנשקפת ממנו היא בינונית וכי יש צורך בהתמשכות המעצר האלקטרוני שלו.

טענות הצדדים

6.

בערר דנן נטען כי בית המשפט קמא שגה בכך שהתעלם באופן מוחלט מהקביעה בהחלטת בית המשפט העליון על אודות הקשיים בתשתית הראייתית שבבסיס כתב האישום, וקבע כי ישנה עוצמה בראיות לכאורה שקיימות נגד העורר. זאת לאחר שהוא עצמו הורה לשירות המבחן לבחון אפשרות של יציאה לעבודה וביטול הפיקוח האלקטרוני.

עוד נטען כי העורר הוכיח כי ניתן לסמוך עליו וכי הוא יכבד את החלטות בית המשפט, כמו גם את עמדת אביו והמפקחים האחרים. עוד צוין בבקשה כי דיוני ההוכחות בתיק נקבעו עד לדצמבר 2022, קרי משפטו של העורר אינו עתיד להסתיים בקרוב. לבסוף, נטען כי בפועל בית המשפט קמא כלל לא בחן לעומק את התסקיר של שירות המבחן, והוא קיבל את החלטתו בהתבסס על התרשמותו הראשונית מהעורר באמצעות כתב האישום שהוגש נגדו, וזאת באופן שאינו הוגן ואינו מידתי.

בדיון בעל פה שהתקיים ביום 25.8.2022, חזר ב"כ העורר על טענותיו. הוא הוסיף כי בית המשפט הוא שהורה על הגשת תסקירי מעצר שיבחנו אפשרות להורדת הפיקוח האלקטרוני. הוא הוסיף כי התסקיר השני שהוגש הוא חיובי מאוד וכי עולה ממנו כי המסוכנות של העורר היא בינונית בלבד. כן ציין ב"כ העורר כי בית המשפט קמא התעלם מהחלטת בית המשפט העליון.

7.

מנגד טען ב"כ המדינה כי יש לדחות את הערר. הוא הדגיש כי אף שבפועל מי שביצע את הדקירה נושא כתב האישום הוא הנאשם השני, הרי לעורר מיוחס ביצוע בצוותא של אירוע מתוכנן מראש. מדובר על מי שיש לו גם עבר פלילי של התפרצות לבית מגורים. עוד הבהיר ב"כ המדינה כי בית המשפט קמא לא התעלם מהחלטת בית המשפט העליון – אלא שהחולשה הראייתית היא שהביאה אותו להמיר את המעצר במעצר בפיקוח אלקטרוני.

דיון והכרעה

8.

אני סבורה כי דין הערר להתקבל.

אכן, נגד העורר תלוי ועומד אישום בעבירה חמורה מאוד. אף שהעורר אינו מי שביצע את החבלה בפועל – הוא מואשם בכך שהיה שותף לביצועה של עבירה זו. יחד עם זאת, לאור מכלול החומר שעמד בפניו, ובכלל זה לאור עמדתו של בית המשפט העליון בהחלטתו לפיה ישנה חולשה ראייתית בחומר הראיות נגד העורר, החליט בית המשפט כי ניתן לשחרר את העורר בתנאים מגבילים. השאלה העומדת לדיון כעת היא אם כן רק האם ניתן להסתפק בחלופת מעצר פוגעת פחות מאשר החלופה של מעצר בפיקוח אלקטרוני.

9.

הטעם העיקרי בשלו אני סבורה כי יש להיעתר לערר הוא לאור המלצת שירות המבחן בתסקיר השני שהוגש מטעמו. אכן, בית המשפט אינו חייב כמובן לאמץ את המלצתו של שירות המבחן, אולם יש לה משקל בבחינת המסוכנות של העורר ובבחינת חלופות המעצר האפשריות. בתסקיר השני התייחס שירות המבחן מפורשות לאפשרות של העורר לצאת לעבודה, וקבע כי הוא ממליץ על כך. עוד הומלץ כי היציאה לעבודה והשהייה בה יהיו בפיקוח מלא של מי מהמפקחים שמונו לעורר; וכי למעט היציאה לעבודה, יישאר העורר במעצר בית מלא.

אני סבורה כי ככל שהדבר אפשרי וכאשר מכלול הנסיבות הרלוונטיות מאפשר זאת, יש ככלל יתרון בכך שמי ששוחרר ממעצר בתנאים יוכל לצאת לעבוד – זאת לעומת האפשרות האלטרנטיבית לפיה הנאשם ישהה בכל שעות היום והלילה בביתו ללא אפשרות יציאה וללא אפשרות להתפרנס. מובן כי לא תמיד התוצאה הזו אפשרית – אולם במקרה דנן, לאור תסקיר שירות המבחן ומאחר שהעורר שוחרר ממעצר, אני סבורה כי ניתן לאפשר זאת.

10.

אני מקבלת לכן את הערר במובן זה שאני קובעת כי העורר לא יהיה עצור בפיקוח אלקטרוני. העורר ישהה במעצר בית מלא ממנו יוכל לצאת רק לעבודה. יחד עם זאת, ההחלטה תיכנס לתוקף רק לאחר שייקבעו התנאים הרלוונטיים על ידי בית המשפט המחוזי. הדיון מוחזר לכן לבית המשפט המחוזי על מנת שיקבע את מכלול התנאים ביחס למעצר הבית ואפשרות היציאה לעבודה של העורר (ובכלל זה זהות המפקחים הן בבית והן בעבודה, שעות העבודה, מקום העבודה והפקדת ערבויות – הכול בהתאם לשיקול דעתו).