פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
5645/10
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
פלוני
בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק
סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996
תאריך הישיבה:
כ"א באב התש"ע
(1.8.2010)
בשם המבקשת:
עו"ד ג'ויה שפירא
בשם המשיב:
עו"ד אשר חן
החלטה
1.
המשיב עומד לדין יחד עם שני אחרים. השלושה מואשמים בעבירות של רצח, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות ותקיפה בנסיבות מחמירות. המשיב הינו יליד חודש ספטמבר 1992. האירועים נשוא כתב האישום התרחשו ביום 14.8.2009. כתב האישום הוגש ביום 27.8.09. המשיב נעצר עד תום משפטו. מאחר שהמשפט לא הסתיים תוך חצי שנה, עתרה המבקשת להארכת המעצר. בפעם הראשונה של ההארכה הורה בית משפט זה להאריך את המעצר ב-30 ימים ולאחר מכן ניתנו ארכות של 45 ימים שלוש פעמים. הבקשה שבפניי הינה, אם כן, הבקשה החמישית להארכת המעצר.
2.
העובדות הבסיסיות הנוגעות לעניין הוצגו בהחלטות קודמות, בין היתר בהחלטה להאריך את המעצר בפעם השלישית (בש"פ 3323/10 מיום 6.5.2010, השופטת ע' ארבל). לפיכך איני רואה צורך לחזור על העובדות הנוגעות לאישום. מתברר, כי מבחינת התנהלות המשפט מתקרבים אנו לסיומו. ביום 28.6.2010 נסתיימה פרשת התביעה. פרשת ההגנה נשמעה במספר ישיבות ועתה קבועות שתי ישיבות נוספות לימים 1.9.2010 ו-2.9.2010 לסיום שלב ההוכחות.
3.
דעתי היא, כי אין מנוס מהארכת המעצר, הגם שברור שבתקופת ההארכה לא יסתיים המשפט. אכן, מדובר בקטין. כידוע, חל שינוי במצב המשפטי עם תיקון 14 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-1971. עם זאת, עדיין נותר בידי בית משפט זה שיקול דעת האם להאריך את המעצר משחלפה חצי שנה בלא שהמשפט הסתיים. העובדות כמתואר בכתב האישום הן קשות וחמורות ומצביעות על מסוכנות גבוהה. אמנם, בהחלטה של חברתי השופטת ע' ארבל מיום 6.5.2010 עלה הנושא של מעון נעול כחלופה. ברם, מסתבר כי אפשרות זו אינה מעשית. איני סבור שבשל כך שהאפשרות האמורה אינה מעשית, מן הראוי לבחון לעת הזו חלופה אחרת.
4.
הנני נעתר לבקשה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב ב-45 ימים החל מיום 10.8.2010.
ניתנה היום, כ"א באב התש"ע (1.8.2010) במעמד המשיב
ובאי כוח בעלי הדין.
ש ו פ ט