בש"פ 5735/07 מדינת ישראל נ. עלי ג'ומעה

א.

בקשה להארכת מעצר בשנית לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, בתשעים ימים החל מיום 8.7.07 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 1089/06 בבית המשפט המחוזי בנצרת.

ב.

המשיבים עומדים לדין בגין עבירות של סחר בסם מסוכן, החזקת סם מסוכן, קשירת קשר לביצוע פשע ושיבוש מהלכי משפט. על פי האמור בכתב האישום, קשרו המשיבים להחזיק ולסחור בסם מסוכן מסוג הירואין, ולצורך מימושו נפגשו משיבים 2-1 עם סוכן משטרתי ביום 21.6.06 בעפולה, מסרו לו חבילה המכילה סם מסוכן מסוג הירואין במשקל של כ- 8 גרם , וסיכמו עימו כי בתמורה לאספקת קילוגרם הירואין ישולם למשיבים סך של 135,000 ש"ח. לאחר מכן, ביום 25.6.06, הגיעו כנטען בכתב האישום שלושת המשיבים לנקודת המפגש שנקבעה עם הסוכן מבעוד מועד – בתחילה הגיע המשיב 1 ולאחר מכן, על פי תיאום, הגיעו המשיבים 2 ו-3 ברכב שהובל בו הסם המסוכן מסוג הירואין בכמות של קילוגרם בקירוב; לאחר שמסרו את הסם לסוכן ושוטרים הורו להם לעצור, נמלטו המשיבים 3-2 מן המקום בנסיעה מהירה ופראית בהתעלמם מהוראות השוטרים. בנוסף לכך נטען בכתב האישום כי המשיבים ניסו לשבש מהלכי משפט.

ג.

מעצרם של המשיבים הוארך עד תום ההליכים בהחלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (השופט ארבל) מיום 3.8.06 בב"ש 2330/06. בית המשפט קבע, כי אין חולק, אף לא בא כוחם של המשיבים, על קיומן של ראיות לכאורה, וכי מסוכנותם של המשיבים נלמדת מן העבירות, המקימות חזקת מסוכנות סטטוטורית, שהמשיבים לא מסרו כל גירסה להפריכה. עוד נקבע כי בנסיבות, המלמדות על התנהגותם המאורגנת לכאורה של המשיבים, אין מקום לשחררם לחלופת מעצר, וזאת חרף רצונו של המשיב 2 להשתתף בתהליך גמילה. ערר שהוגש על החלטה זו בפני בית משפט זה נדחה אף הוא, בהחלטה מיום 3.9.06 בבש"פ 6799/06.

ד.

ביום 5.4.07 הוחלט על הארכת מעצרם של המשיבים בתשעים יום נוספים מיום 9.4.07. בהחלטת בית משפט זה (השופט גרוניס) בבש"פ 2937/07, צויין כי אין לומר שקצב ההתנהלות של המשפט איטי במיוחד, והוזכר כי החלפת הייצוג על-ידי המשיבים במהלך שמיעת ההוכחות, גרמה לעיכוב מסוים. נאמר כי בשל האמור בכתב האישום המצביע על מסוכנות ברמה גבוהה, אין מנוס מהיעתרות לבקשת ההארכה.

ה.

(1) על פי האמור בבקשה הנוכחית, בזמן שחלף מאז ההחלטה הקודמת היו אמורות להיערך שלוש ישיבות הוכחות, אולם חל עיכוב: מועד ההוכחות שהיה קבוע ליום 6.5.07 בוטל בעקבות קביעת דיון בבקשה להסרת חיסיון שהגיש בא כוח המשיבים ליום 7.5.07, וישיבת הוכחות שנערכה ביום 14.5.07 הצטמצמה להגשה שנתאחרה של תעודת חיסיון מתוקנת, תחת העדת עד תביעה פלוני שלגביו הוגשה התעודה. עיכוב נוסף חל בשל בקשה להסרת חיסיון שהגיש בא כוח המשיבים בעניין זה, ובשל היעדרותו מהדיון בבקשה. בסופו של דבר העדת אותו פלוני התייתרה עקב הודעת הסניגור כי הוא מוותר על הסרת החיסיון ואף על החקירה הנגדית, והעדות הוגשה איפוא בהסכמה. ישיבה נוספת, שהיתה קבועה ליום 3.6.07, בוטלה אף היא, שכן המדינה ויתרה על שני עדים ושלישי נפל למשכב. עתה קבועות ארבע ישיבות לימים 3.9.07, 5.9.07, 10.9.07 ו- 24.9.07.

(2) לדברי המבקשת, סיום פרשת התביעה קרוב – נותרה העדתו של עד תביעה אחד בלבד – ואפשר שההליך כולו יסתיים בישיבות ספטמבר. נוכח זאת, ונוכח מסוכנותם הרבה, כנטען, של המשיבים, מבקשת המבקשת את הארכת מעצרם של המשיבים בתשעים יום נוספים או עד סיום משפטם.

ו.

בדיון טען בא כוח המשיבים בפירוט באשר לשינויים בעמדות התביעה במהלך המשפט, וביטולי ישיבות שנגרמו עקב כך. הצהרה של התביעה כי המשיבים היו שליחים לעניין הובלת הסם משנה, לשיטת המשיבים, את הבסיס לטענת המסוכנות – ואף אם גם במסגרת כזו היו המשיבים נעצרים עד תום ההליכים, הנה בהארכת מעצר לפי סעיף 62, משתנה נקודת האיזון. לשיטת באת כוח המדינה, לא הוגשה עתירה לגילוי ראיות עם כניסתו לתיק של בא כוחם הנוכחי של המשיבים, ועל כן אין להלום טענות בנושאים הדיוניים. ואשר להיותם של המשיבים "שליחים", גם בלדרים הם חלק משרשרת ויש לראותם כחיוניים לביצוע הפשע, על פי הפסיקה.

ז.

לאחר העיון נראה לי כי אין מנוס מהיעתרות לבקשה; אין לומר – במי שהובילו קרוב לקילוגרם הירואין, כמות גדולה ביותר – כי מסוכנותם פגה. בית המשפט המחוזי מקיים את הדיונים, בתוך אילוצי יומן, בקצב סביר, וראיה לדבר שקבועים – כאמור – ארבעה מועדים לספטמבר 2007. אפשר בודאי לצאת מן ההנחה, כי ככל שהדבר יידרש ייקבעו בהקדם מועדים נוספים עוד בתוך תקופת ההארכה הנוכחית, כך שניתן יהיה להתקרב מאוד לסיום המשפט במהלכה. בהינתן האמור, מתקבלת הבקשה, והמעצר מוארך בתשעים יום מיום 8.7.07 או עד לפסק דין בתיק, לפי המוקדם.