בש"פ 5735/10 מדינת ישראל נ. פלוני

1.

ארבעת המשיבים עומדים לדין בבית המשפט המחוזי מרכז בגדרם של שני כתבי אישום. לכל אחד מהארבעה מיוחסות עבירות של קשירת קשר לפשע, רצח וניסיון לרצח. אירוע הרצח התרחש ביום 8.10.2009. באותה עת היו כל הארבעה קטינים וכך היה אף מעמדם בעת הגשתם של שני כתבי האישום. כל הארבעה עצורים עד תום משפטם. משחלפה חצי שנה של מעצר בלא ששני ההליכים הסתיימו עתרה המבקשת להארכת המעצר. בית משפט זה נעתר לשתי בקשות שהגישה המבקשת. עתה מונחת בפניי הבקשה השלישית להארכת המעצר.

2.

כתבי האישום מספרים סיפור קשה. הארבעה היו תלמידים בבית ספר בטייבה. בין הארבעה לבין קבוצת תלמידים אחרת התגלע סכסוך. בעקבות זאת קשרו הארבעה קשר לפגוע בתלמידים שהשתייכו לקבוצה האחרת. במסגרת פעולתם המשותפת הצטיידו המשיבים ברובה מסוג קלאצ'ניקוב. הם טמנו מארב לאוטובוס תלמידים בו נסעו חברי הקבוצה היריבה. משהגיע האוטובוס למקום המארב פתח המשיב 1 באש ברובה הקלאצ'ניקוב לעבר האוטובוס. כתוצאה מכך נהרג אחד התלמידים וחברו נפצע בצורה קשה.

3.

בתחילת הדרך הוחלט לעצור שניים מתוך הארבעה עד תום משפטם. בית המשפט המחוזי הורה לשחרר לחלופת מעצר את שני האחרים. בית משפט זה קיבל ערר שהגישה המבקשת והחליט שגם השניים יוותרו במעצר עד תום משפטם (בש"פ 10349/09, החלטה מיום 4.1.2010 של חברי השופט נ' הנדל). מכאן ברור שנמצא כי קיימות ראיות לכאורה וכן עילת מעצר וכי אין המקרה מתאים לשימוש בחלופה. יצוין, כי חלק מן הסניגורים שטענו בפניי העלו השגות בתחום הראייתי. זאת, בין השאר, לאור העובדה שנתגלה חומר חקירה חדש אחרי החלטתו של חברי השופט הנדל. אין צורך לחזור על הכלל האומר שטענות בעניין כרסום ראייתי אין מקומן בדיון בסוגייה של הארכת מעצר. הדרך הנכונה היא לעתור לעיון חוזר בפני הערכאה הדיונית.

4.

כאמור, מתנהלים שני הליכים לגבי אותה פרשה. בתיק האחד התקיימו עד כה 10 ישיבות לשמיעת הוכחות ואילו בתיק האחר נערכו 12 ישיבות. בעניינם של המשיבים 2-1 קבועות שלוש ישיבות נוספות בימים 30.8.2010, 15.9.2010 ו- 19.9.2010. בהליך המתנהל נגד המשיבים 4-3 קבועות חמש ישיבות נוספות במהלך החודשים ספטמבר-אוקטובר הקרובים. הסניגורים המלומדים טענו, כי הישיבות הנוספות לא יהיה בהן די אפילו לשם סיום פרשת התביעה. אחד הסניגורים אף הביע ספק האם המשפט יסתיים בשנת המשפט הקרובה, היינו זו שתסתיים בחודש יולי הבא.

5.

נכון אני לצאת מנקודת הנחה שהישיבות הקבועות כיום לא תספקנה על מנת שהמבקשת תוכל להביא לידי גמר את ראיותיה. אף אם כך הוא, איני רואה מנוס מקבלת הבקשה. דומה שמיותר לומר שהמקרה מצביע על מסוכנות מופלגת. כאמור, המשיבים התארגנו יחדיו לשם ביצוע רצח של תלמידים אחרים וזאת על רקע של סכסוך בבית הספר. מי שפועל בדרך כאמור מגלה כי הוא מסוכן ביותר לשלום הציבור. אכן, יש ליתן משקל לתיקון 14 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-1971. יחד עם זאת, עצם העובדה שחלפה תקופה של יותר משישה חודשים של מעצר אינה מובילה בהכרח לשימוש בחלופה. יש לבחון את כל הנסיבות, כולל האירועים נשוא כתב האישום והתנהלותם של ההליכים. נוכח העומס הידוע על בתי המשפט, נראה לי כי קצב השמיעה של שני ההליכים הינו משביע רצון. הנני מניח, כי שני המותבים הדנים בשני ההליכים יקבעו בקרוב מועדים נוספים לשמיעת ההוכחות.

6.

אשר על כן, הנני נעתר לבקשה ומורה על הארכת מעצרם של המשיבים ב-45 ימים החל מיום 7.8.2010.