בש"פ 5780/09 מדינת ישראל נ. עמאד אלעקובי

1.

זו בקשת המדינה להורות בשנית על הארכת מעצרו של המשיב, מעבר לתשעה חודשים.

2.

המשיב מואשם, ביחד עם שני אחרים, בעבירות של קשירת קשר לפשע, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, חבלה במזיד ברכב, חבלה בכוונה מחמירה, איומים, הדחה בחקירה והטרדת עד.

3.

על-פי כתב האישום, בין משפחות אלעוקבי ואלעסיבי בכפר חורה קיים סכסוך רב שנים. בסמוך לפני יום 9.5.08 התרחשה קטטה בבית הספר התיכון בישוב, במהלכה נדקרו קטינים ממשפחת אלעסיבי, וכן היתה קטטה במהלכה הותקף אדם ממשפחת אלעוקבי. הנאשם 1 בכתב האישום (להלן - סאמי ), הנאשם 2 (להלן - עקבה ), הנאשם 3 - הוא המשיב, ואחרים, קשרו קשר לבצע פשע ולגרום חבלה חמורה באמצעות סכינים וכלי נשק לבני משפחת אלעסיבי המתגוררים בחורה. לשם כך, הצטייד סאמי בסכין גדולה, והמשיב ועקבה הצטיידו באקדחים.

4.

על-פי האישום הראשון, ביום 9.5.08 סמוך לשעה 13:30 נסעו ברכב פאהד אלעסיבי (להלן - פאהד ), אביו - חאלד אלעסיבי (להלן - חאלד ), ושני ילדיו הקטינים של פאהד, לכיוון ביתם שביישוב חורה. במסגרת הקשר ולשם קידומו, נהג סאמי ברכב אחד, בעוד המשיב, עקבה והקושרים האחרים נסעו ברכב אחר. בכיכר בסמוך לבנין המועצה בחורה, הבחינו הנאשמים והקושרים האחרים ברכבו של פאהד, והחלו לרדוף אחריו. סאמי נהג במהירות לעבר הרכב, נצמד אליו מאחור, ונגח בו באמצעות רכבו. בזמן זה דלקו המשיב, עקבה והקושרים האחרים אף הם אחרי רכבו של פאהד. בסופו של דבר, הוסט רכבו של פאהד ימינה כתוצאה מנגיחותיו של רכבו של סאמי, פגע במדרכה והתהפך על הגג. סאמי יצא מרכבו, ניגש לרכבו של פאהד, שלף את הסכין, נכנס עם פלג גופו העליון דרך חלון הרכב, וניסה לפגוע בחזהו של פאהד עם הסכין. פאהד הגן על עצמו, וסאמי הצליח לפגוע בידו וברגלו של פאהד, ופצע אותו. חאלד הצליח להשתחרר מחגורת הבטיחות, אך הקושרים האחרים הוציאו אותו מהרכב ותקפו אותו במקלות ובסכינים. מיד לאחר מכן, המשיב ועקבה ירו לעבר חאלד, ופגעו בחזהו ובידו. חאלד הצליח לשלוף את אקדחו ולירות מספר יריות באוויר. מיד לאחר מכן, ברחו שלושת הנאשמים והקושרים האחרים מן המקום.

חאלד, פאהד וילדיו פונו לבית חולים, שם אובחן חאלד כסובל מפגיעת קליע בזרוע ימין ובחזה, ומחבלות בראשו ובברכיו. הוא נותח בהרדמה כללית, ידו גובסה והקליע בחזהו נותר במקומו. פאהד אובחן כסובל משני פצעי חתך עם דימום ורידי, מפגיעה בשרירים באמה השמאלית, ומשני פצעי חתך בשוק ימין. גם שני ילדיו הקטינים נזקקו לטיפול. כמו כן, כתוצאה ממעשי המשיב והקושרים האחרים נגרמו נזקים לרכבו של פאהד.

5.

על-פי האישום השני, המיוחס למשיב בלבד, ביום 8.6.08 בחצות הלילה הוא

התקשר לטלפון הנייד שמחזיק איהב אלעסיבי (להלן - איהב ), הזדהה בשמו, ואיים עליו שיהרוג אותו כמו שירה על דודו חאלד, והורה לו שאף אחד לא יגיע למשפט. המשיב הוסיף, שישלח אנשים שיקשרו אותו ויביאו אותו ללוד, וכן שיטמון לו מלכודת. איברהים אלעסיבי (להלן - איברהים ), בנו של חאלד, שהיה עם איהב אותה עת, נטל את הטלפון כדי לשוחח עם המשיב. האחרון איים עליו, כי יהרוג את מי שיגיע למשפט, כמו שניסה להרוג את אביו. באותו מועד, התקשר המשיב לטלפון של איהב שלוש פעמים. באחת הפעמים ענה אמין אלעסיבי (להלן - אמין ). המשיב הזדהה בשמו, ואמר לאמין כי הוא שלח את הזקן שלהם לבית קברות, ורק אלוהים הציל אותו. המשיב הוסיף ואיים על אמין באומרו, כי כל מי שיגיע לבית המשפט ייצא משם לבית קברות. המשיב אף קילל את אמין.

בשעה 00:17 באותו יום, או בסמוך לכך, שלח המשיב מסרון לאיהב, ששהה אותה עת עם איברהים, שכלל איומים קשים.

6.

בית המשפט המחוזי הורה על מעצר המשיב עד תום ההליכים, בציינו את עברו הפלילי המכביד, ובקובעו כי לא ניתן לתת בו אמון כי יכבד את תנאי השחרור. ערר שהוגש על החלטה זו נדחה (כב' השופטת ארבל, בש"פ 9302/08).

7.

הקראת כתב האישום התקיימה ביום 11.8.08, והמענה לו נדחה לבקשת ב"כ המשיב ליום 14.9.08. דיון זה בוטל. ביום 28.12.08 כפר המשיב במיוחס לו, והעלה טענת אליבי לפיה היה בטייבה במועד הרלוונטי לכתב האישום. בהמשך נשמעה עדותו של עד תביעה אחד, והחלה שמיעת עדותו של חאלד. חקירתו הנגדית נמשכה ביום 15.1.09, והופסקה בשל נפילת טילים באזור. החקירה נמשכה ביום 20.1.09, והתיק נקבע להמשך שמיעת ראיות לימים 5.2.09 ו-12.2.09. הדיון שנקבע ליום 5.2.09 בוטל, עקב תקלה בזימון המשיב. ביום 12.2.09 המשיכה חקירתו הנגדית של חאלד, והמשך ההוכחות נקבע לימים 2.3.09, 23.4.09 ו-10.5.09. ביום 2.3.09 החלה חקירתו הראשית של עד התביעה פאהד.

8.

מעצרו של המשיב הוארך בתשעים יום מיום 29.4.09 (השופט ג'ובראן, בש"פ 3020/09), תוך שבית המשפט הורה לצדדים לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה לקבוע מועדי הוכחות נוספים.

9.

הדיון שנקבע בבית המשפט המחוזי ליום 23.4.09 בוטל, הואיל ולב"כ המשיב נקבע זה מכבר דיון לשמיעת ראיות בפני מותב אחר. הדיון שנקבע ליום 10.5.09 בוטל אף הוא, ונקבע מועד לתזכורת ליום 14.5.09. בדיון שהתקיים ביום זה, נקבעו מועדים לשמיעת ראיות בימים 24.5.09 ו-11.6.09. בדיון שהתקיים ביום 24.5.09 נמשכה חקירתו הראשית של פאהד, והחלה חקירתו הנגדית. בית המשפט קבע כי סיום שמיעת עדותו יהא ביום 4.6.09. ב"כ המדינה הודיע, כי לא יוכל להתייצב למועד זה, אך ינסה למצוא פרקליט שיחליף אותו בדיון. בית המשפט קבע, כי אם לא יימצא מחליף, לא יתקיים הדיון, והמשך שמיעת העדות יתקיים כמתוכנן ביום 11.6.09. בסופו של דבר, לא עלה בידי ב"כ המדינה למצוא לו מחליף, ועל כן בוטל הדיון שנקבע ליום 4.6.09. לדיון שנקבע ליום 11.6.09 לא הובא המשיב בשעה שנקבעה, ולאחר המתנה של מספר שעות הודיע בא-כוחו של סאמי כי לא יוכל להמתין יותר. לפיכך נדחה הדיון ליום 21.6.09. ביום זה, הסתיימה שמיעת עדותו של פאהד. ב"כ המשיב ביקש לדחות את שמיעת עדותו של העד אמין, מאחר שלא היה בידיו כל חומר החקירה הקשור לעד זה. כן ביקשו באי-כוח הנאשמים שלא לשמוע את עדותם של העדים איברהים ואיהב, שהתייצבו אף הם. בית המשפט הציע שלושה מועדים לשמיעת ראיות - לימים 25.6.09, 28.6.09 ו-5.7.09, אולם בא-כוחם של סאמי ועקבה הודיע כי לא יוכל להתייצב באף אחד מהם. לפיכך, נקבע מועד לשמיעת ראיות ליום 25.6.09, ונקבע כי במועד זה יישמעו שלושה עדים שעדותם נוגעת לעניינו של המשיב בלבד. באותו דיון נשמעה עדותם של עדי התביעה אמין, איהב ואיברהים. בית המשפט קבע מועד לסיום פרשת התביעה ליום 6.9.09, ומועדים לשמיעת ראיות ההגנה, לימים 17.9.09, 22.10.09 ו-1.11.09, לנוכח העובדה שבא-כוחם של סאמי ועקבה לא יכול היה להתייצב למועדים שהוצעו לפני פגרת בתי המשפט.

10.

המדינה טוענת בבקשתה, כי אכן, ארעו תקלות שונות במהלך הדיון בהליך זה שנבעו מאילוצים שונים, ובהם גם דחיות שנגרמו מצד ההגנה. הניסיון של בית המשפט לקבוע מספר מועדים לפני הפגרה כדי להתקדם במשפט נתקלו בהתנגדות הסניגור. מעבר לכך, מסוכנותו של המשיב היא גדולה, ועולה מנסיבות ביצוע העבירות. הוא חבר אל אחרים במסגרת סכסוך משפחות, תקף משפחה שנסעה ברכב, ולא עצר על אף שברכב היו ילדים קטנים. המשיב ושותפיו נגחו ברכב של משפחת אלעסיבי עד שהתהפך, ולאחר מכן תקפו את בני משפחת אלעסיבי שנמצאו ברכב ההפוך, על אף זעקות ובכי הילדים. מסוכנות המשיב מתעצמת, כך נטען, נוכח עברו הפלילי הכולל הרשעה קודמת בעבירות החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית וסחר בסמים, לרבות ייבוא וייצוא סמים בגינן נידון ל-13 חודשי מאסר, וכן עבירות פריצה וגניבה מרכב בגינן נידון ל-16 חודשי מאסר, ועבירות איומים ותקיפה, בגינן נידון ל-6 חודשי מאסר.

המדינה מוסיפה, כי עד כה נשמעה עדותם של כל עדי התביעה המרכזיים, ועדותם של יתר העדים צפויה להיות קצרה, ולהישמע במועד הבא שנקבע לשמיעת הראיות, וכי המשפט נמצא בשלביו האחרונים.

לעמדת המדינה, לא ניתן להבטיח את שלום הציבור ולאיין את מסוכנותו של המשיב באמצעות חלופת מעצר כלשהי, ויש להותירו בין כותלי בית המעצר עד לסיום ההליכים המשפטיים בעניינו. על כן מתבקש בית המשפט להאריך את מעצרו של המשיב.

11.

עמדת ב"כ המשיב היא כי יש לשחרר את מרשו מהמעצר. מתוך רשימה ארוכה של עדי תביעה נשמעו במשפט עד כה 6 עדים בלבד, וגם בעוד מספר הארכות מעצר, הצפי הוא כי המשפט לא יסתיים. כן נטען, כי הסיבה העיקרית למעצרו של המשיב עד תום ההליכים נבעה מחשש להשפעה על עדים. חשש זה אינו קיים כיום, שכן עדי מפתח העידו, ונחתם הסכם סולחה. גם המסוכנות הנקודתית פגה. כן מציין ב"כ המשיב, כי תסקיר מעצר שהוגש בעניינו של המשיב המליץ לשחררו למעצר בית בתנאי איזוק אלקטרוני ובפיקוח ערבים, וכי יש לממש המלצה זו.

12.

דין בקשת המדינה להתקבל.

המשיב מואשם עם אחרים בעבירות חמורות שיש בהן מסוכנות רבה לחיי אדם, וכן חשש ממשי לשיבוש חמור של הליכי המשפט. למשיב עבר פלילי בעבירות חמורות, ושחרורו עלול לסכן את שלום הציבור, ואף לסכן את תקינות ההליך השיפוטי, בין בשיבוש הליכים ובין בהימלטות.

מנגד, קצב התנהלות המשפט עד כה אינו משביע רצון, ועוד בהארכת המעצר הראשונה עמד בית משפט זה על הצורך להגביר את קצב ניהול המשפט בדרך של קביעת מועדי הוכחות נוספים. עם זאת, להתמשכות המשפט שותפה גם ההגנה, בקשיים שהעמידה בהקשר לקביעת מועדי הוכחות נוספים שבית המשפט ביקש לקבוע במאמץ לקדם את שמיעת הראיות.

בשלב זה, לדברי המדינה, המשפט מצוי כבר בשלב מתקדם, ויש לקוות כי בחודשים הקרובים תושלם פרשת התביעה ותישמע פרשת ההגנה.

13.

בנסיבות אלה, ובאיזון כולל של השיקולים, יש מקום להארכת מעצר נוספת של המשיב כמבוקש. יחד עם זאת, מודגש שוב הצורך לעשות מאמץ כדי לקדם את שמיעת המשפט, וכל המעורבים בהליך השיפוטי נדרשים לשתף פעולה כדי להשיג מטרה זו.

14.

מעצרו של המשיב מוארך בתשעים יום מיום 28.7.09, או עד למתן פסק דין בעניינו בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בת"פ 8105/08, לפי המוקדם מביניהם.