בש"פ 58/18 שלמה מאיר הרצל נ. מדינת ישראל

1.

בקשה להעברת מקום דיון בתת"ע 6717-10-17 מבית משפט השלום לתעבורה בנצרת לבית המשפט שלום לתעבורה בירושלים.

2.

מעיון בבקשה עולה כי המבקש אינו מודה בעובדות המיוחסות לו בכתב האישום. ככלל, אין מעבירים דיון מבית משפט אחד למשנהו אם ישנו צורך בשמיעת עדויות להוכחת העבירה בבית המשפט. זאת משום שהדבר כרוך, בדרך כלל, בנסיעת העדים ממקום שירותם הרגיל אל בית משפט במקום אחר. העברת הדיון ללא הודאה בעובדות כתב האישום נעשית רק במקרים חריגים ויוצאי דופן (ראו:

בש"פ 2141/17 שמלוב נ' מדינת ישראל (9.3.2017); בש"פ 9407/17 עובד עובדיה חדוות נ' מדינת ישראל (4.12.2017)) .

3.

במקרה דנן, המבקש לא הצביע על טעמים מיוחדים המצדיקים סטייה מן הכלל. מיותר לומר כי המבקש זכאי לכפור במיוחס לו.

4.

נוסף על כך, עיון במסמכי הבקשה מעלה כי עצם קיומו של ההליך בבית משפט השלום לתעבורה בנצרת היה ידוע למבקש מזה חודשים רבים, ומועד ההקראה הנוכחי נמסר למבקש כבר ביום 1.11.2017. למרות זאת, המבקש החל לפעול לשם העברת ההליך רק ביום 31.12.2017.

לאור עובדות אלו, נראה כי בקשה זו הוגשה בשיהוי ניכר, המצדיק לבדו את דחייתה.

5.

בהינתן כל האמור, יש להותיר את הדיון בתיק בבית משפט השלום לתעבורה בנצרת . סוף דבר, הבקשה נדחית .