בש"פ 5862/08 מדינת ישראל נ. ויקטור פלד

1.

בכתב אישום שהגישה המדינה נגד המשיב נטען, כי בחודש מאי 2003 הוא קשר עם בעל חברה שעסקה עד אז בשיפוץ ותחזוקה של מבנים, להשתמש בחברה שבשליטתו כ"חברת עוקץ", היינו, לפעול באמצעותה כדי לרכוש סחורות מחברות ולקבלת אשראי מבנקים, ובהמשך להפסיק את פעילות החברה סמוך למועד בו תהיה אמורה לפרוע את חובותיה. בכתב האישום נטען, כי סכום המרמה הגיע לכדי 1.75 מיליון ש"ח.

עם הגשתו של כתב האישום עתרה המדינה למעצרו של המשיב עד תום משפטו, ובפיה היו שלוש עילות: המשיב ביצע עבירות מרמה מתוחכמות, לאורך תקופה ממושכת והוא מסוכן לציבור; החשש שאם המשיב ישוחרר הוא ישבש מהלכי משפט; קיים חשש שהמשיב יימלט מאימת-הדין. בית-המשפט המחוזי לא נעתר לבקשת המדינה, והחליט לשחרר את המשיב למעצר בית מלא, בפיקוחם של שניים, וכנגד ערבויות שונות שיפקיד. כנגד החלטה זו מופנה הערר שבפני.

2.

ערר זה בדין יסודו. בבקשת המעצר שהוגשה לבית-המשפט המחוזי תואר המשיב בלשון זו: "ויקטור, שלו 'מומחיות' ועבר פלילי עשיר בתחום הקמת והפעלת חברות עוקץ, היה זה שהוביל, קבע את מדיניות החברה בחברת 'עוקץ', ואף שלשל לכיסו את מרבית הכספים שהתקבלו כתוצאה מהפעילות העבריינית". דברים אלה מקבלים משנה חומרה, נוכח העובדה שאין זו הפעם הראשונה בה חוטא המשיב בעבירות מרמה מסוג זה. וכך לדוגמא, בין השנים 2001 עד 2004 הוא ביצע עבירות זהות שבמהלכן סופקו לו סחורות בשווי של כ-2.6 מיליון ש"ח. גם שם שוחרר המשיב על ידי הערכאה הדיונית (בית-משפט השלום), אולם בעקבות ערר שהוגש הוחלט לעצרו עד תום ההליכים. על החלטה אחרונה זו ערר המשיב בפני בית המשפט העליון, ובדחותה את הערר אמרה השופטת א' פרוקצ'יה דברים אלה:

"מספרם הרב ומשקלם המצטבר של עבירות הרכוש החמורות המיוחסות לעורר בכתב האישום כמו גם היקפם הכספי הגדול של מעשי המרמה אשר נעשו על ידיו כעניין שבשיטה לאורך שנים רבות, תוך התארגנות בשיתוף עם גורמים נוספים, כל אלה מעמידים עילת מעצר עד תום ההליכים בעניינו. שיטות פעולתו של העורר טומנות בחובן סיכון מובנה להישנותן, בהינתן נסיבות מתאימות לכך. ביצוען אפשרי גם מתחום מעצר בית באמצעי תקשורת מתוחכמים. העורר נעזר בעבר בגורמים מעורבים נוספים לצורך ביצוע העבירות, וקיים חשש של ממש כי אם ישוחרר הוא עלול לחזור לאותם דפוסי עבירה גם בעתיד. אכן, טמונה מהעורר סכנה לציבור ולביטחון רכושו. התכנון המוקדם, התחכום, השיטתיות וההיקף הכספי הגדול המאפיין את ביצוע העבירות על

ידו מצביע על היקפה של הסכנה... יתירה מזו, שחרורו של העורר עלול גם לשבש הליכי משפט מבחינת השפעה על עדים שטרם העידו, ועל מעורבים נוספים

באירועים נשוא המשפט".

אותם דברים שכתבה השופטת פרוקצ'יה בחודש חשון התשס"ה (נובמבר 2006), יפים לעניינו של המשיב גם הפעם, ואף ביתר שאת, הואיל ונראה שהרשעתו באותו משפט, כמו המאסר בו נשא ועונש מאסר מותנה שריחף מעל לראשו, לא לימדוהו דבר, ונראה ששוב אין מנוס מן המסקנה שכאשר הוא מתהלך חופשי, הוא מהווה סכנה של ממש לציבור. מדעתי זו לא שיניתי גם נוכח העובדה שנאשמים אחרים בפרשה שוחררו בתנאים מגבילים.

אשר על כן, אני נעתר לבקשה ומורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים בתיק 7089/08 של בית-המשפט המחוזי בחיפה.