בש"פ 5870/18 מועתז אבו דעוף נ. מדינת ישראל

1.

בפני בקשת רשות לערור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 26.7.2018 (עמ"ת 53736-07-18, השופטת

ר' פוקס ). בית המשפט המחוזי דחה ערר שהגיש המבקש על החלטתו של בית משפט השלום לתעבורה בעכו מיום 24.6.2018 (מ"ת 2932-06-18, השופט הבכיר י' בכר ).

כתב האישום והליכים קודמים

2.

ביום 6.6.2018 הוגש נגד המבקש כתב אישום לבית המשפט לתעבורה. בכתב האישום נטען כי ביום 5.6.2018 נהג המבקש בעת שהיה פסול מנהיגה לפי פסק דין בתיק תעבורה אחר, וזאת ברכב נעדר רישיון רכב תקף וללא תעודת ביטוח תקפה. כמו כן, נטען כי אף בעת שרישיון הנהיגה של המבקש היה תקף הוא לא חל על רכב משא מן הסוג שבו נהג. בגין המעשים המתוארים יוחסו למבקש עבירה של נהיגה בזמן פסילה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן: הפקודה ), עבירה שכותרתה "רשיון רכב" לפי סעיף 2 לפקודה, וכן עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה לפי סעיף 10(א) לפקודה.

3.

בד בבד עם כתב האישום הגישה המדינה בקשה לעצור את המבקש עד תום ההליכים נגדו, וכן לפסול את רישיון הנהיגה שלו.

4.

ביום 18.6.2018 התקיים הדיון בבקשה לאחר מספר דחיות שנגרמו כתוצאה מהחלפת ייצוגו של המבקש. בתום הדיון הורה בית המשפט לתעבורה על מעצרו של המבקש עד תום ההליכים נגדו וכן על פסילת רישיון הנהיגה שלו. בית המשפט לתעבורה קבע כי קיימות ראיות לכאורה בעניינו של המבקש, בהתבסס על דו"ח הפעולה המשטרתי ועל הודעתו של המבקש במשטרה. עוד ציין בית המשפט לתעבורה כי קמה בעניינו של המבקש עילת מסוכנות הנובעת מכך שנהג לכאורה ברכב בזמן פסילה, וכן בשים לב לעברו התעבורתי אשר כולל 35 הרשעות קודמות, ובהן שלוש עבירות של נהיגה בזמן פסילה. באשר לחלופת המעצר שהוצעה התרשם בית המשפט המחוזי כי המפקחים המוצעים – אמו, אשתו ואחיו של המבקש – לא יוכלו לעמוד במשימת הפיקוח לבדם. בית המשפט לתעבורה ציין בהקשר זה כי אלה אינם מודעים דיים למעשים החמורים של המבקש בהווה ובעבר וכי אין ביכולתם להציב לו גבולות.

5.

המבקש, שמשלב זה ואילך ייצג את עצמו, הגיש ערר על ההחלטה האמורה לבית המשפט המחוזי, ובו התמקד בעיקר בשאלת קיומן של ראיות לכאורה. בית המשפט המחוזי דחה את הערר בקבעו כי לא נפל פגם בהחלטתו של בית המשפט לתעבורה, וכן כי לאחר עיון בתיק אף הוא התרשם כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המבקש. בנוסף, ציין בית המשפט המחוזי כי לא מצא פגם בהליך הבחינה של חלופת המעצר על-ידי בית המשפט לתעבורה, וכי המבקש לא הציע חלופה אחרת במקום זו שנבחנה.

הבקשה שבפני והתגובה לה

6.

המבקש טוען בבקשתו, בעיקרו של דבר, כי המפקחות המוצעות על-ידו בשלב הנוכחי (אשתו ואמו) מתאימות לעבודת הפיקוח. כך, טוען המבקש כי אשתו נעדרת עבר פלילי וכי היא ואמו אושרו כמפקחות במסגרת הליכי מעצר קודמים שלו.

7.

ביום 7.8.2018 הוריתי למדינה להגיש תגובה לבקשה. בתגובה טוענת המדינה כי הבקשה אינה עומדת באמות המידה להתערבות ב"גלגול שלישי", ועל כן דינה להידחות. כך, המדינה טוענת כי הבקשה אינה מעלה שאלה משפטית עקרונית, וכי שתי ערכאות כבר קבעו כי אין בנמצא חלופה היכולה לאיין את המסוכנות הנשקפת מהמבקש. לגופם של דברים, מדגישה המדינה את חומרת העבירות המיוחסות למבקש, וכן חוזרת ומפנה לעברו התעבורתי ולכך שבשנת 2015 הוטל עליו עונש מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות בגין נהיגה בזמן פסילה, וכן כי תלוי ועומד כלפי המבקש עונש מאסר על תנאי למשך 7 חודשים. לנוכח דברים אלו, טוענת המדינה שברי כי מורא הדין אינו שורה על המבקש, אשר נוהג פעם אחר פעם בעת שהוא פסול מנהיגה. לבסוף, באשר למפקחות המוצעות, המדינה מדגישה כי על אף שפיקחו על המבקש בעבר, בשלב הנוכחי אין בכוחן להציב לו גבולות בשים לב להרשעותיו הקודמות ולמסוכנות המובהקת שנשקפת ממנו.

דיון והכרעה

8.

לאחר שבחנתי את הדברים לא מצאתי הצדקה להענקת רשות לערור בנסיבות המקרה. כידוע, רשות לערור בגלגול שלישי תינתן במקרים חריגים שבהם מתעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות עקרונית או בהתקיימן של נסיבות פרטניות מיוחדות המצדיקות זאת, כגון פגיעה בלתי מידתית בזכויות הפרט או אי מתן משקל ראוי לשלום הציבור וביטחונו (ראו למשל: בש"פ 1712/17 חאג' יחיא נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (8.3.2017); בש"פ 2786/11 ג'ריס נ' מדינת ישראל , פסקה 6 (17.4.2011)). הבקשה הנוכחית אינה מעוררת היבטים עקרוניים, ולמעשה אף לא נטען בה כך. היא גם אינה מעוררת חשש לפגיעה בלתי מידתית בזכויותיו של המבקש, בשים לב לממצאיהן של שתי הערכאות הקודמות בעניינו. מאחר שאינו מיוצג, אוסיף ואבהיר למבקש, כי ההחלטה מבוססת על הכללים המשפטיים החלים על בקשות מסוגה, וכי הוא עשוי להפיק תועלת מייצוג בהליך המשפטי.

9.

מובן כי ככל שתהיה באפשרות המבקש להציע חלופת מעצר אחרת בעתיד, הדרך תהא פתוחה בפניו להגיש בקשה לעיון חוזר אשר תיבחן על-ידי בית המשפט לתעבורה על-פי אמות המידה הנהוגות לעניין זה.

10.

סוף דבר: הבקשה נדחית.