בש"פ 5888/13משה אשכנזי נ. מדינת ישראל

1.

לפני ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 23.8.2013 (מ"ת 59779-07-13, השופטת ג' רביד ) במסגרתה הורתה על מעצרם של העוררים עד תום ההליכים.

כתב האישום

והבקשה למעצר עד תום ההליכים

2.

ביום 31.7.2013 הוגש נגד העוררים משה אשכנזי (להלן: אשכנזי ) וגיא אשולי (להלן: אשולי ), כמו גם נגד שמונה אחרים, כתב אישום המייחס להם עבירות הנוגעות למתן הלוואות חוץ בנקאיות בעיר תל אביב ולפעילות פלילית הקשורה בגבייתן. לאשכנזי מיוחסות העבירות הבאות: סחיטה באיומים (ריבוי עבירות) לפי סעיף 428 סיפא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ); סחיטה בכוח (ריבוי עבירות) לפי סעיף 427 סיפא לחוק העונשין; וקשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין. לאשולי מיוחסות העבירות הבאות: קשירות קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין וסחיטה באיומים (ריבוי עבירות) לפי סעיף 428 סיפא לחוק העונשין. להלן יפורטו האישומים הרלוונטיים לעוררים מתוך כתב האישום.

3.

לפי האישום הראשון, רונן ח' (להלן: רונן ) לווה במהלך שנת 2011 סכומי כסף מכמה אנשים, ובהם אשכנזי, שממנו הוא לווה סך של 18,000 שקל. רונן החזיר חלק מהסכומים שלווה אך נקלע לקשיים כלכליים, ובמהלך שנת 2012 לא עמד בתשלום החזרי ההלוואות. בעקבות כך עבר רונן להתגורר במקלט של בניין מגורים, ואחותו, אילנה (להלן: אילנה ) הודיעה לנאשמים כי היא "לוקחת את האחריות" על החזר החובות, במובן זה שתשלם אותם עבור אחיה. היא אף החלה לשלמם, אך תוך זמן קצר התקשתה גם כן לעמוד בתשלומים הנדרשים. על-פי כתב האישום אשכנזי נקט אמצעי הפחדה כנגד אילנה, קילל אותה ואיים עליה. כתב האישום מתאר אירועים שבהם אשכנזי צעק, קילל, שלח הודעות טקסט מאיימות וכולי. על פי הנטען, אילנה מסרה לידי אשכנזי כ-18,000 שקל, אך האחרון טען כי היא חייבת לו 20,000 שקל נוספים.

4.

לפי האישום השלישי, דוד ש' (להלן: דוד ש' ) לווה מאשכנזי ומנאשם מס' 1, יעקב יום טוב-מרציאנו (להלן: יום טוב ) כספים, קודם לשנת 2013, אך לא הצליח לעמוד בהחזר ההלוואות. בעקבות כך, בתחילת שנת 2013 קשרו אשכנזי ויום טוב קשר לסחוט מדנה ש' (להלן: דנה ), אשתו בנפרד של דוד כספים שזה חייב להם לטענתם. במסגרת זאת, התקשרו השניים מדי יום לדנה והטילו עליה אימה בצעקות, קללות ואיומים. כך, לפי הנטען, ביום 27.3.2013 התקשר אשכנזי לדנה, שאל אותה בעניין הכספים שדוד חייב לו לטענתו, איים לרצוח את דוד ש' וקילל את דנה.

5.

לפי האישום השביעי, במהלך שנת 2012 לווה יחזקאל ל' (להלן: יחזקאל ) מיום טוב סך של 3,000 שקל, אך נמנע מלהחזיר את ההלוואה. בעקבות זאת, קשרו יום טוב, אשכנזי ונאשם מספר 6 בכתב האישום, חזי צורף (להלן: צורף ), קשר לסחוט את יחזקאל באיומים על מנת שישיב את החוב, ולצורך כך נקטו כלפיו באיומים ובשימוש בכוח. במסגרת זאת, הגיע אשכנזי מספר פעמים לבית אמו המבוגרת של יחזקאל ודפק בעוצמה על הדלת במשך דקות ארוכות כדי להפחידה. מעשיהם של אשכנזי, יום טוב וצורף הביאו לכך שיחזקאל שילם להם את חובו.

6.

לפי האישום השמיני, במהלך השנים 2013-2012 לווה דוד פ' (להלן: דוד פ' ) מרועי אשולי (להלן:

רועי ), אחיו של אשולי, מספר הלוואות בסך של 5,000-3,000 שקל כל אחת, בריבית של 20%, אך התקשה להחזיר את הכספים. בעקבות זאת, קשרו רועי ואשולי קשר לאיים על דוד פ' בכוונה להפחידו על מנת לגרום לו לשלם את חובותיו. במסגרת זאת, התקשרו השניים לדוד במספר רב של הזדמנויות וקיללו את דוד.

7.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המשיבה בקשה לעצור את הנאשמים בפרשה עד תום ההליכים המשפטיים בעניינם, בטענה שיש לה ראיות טובות להוכחת המיוחס לנאשמים. כמו כן, נטען כי מעשיהם של הנאשמים מקימים את חזקת המסוכנות הסטטוטורית הקבועה בסעיף 21(א)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ).

8.

בהמשך – הסכימה המדינה לכך שנאשם 7, ראובן מטטוב, ונאשם 8, אברהם יוסופוב, ישוחררו למעצר בית – באיזוק אלקטרוני ובכפוף להפקדת ערבויות כספיות, וזאת בהתחשב בכך שחלקם במעשים המתוארים בכתב האישום היה קטן יחסית לחלקם של נאשמים אחרים בפרשה.

9.

חומר החקירה שהוצג על-ידי המדינה היה מבוסס בין השאר על שיחות טלפון שנקלטו באמצעות האזנת סתר למספר הטלפון של יום טוב ועל הודעות שנמסרו על-ידי מתלוננים ואנשים אחרים.

החלטתו של בית המשפט קמא

10.

בית המשפט קמא קיבל את הבקשה לעצור את העוררים עד תום ההליכים – לאחר שקבע כי יש בעניינם ראיות לכאורה וכי התקיימה לגביהם חזקת המסוכנות.

11.

בית המשפט קמא קבע כי קיימות די ראיות לכאורה להוכיח את המיוחס לאשכנזי באישום הראשון. בית המשפט קמא קבע בהקשר זה כי מהודעותיה של אילנה במשטרה עולה תמונה של התנהגות כוחנית ובריונית של אשכנזי ושותפיו שהופנתה כלפי אחיה רונן וכלפי בני משפחתה, גם אם הדברים לא נעשו תמיד באמצעות איומים מפורשים. בית המשפט קמא ציין כי דבריה של אילנה נתמכו על ידי הודעות טקסט שנשלחו אליה, וכן על ידי תמלול שיחות שנערכו בין אשכנזי לבין יום טוב שבהן התבטאו באופן תוקפני כלפי אילנה ומעידות בבירור כי הם פעלו יחדיו.

12.

באשר לאישום השלישי, ציין בית המשפט קמא כי דנה סיפרה בהודעתה כי התקשר אליה אדם שהציג את עצמו כ"מושיקו" ואיים עליה כי ירצח את בעלה אם לא ישלם את חובו. בית המשפט קמא ציין כי אשכנזי אכן מכונה "מושיקו", וכי בשיחה שנערכה בין אשכנזי לבין יום טוב אמר לו אשכנזי כי "דפקתי לה קללות לאשתו השרמוטה הבת זונה הזאת" ובכך קשר עצמו אשכנזי לשיחה. בית המשפט קמא ציין עוד כי מתמלילי השיחות שנערכו בין אשכנזי ליום טוב עולות אינדיקציות ברורות נוספות לכך שפעלו יחד בכדי לסחוט את דנה.

13.

בהתייחס לאישום השביעי, קבע בית המשפט קמא כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס לאשכנזי, וכי מעורבותו במעשים נלמדת מהודעתו של יחזקאל, שסיפר כי התעמת עם אשכנזי בנוגע לכך שדפק על דלת בית אמו, וגם משיחות שנערכו בין אשכנזי לבין יום טוב בנוגע לסחיטתו של יחזקאל באיומים. בית המשפט קמא ציין גם כי אשכנזי הכחיש תחילה בחקירתו כי הוא עוסק במתן הלוואות, ומרגע שהחלו החוקרים לעמת אותו עם הראיות המפלילות נגדו, הוא שמר על זכות השתיקה.

14.

בית המשפט קמא קבע עוד כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס לאשולי באישום השמיני. בית המשפט קמא ציין בהקשר זה כי קיימות אינדיקציות לכך שאשולי עבד בשירותו של רועי, אחיו, כגובה חובות, וכי קיימות ראיות הקושרות את רועי להלוואות וסחיטת לווים יחד עם יום טוב. בית המשפט קמא קבע כי מהודעתו של דוד פ' עולה בבירור כי רועי ואשולי נקטו כלפיו בהתנהגות מאיימת ומפחידה. הוא הוסיף וקבע כי למרות שדוד פ' אכן טעה בזיהוי קולו של אשולי בשיחה מסוימת, הראיות מצביעות על כך שהוא מכיר היטב את אשולי, ואין בסיס לטענה לפיה דוד פ' ייחס לו מעשים שביצע אחיו.

15.

בית המשפט קמא קבע כי הכלל הוא שאין לשחרר נאשמים בסחיטה באיומים לחלופת מעצר, למעט בנסיבות חריגות. בהתייחס למקרה דנן, קבע בית המשפט קמא כי הפחד שהפילו המעורבים בפרשה על קורבנותיהם והחשש שישבשו את הליך המשפטי, מביאים למסקנה כי לא יהיה די בחלופת מעצר בעניינם. בהתייחס לאשולי קבע בית המשפט קמא כי הוא פעל רק בשליחותו של רועי אחיו, הנאשם 3, ומבחינה זו עניינו דומה לנאשמים 8-7 בכתב האישום, ששוחררו למעצר בית, אך הוא שונה מהם בכך שיש לו היכרות אישית עם דוד פ' שעליו איים ולכן גם השפעה מאיימת עליו, וזאת בניגוד לנאשמים 8-7. לכן, קבע בית המשפט קמא, כי בעת הזו לא ניתן לשחרר את אשולי לחלופת מעצר, אם כי אפשר שהדבר ישתנה לאחר שתישמע עדותו של דוד פ'. נוכח האמור, הורה בית המשפט קמא על מעצרם של אשכנזי ואשולי עד תום ההליכים המשפטיים נגדם.

הטיעונים בערר

16.

ביום 2.9.2013 התקיים בפני דיון בערר. בשל מורכבותו והיקפו של חומר הראיות אפשרתי לצדדים הגשת השלמת טיעון בכתב, ובמסגרת כך ביום 8.9.2013 הגישה המדינה השלמת טיעון מטעמה.

17.

אשכנזי טוען כי שגה בית המשפט קמא כאשר קבע כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס לו באישום הראשון. אשכנזי טוען בהקשר זה כי לא איים על רונן או על אילנה, וכי למעשה אילנה היא שתקפה אותו וכי רונן ניסה להכות אותו באמצעות מוט ברזל. אשכנזי מוסיף וטוען כי מהודעותיה של אילנה עולה שרונן כלל לא פחד ממנו. כן טוען אשכנזי כי הודעות הטקסט ששלח לאילנה אינן מאיימות, ויש לראות בהן "ניסיון נואש...להשיב כספו". אשכנזי טוען גם כי אילנה הודרכה והוכוונה בידי חוקרי המשטרה, אשר העצימו את הגרסה שמסרה.

18.

בהתייחס לאישום השלישי, טוען אשכנזי כי אין כל אינדיקציה לכך שאיים על דוד ש', מלבד אמירה בעלמא של דנה, וכי אף השיחה שנערכה לכאורה בין אשכנזי לבין יום טוב מתייחסת לקללות ותו לא, ואינה מלמדת על איומים. אשכנזי מוסיף וטוען כי אין בינו לבין המיוחס לו באישום השביעי דבר וחצי דבר, ואין כל ראיה לכך שהגיע לבית אמו של יחזקאל, וכי אמו של יחזקאל מעולם לא בדקה מיהו האדם שדפק לכאורה בחוזקה על דלת ביתה. אשכנזי טוען גם כי אדם אחר, שמעון הרוש, שטען כי יחזקאל חייב לו סך של 217,000 שקל, הוא מי שנהג להגיע לבית אמו, לדפוק על הדלת בחוזקה ולאיים עליה.

19.

אשולי טוען כי נעצר אך בשל אמירה מאיימת לכאורה כלפי דוד פ' שהוקלטה בהאזנת סתר, אך למעשה התברר כי הדברים כלל לא נאמרו על ידו, וכיום אין כל ראיה הקושרת אותו למעשים המיוחסים לו בכתב האישום. אשולי מדגיש כי גם לפי גרסתו של דוד פ', הוא לווה מאשולי או ממקורביו כספים שוב ושוב, ואין זה מתקבל על הדעת שהיה עושה זאת לו היה מאוים על ידיו. אשולי מוסיף וטוען כי הוא כלל לא עוסק במתן הלוואות והדבר מצביע על כך שגרסתו של דוד פ' איננה אמינה. מכל מקום, נטען בשמו של אשולי כי מעורבותו המינורית יחסית בכתב האישום – באישום אחד בלבד (השמיני) ואף זאת במידה מוגבלת – מצדיקה להבחין בינו לבין הנאשמים האחרים ולשחררו לחלופת מעצר – כפי שהסכימה המדינה בעניינם של הנאשמים מספר 8-7.

20.

המדינה טוענת כי מעורבותו של אשכנזי במתן הלוואות ב"שוק האפור" ובגביית חובות, תוך סחיטה באיומים, היא עמוקה ומשמעותית. המדינה טוענת כי הדברים עולים מהודעתה של אילנה, מתמלילי שיחות הטלפון שנערכו בין אשכנזי לבין יום טוב, מהודעות טקסט ששלח אשכנזי לאילנה, מהודעתה של דנה, מהודעתו של יחזקאל ומראיות נוספות. לפיכך, גורסת המדינה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס לאשכנזי, וכי אין מקום לשחררו לחלופת מעצר.

21.

בעניינו של אשולי עמדתה המקורית של המדינה הייתה שיש להורות על מעצרו עד תום ההליכים. המדינה ציינה אמנם כי חלקו בעבירות הסחיטה היה לכאורה קטן יותר מזה של חלק מהנאשמים האחרים, אך הוסיפה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס לו, ובכלל זה הודעתו של דוד פ' ותמלילי שיחות שנערכו בין אשולי לבין אחיו, רועי. המדינה התנגדה תחילה כי תבחן האפשרות לשחרר את אשולי לחלופת מעצר. אולם, לאחר שיקול נוסף, הודיעה המדינה בהודעתה המשלימה כי היא מסכימה שייערך תסקיר בעניינו של אשולי על מנת לאפשר בחינה של האפשרות לשחררו לחלופת מעצר.

דיון והכרעה

22.

לאחר שעיינתי במסמכים שהגישו הצדדים, האזנתי לטענותיהם בדיון שנערך בפני ובחנתי את חומר הראיות, הגעתי לכלל מסקנה כי בעיקרם של דברים דין העררים להידחות, בכפוף לעריכת תסקיר בעניינו של אשולי, כמפורט להלן.

23.

כידוע, בבוחנו את הראיות לכאורה, על בית המשפט שדן בבקשה לעצור נאשם עד תום ההליכים נגדו לבחון האם בכוחן של הראיות המצויות בידי התביעה להצביע על סיכוי סביר להרשעה. בית המשפט אינו בוחן בשלב זה שאלות הנוגעות למהימנות העדים, שאלות שייבחנו בהליך העיקרי (ראו: בש"פ 8087/95 זאדה נ' מדינת ישראל , פ"ד נ(2) 133, 149-147 (1996)). בהתאם לכך, יוצגו להלן עיקרי הראיות כנגד כל אחד מן העוררים.

24.

יצוין, כי הערכת הראיות נעשתה בשים לב לפסיקתו המושרשת של בית משפט זה לפיה איום אינו חייב להיות מפורש, ועל כן התנהגות מכל סוג שנועדה לטעת אימה ופחד יכולה לעלות כדי איום, הכול בהתאם להקשר הכולל של הדברים (ראו למשל: ע"פ 5498/10 פלוני נ' מדינת ישראל , בפסקאות כ"ג-כ"ז (6.4.2011); ע"פ 3140/11 פלוני נ' מדינת ישראל , בפסקה 12 (30.4.2012); ע"פ 5145/12 אבו זאיד נ' מדינת ישראל , בפסקה 20 (28.1.2013)).

25.

אפתח בהצגת עיקרי הראיות לכאורה בעניינו של אשכנזי.

26.

בהתייחס לאישום ראשון – אילנה תארה בהודעותיה את האיומים שהופנו אליה ואל משפחתה על ידי יום טוב, אשכנזי ושותפיהם. במסגרת כך, סיפרה אילנה, בין השאר, על אירוע שבו הגיע "מושיקו" (הוא אשכנזי – ד.ב.א.) לדירת אמם של אילנה ורונן, איים על רונן ועל משפחתו ואף קילל אותם, עד שהתפתחה בין הצדדים קטטה (עמ' 46-44 לתמלול חקירת אילנה מיום 19.5.2013); על כך שאשכנזי הגיע לדירה שבה היא מתגוררת, איים וקילל אותה, נסע מתחת לביתה בצורה מאיימת ושלח לה הודעות טקסט מאיימות (עמ' 3-2 לתמלול חקירת אילנה מיום 6.6.2013). אילנה סיפרה גם כי היא מפחדת מאשכנזי, אך מסתירה זאת ( שם , בעמ' 7). הודעתה של אילנה נתמכת בהודעות טקסט שאותן קיבלה מאשכנזי ונשמרו במכשיר הטלפון הנייד שלה (המצורפות למזכר של השוטר עמיחי בן אביר מיום 6.6.2013). על-פי הודעות אלה, כתב לה אשכנזי "תמשיכי יזבלה יאפס אחת אין בעיה את חושבת שאת יכולה לעקוץ אותי ו-"אל תשחקי איתי היום תארגני לי את הכסף". לכך מצטרפות שיחות טלפון שנערכו בין אשכנזי לבין יום טוב, אשר באחת מהן סיפר אשכנזי ליום טוב כי הוא נמצא מתחת לבית בו נמצא רונן וכי "אני מת שהוא ירד הבן זונה, אני חייב לזיין אותו הבן שרמוטה הזה... אני ינסה להוריד אותו למטה" (שיחה 831). ובשיחה אחרת סיפר אשכנזי ליום טוב על כך שהגיע לבית בו היה רונן וכי התפתחה ביניהם קטטה (שיחה 846), גרסה החופפת לכאורה את הודעתה של אילנה. כן יצוין כי קיימות שיחות טלפון נוספות שתוכנן תומך לכאורה בעובדות המתוארות באישום הראשון, וכי הודעתו של רועי סלאביק, חברו של רונן, תומכת אף היא בגרסה לפיה יום טוב, אשכנזי ושותפיהם סחטו את רונן ובני משפחתו. לכל אלה מתווספת העובדה כי כאשר נחקר אשכנזי במשטרה, הוא סירב לענות על שאלות הנוגעות למעשים המיוחסים לו באישום הראשון, שתיקה שאף בה יש לחזק את הראיות נגדו (ראו למשל: בש"פ 748/10 איסקוב נ' מדינת ישראל , בפסקה 9 (18.2.2010)). לפיכך, אני סבורה כי קיימות די והותר ראיות לכאורה להוכחת המיוחס לאשכנזי באישום הראשון. ראיות אלה אינן מתיישבות עם "ניסיון נואש להשיב את כספו", כפי שטען אשכנזי, אלא עם ביצוע לכאורה של עבירות פליליות חמורות ביותר.

27.

בהתייחס לאישום השלישי – הראיות לכאורה כנגד אשכנזי בנוגע לאישום זה כוללות את הודעתה של דנה, שסיפרה כי יום טוב ואשכנזי מתקשרים אליה ודורשים שתשלם את חובותיו של בעלה וכן שבאחת השיחות איים אשכנזי לרצוח את בעלה של דנה, דוד ש'. בעקבות זאת התקשרה דנה ליום טוב והזהירה אותו כי אם אשכנזי ישוב ויתקשר אליה, היא תפנה למשטרה (עמ' 21-20 לתמלול חקירת דנה מיום 10.4.2013). כן סיפרה דנה כי היא מפחדת מאשכנזי ומיום טוב ( שם , בעמ' 27). הודעתה של דנה נתמכת בשיחות בין יום טוב לאשכנזי שהוקלטו בהאזנת סתר. במסגרת אחת מהן אמר אשכנזי ליום טוב: "אתה יכול לסיים את הסיפור עם דודו נשמה... דפקתי כבר קללות לאשתו השרמוטה הבת זונה הזאת, מטריפה אותי כבר" (שיחה 9156). שלוש דקות לאחר מכן התקשר יום טוב לדנה שאמרה לו: "תקשיבו לי טוב, תגיד גם למושיקו, עוד פ..אחת הוא מתקשר אלי אני מזמינה לו משטרה" (שיחה 9160). שש דקות לאחר מכן, התקשר אשכנזי ליום טוב, שסיפר לו כי דנה "הזמינה לו משטרה", ובעקבות זאת אמר לו אשכנזי "אה כוס אמ אמא שלה השרמוטה הזאת. דקה אחת אני יחייג אליה". יצוין כי תמליליהן של שיחות נוספות מעידים לכאורה על כך שיום טוב ואשכנזי סחטו את דנה באיומים. כן יצוין כי בחקירתו במשטרה סירב אשכנזי לענות גם על שאלות המתייחסות לסחיטתה של דנה, עובדה המחזקת את הראיות נגדו. לפיכך, אני סבורה כי קיימות די ראיות לכאורה להוכחת המיוחס לאשכנזי באישום השלישי.

28.

בהתייחס לאישום השביעי – הראיות לכאורה כנגד אשכנזי בנוגע לאישום זה כוללות את הודעתו של יחזקאל, שסיפר כי לווה כסף מיום טוב, ולא החזירו, ובעקבות כך כנראה "נשלח" אשכנזי אליו ודפק בחוזקה על דלת בית אמו. יחזקאל התקשר ליום טוב ואמר כי יגיש תלונה במשטרה, ולאחר מכן התנצל אשכנזי על מעשיו (שורות 80-77 להודעת יחזקאל מיום 21.7.2013). גרסתו של יחזקאל נתמכת בתמליל של שיחת טלפון שנערכה בין יחזקאל לבין יום טוב והוקלטה בהאזנת סתר. בשיחת הטלפון הביע יחזקאל כעס על כך שאשכנזי ביקר אצל אמו ובה אמר יום טוב כי אשכנזי הוא "מטומטם" כיוון שהלך לבית אמו של יחזקאל (שיחה 6386). בתמליל שיחה שנערכה שלוש דקות לאחר מכן בין יום טוב לבין אשכנזי, הזהיר יום טוב את אשכנזי כי הוא עלול להגיע לבית הסוהר עקב התנהלותו מול יחזקאל, וביקש מאשכנזי "תעזוב אותך משטויות וחרטות" (שיחה 6391). כן יצוין כי בחקירתו במשטרה סירב אשכנזי לענות גם לשאלות הנוגעות לסחיטתו לכאורה של יחזקאל. לפיכך, אני סבורה כי קיימות די ראיות לכאורה להוכחת המיוחס לאשכנזי באישום השביעי, ואיני סבורה כי קיים יסוד לקבל בשלב זה את טענתו של אשכנזי לפיה אדם אחר הוא שדפק בחוזקה על דלת בית אמו של יחזקאל, טענה שתתברר בהליך העיקרי.

29.

מכאן אעבור לבחון את הראיות לכאורה כנגד אשולי.

30.

הראיות לכאורה נגד אשולי בהתייחס לאישום השמיני מבוססות על הודעתו של דוד פ', שבה הוא סיפר כי לווה כספים מרועי, אחיו של אשולי, וכי אשולי היה גובה עבור אחיו את הכספים. דוד פ' סיפר בהודעתו כי אשולי התקשר אליו פעמים רבות וקילל אותו וכי "בכל פעם שלא הייתי משלם היה בלגן... הקללות היו במטרה להלחיץ אותי" (שורות 46-40 להודעת דוד פ' מיום 25.7.2013). דוד פ' סיפר גם כי פחד מאשולי ואחיו והביע חשש כי ילדיו ייפגעו. במהלך חקירתו השמיעו חוקרי המשטרה לדוד פ' הקלטה שבה נשמע אדם מאיים עליו, והוא זיהה את הדובר כאשולי. לאחר מכן התברר כי הדובר באותה שיחה היה דווקא רועי, אך דוד פ' זיהה את

תמונותיהם של אשולי ושל רועי שהוצגו לו. גרסתו של דוד פ' נתמכת בשיחת טלפון שנערכו בין אשולי לבין רועי שמהן עולה לכאורה כי אשולי עוסק בגביית כספים עבור אחיו (שיחה 2231 ושיחה 5966). לראיות לכאורה אלה מתווספת העובדה כי אשולי סירב לענות בחקירתו במשטרה על שאלות הנוגעות למתן הלוואות וגבייתן בכלל, ולקשריו עם דוד פ' בפרט. שתיקה זו מחזקת כאמור את הראיות כנגדו. אכן, דוד פ' זיהה תחילה בטעות את קולו של רועי כקולו של אשולי, אחיו, אך מהודעתו עולה כי הוא מבחין היטב בין פעולותיהם וזהותם, ואף זיהה את תמונותיהם. לפיכך, אני סבורה כי קיימות די ראיות לכאורה להוכחת המיוחס לאשולי, ואין בטענותיו של אשולי לפיהן גרסתו של דוד ש' אינה סבירה כדי לפגום בראיות לכאורה אלה. כמובן, טענות הנוגעות למהימנות העדים ייבחנו בהליך העיקרי.

31.

אם כן, קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס לאשכנזי ולאשולי. העבירות המיוחסות לעוררים הן חמורות ביותר, וכידוע, ככלל, אין לשחרר נאשמים בעבירות סחיטה באיומים לחלופת מעצר, בהיותן עבירות המעידות על מסוכנות וטבוע בהן חשש לשיבוש הליכי משפט (ראו למשל: בש"פ 4120/11 דדוש נ' מדינת ישראל , בפסקה 14 (6.6.2011); בש"פ 931/12 סלהב נ' מדינת ישראל , בפסקה 14 (9.2.2012)). עם זאת, כל מקרה מחייב בחינה לגופו, וכך גם עניינם של העוררים.

32.

לאשכנזי עבר פלילי בעבירות רכוש (הוא הורשע בחבלה במזיד לרכב ובהחזקת כלי פריצה לרכב) ו"מרחף מעליו" מאסר על תנאי בן עשרה חודשים. כמו כן, תלויים ועומדים בעניינו שמונה תיקים פליליים. ברי כי עובדות אלה אינן שוקלות לטובת חריגה מהכלל ושחרורו לחלופת מעצר. אכן, גם בעניינם של נאשמים בעבירות חמורות, ובכלל זה כאלה המואשמים בסחיטה באיומים, נדרש בית המשפט לבחון האם קיימת אפשרות לשחרור לחלופת מעצר (ראו: בש"פ 5693/13 הרוש נ' מדינת ישראל , בפסקה 15 (23.8.2013) (להלן: עניין הרוש )). אולם, בענייננו, בית המשפט קמא בחן את האפשרות לשחרר את אשכנזי, ודחה בצדק אפשרות זו. אדגיש בהקשר זה כי בהסתמכותם של העוררים על ההחלטה בעניין הרוש

הם ביקשו לקרוא אל תוכה את מה שאין בה. בית משפט זה לא הורה על שחרורו של הנאשם בעניין הרוש לחלופה, אלא רק קבע שאין בעבירות המיוחסות לו כדי לפטור אוטומטית

מן הצורך לבחון חלופה כזו, ככל שתוצע. לעומת זאת, כאשר בית המשפט לא מתעלם מהאפשרות לשחרר עצור לחלופה אך קובע כי לנוכח המעשים המיוחסים לו לא ניתן לשחררו, אין בכך כל פגם (ראו: בש"פ 5783/13 יונייב נ' מדינת ישראל , בפסקה 17 (29.8.2013)).

33.

בהתייחס לאשולי, יש מקום ליתן משקל לכך שחלקו במעשים המתוארים בכתב האישום הוא משני יחסית. אכן, עברו אינו נקי (הוא הורשע בהחזקת סכין ותלוי ועומד נגדו כתב אישום בעבירות סמים) אך הוא מכביד פחות מזה של אשכנזי. בנסיבות אלה ונוכח הסכמת המדינה, אני מורה על עריכת תסקיר שירות המבחן בעניינו. התסקיר יוגש לבית המשפט קמא בתוך 21 יום, ועל בסיסו יבחן בית המשפט קמא את האפשרות לשחרר את אשולי לחלופת מעצר הדוקה שתבטיח, בין השאר, כי לא יוכל להיות בקשר עם המתלונן נגדו על מנת לאיין החשש לשיבוש הליכי משפט.

34.

סוף דבר: הערר נדחה, בכפוף לאמור בפסקה 33 לעיל.