בש"פ 6070-23 בש"פ 6070-23

1.לפניי ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט ד' פיש) מיום 7.8.2023 במ"ת 67628-07-23 בה קבע בית המשפט כי קיימת נגד העורר תשתית ראייתית לכאורית, והורה על עריכת תסקיר מעצר לצורך בחינת אפשרות העברתו לחלופת מעצר.

2.כתב האישום נגד העורר כולל אישום בעבירה של סחיטה איומים לפי סעיף 428 יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק), סחיטה בכוח לפי סעיף 427(א) וסעיף 29 לחוק, ניסיון תקיפה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 382 וסעיף 379(א) יחד עם סעיף 29 לחוק וכליאת שווא לפי סעיף 377 וסעיף 29 לחוק; וכן אישום נוסף בעבירות של התחזות כאדם אחר לפי סעיף 441 לחוק והפרעה לשיטור במילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק.

3.בית המשפט המחוזי בחן את שאלת קיומן של ראיות לכאורה והגיע למסקנה כי בתיק קיימת תשתית ראייתית לכאורית, אם כי לא חפה מקשיים. בהמשך להחלטה זו קבע בית המשפט המחוזי כי כדי לבחון את אפשרות שחרורו של העורר לחלופת מעצר, נדרש תסקיר מעצר. בשל כך, קבע בית המשפט דיון המשך לאחר קבלת התסקיר, ליום 24.9.2023.

4.אני סבורה כי אין מקום להתערב בשלב זה בממצאיו של בית המשפט המחוזי ביחס לקיומן של ראיות לכאורה הקושרות את העורר לעבירות שיוחסו לו בכתב האישום. בנוסף, העבירות כשלעצמן מעידות על המסוכנות הכרוכה בעורר, וזאת הן מאחר שמדובר בעבירות של סחיטה וכליאה והן מאחר שהאישום השני כורך בחובו חשש לשיבוש הליכי משפט.

יחד עם זאת, אני סבורה כי אין להקל ראש בעובדה שהעורר יישאר במעצר למצער עד יום 24.9.2023 בהמתנה לקבלת התסקיר של שירותה מבחן. תסקיר של שירות המבחן הוא אכן כלי עזר משמעותי שטוב שבתי המשפט עושים בו שימוש ביחס לאפשרויות של חלופות מעצר. אף על פי כן, נוכח העומס הרב המוטל על שירות המבחן, ההמתנה לתסקיר עלולה להביא להמשך מעצר לתקופות לא מבוטלות, רק לצורך כך. ישנם מקרים שהמתנה זו היא בלתי נמנעת, אולם ישנם מקרים שניתן – ולו עד לקבלת התסקיר – לבחון אפשרות של שחרור בתנאים מגבילים באמצעות בית המשפט, התרשמותו מהמפקחים האפשריים וקביעת מכלול של תנאים שבית המשפט עשוי להתרשם שדי בהם כדי לצמצם את המסוכנות הנובעת מהעורר.

לטעמי, המקרה דנן הוא אחד המקרים הללו. אכן, העבירות המיוחסות לעורר הן עבירות חמורות, והן מעידות על מסוכנות לא פשוטה. יחד עם זאת, ולמצער עד שיתקבל התסקיר של שירות המבחן, וכן לאור העובדה שמדובר בעורר שאין לו כל עבר פלילי, ולאור העובדה שממועד ביצוע העבירות ועד מועד מעצרו של העורר חל פרק זמן של כ-5 חודשים בלא שיש טענה שבפרק הזמן הזה ביצע העורר עבירות נוספות בכלל או בפרט כנגד המתלונן, ובלא לחוות דעה ביחס לעצם האפשרות של שחרור בתנאים או אף בפיקוח אלקטרוני – אני סבורה כי מן הראוי שאפשרות כזו תיבחן לגופה על ידי בית המשפט המחוזי.

5.לכן, הערר מתקבל מבחינה זו שהדיון מוחזר לבית המשפט המחוזי כדי לבחון אפשרות של שחרור העורר בתנאים או בפיקוח אלקטרוני, וזאת לאחר שבית המשפט המחוזי יפעל בהתאם לשיקול דעתו לצורך בחינת אפשרות כזו ויקבל החלטה בהתאם למכלול הנסיבות שיתבררו על ידיו.