בש"פ 6372-23 בש"פ 6372-23

1.לפניי ערר לפי סעיף 53(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, על החלטת בית המשפט המחוזי חיפה (השופט א' לוי) אשר ניתנה ביום 22.8.2023 במ"ת 67628-07-23, במסגרתה הורה בית המשפט על מעצר העורר עד למתן החלטה אחרת ועל קבלת תסקיר שירות מבחן בעניינו עד ליום 4.9.2023.

2.ביום 30.7.2023 הוגש לבית המשפט המחוזי חיפה כתב אישום נגד העורר, במסגרת ת"פ 67540-07-23, הכולל שני אישומים.

האישום הראשון מייחס לעורר סחיטה באיומים, עבירה לפי סעיף 428 סיפא בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); סחיטה בכוח, עבירה לפי סעיף 427(א) סיפא בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין; כליאת שווא, עבירה לפי סעיף 377 רישא בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין; וניסיון תקיפה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 379 בצירוף סעיפים 382(א) ו-29 לחוק העונשין.

האישום השני מייחס לעורר התחזות לאדם אחר, עבירה לפי סעיף 441 רישא לחוק העונשין; והפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין.

3.על פי עובדות האישום הראשון, זיאד חרירי ועומר חרירי (להלן, בהתאמה: זיאד ועומר) הינם אחים, ובינם לבין משהור אבו ג'ומעה (להלן: משהור) ומוחמד דבאח (להלן: מוחמד) קיימת היכרות מוקדמת. העורר הוא אחיהם של זיאד ועומר. בין א' (להלן: א') לבין העורר, זיאד, עומר, משהור ומוחמד קיימת היכרות מוקדמת. בין השנים 2016-2015 התגלע סכסוך כספי בין א' לבין עדנאן עסאלה (להלן: עדנאן), במסגרתו טען עדנאן כי א' חייב לו 215,000 ש"ח (להלן: החוב הנטען). כחודש וחצי עובר ליום 9.1.2023, התקשר העורר ל-א' ושוחח עמו אודות החוב הנטען. העורר ביקש מ-א' להיפגש עמו בבית קפה, ומשהשיב א' כי אין בכוונתו להגיע למפגש, החל העורר לאיים עליו באומרו "לא יהיה בסדר אם לא תגיע".

עובר ליום 5.12.2022 עומר התקשר ל-א', אך האחרון לא ענה לטלפון. ביום 5.12.2022 עומר שלח הודעה ל-א' וביקש ממנו שיחזור אליו. עובר ליום 9.12.2022 קשרו זיאד, עומר, משהור, מוחמד ואחרים, שזהותם אינה ידועה למדינה, קשר לחטוף, לסחוט ולכלוא את א' על מנת להניעו לשלם את החוב הנטען.

ביום 9.12.2022 התקשר מוחמד ל-א' ודרש לברר היכן א' נמצא. לאחר מכן, התקשר משהור ל-א' וביקש להיפגש עמו בתואנת שווא שהגיעו אליו אנשים שביקשו לראות אותו. בנוסף, התקשר משהור לאחיו של א' (להלן: ג') על מנת להיעזר בו לאיתורו של א'. בהמשך לאמור, התקשר א' לאחיו ב' (להלן: ב') אשר עדכן אותו כי הגיעו אליו אנשים מאום אל פאחם הטוענים כי א' חייב כספים לאחרים. א', אשר שהה בביתו בדיר אל אסד, נפגש עם ב' בחצר ביתו. בזמן שעמדו השניים בחצר הבית, הגיעו למקום זיאד, משהור, מוחמד וחמישה אחרים (להלן: החבורה), שזהותם אינה ידועה למדינה, והחלו לתקוף בצוותא חדא את א' ואת ב' בנוכחות אשתו של א' ובנו הקטין. החבורה הגדילה לעשות והכניסה את א' בכוח לרכבם בניגוד לרצונו.

בשלב זה, החלה החבורה לנסוע לכיוון בית משפחתם של זיאד, עומר והעורר באום אל פאחם. בהגיעם בסמוך לבית, הכניסה החבורה את א' ליחידת דיור בבית (להלן: יחידת הדיור) והושיבה אותו על כורסא. כאשר עומר הגיע ליחידת הדיור, הוא ניגש אל א' ואמר לו: "אתה רואה איך אני מביא אותך לפה", והחל לתקוף אותו באגרופים לפניו יחד עם זיאד ועם אחר שזהותו אינה ידועה למדינה. זיאד ועומר דרשו מ-א' לשלם להם את החוב הנטען וזיאד אף איים עליו בפגיעה שלא כדין בגופו ובבני משפחתו. נוכח פחדו, הבטיח א' כי יעביר להם את הסכום הנדרש ביום 11.12.2022.

במהלך האירוע המתואר, הגיע העורר ליחידת הדיור והציע לזיאד, לעומר, למשהור, למוחמד ולאחרים, שזהותם אינה ידועה למאשימה, לקשור את א'. העורר אף קילל את א' וניסה לתקוף אותו, אך עומר עצר בעדו מלעשות כן. בעקבות האירוע, נגרמו ל-א' חבלות של ממש ונפיחות בפניו. מיד לאחר המתואר, פעל א' לגיוס מיידי של הכסף על-מנת שיוכל להעביר לידיהם את סכום החוב הנטען. לשם כך, פנה אל חברו ח' וביקש ממנו 10 שיקים בסכום של 21,500 ש"ח כל אחד. לאחר מכן, העביר א' את השיקים לעומר.

על פי עובדות האישום השני, ביום 20.7.2023, העורר שהה בקאנטרי קלאב בחיפה (להלן: הקאנטרי). בהמשך, הגיעו לקאנטרי השוטרים רס"מ גדיר גדעון ורס"ב רג'י דותן (להלן, בהתאמה: גדיר ורג'י) במטרה לבצע צו מעצר כנגד העורר. השניים ניגשו לעורר, הזדהו בפניו כאנשי משטרה, וביקשו ממנו להציג בפניהם תעודה מזהה. בתגובה, העורר הציג עצמו כ"נאסר ג'בארין" והציג באמצעות טלפון הנייד שלו תעודה מזהה של אדם העונה לשם זה, במטרה להונות את גדיר ורג'י ובכוונה להפריע להם מלמלא את תפקידם כחוק.

4.בד-בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המדינה בקשה למעצר העורר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו (מ"ת 67628-07-23). ביום 7.8.2023 קבע בית המשפט המחוזי (השופט ד' פיש) כי אמנם קיימת תשתית ראייתית לכאורית נגד העורר, אולם זו אינה חפה מקשיים. בהמשך לכך, נקבע כי העורר ישהה במעצר עד למתן החלטה אחרת, וכי שירות המבחן יערוך תסקיר בעניינו לצורך בחינה של חלופת מעצר. דיון המשך בעניינו של העורר נקבע ליום 24.9.2023.

5.על החלטה זו של בית המשפט המחוזי הגיש העורר ערר. ביום 15.8.2023 קיבל בית משפט זה (השופטת ר' רונן) את הערר תוך שהוא מציין בהחלטתו כי על בית המשפט המחוזי לבחון אפשרות לשחרור העורר לחלופת מעצר בתנאים מגבילים בטרם יתקבל תסקיר שירות המבחן בעניינו. אצטט את הדברים במלואם:

"[...] אני סבורה כי אין להקל ראש בעובדה שהעורר יישאר במעצר למצער עד יום 24.9.2023 בהמתנה לקבלת התסקיר של שירות המבחן. תסקיר של שירות המבחן הוא אכן כלי עזר משמעותי שטוב שבתי המשפט עושים בו שימוש ביחס לאפשרויות של חלופות מעצר. אף על פי כן, נוכח העומס הרב המוטל על שירות המבחן, ההמתנה לתסקיר עלולה להביא להמשך מעצר לתקופות לא מבוטלות, רק לצורך כך. ישנם מקרים שהמתנה זו היא בלתי נמנעת, אולם ישנם מקרים שניתן – ולו עד לקבלת התסקיר – לבחון אפשרות של שחרור בתנאים מגבילים באמצעות בית המשפט, התרשמותו מהמפקחים האפשריים וקביעת מכלול של תנאים שבית המשפט עשוי להתרשם שדי בהם כדי לצמצם את המסוכנות הנובעת מהעורר." (ראו: בש"פ 6070/23 אגבאריה נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (15.8.2023) (ההדגשה הוספה – א.ש.)).

לאור האמור, התיק הוחזר לבית המשפט המחוזי כדי שייבחן אפשרות של שחרור העורר בתנאים מגבילים או מעצרו באזוק אלקטרוני – וזאת, "לאחר שבית המשפט המחוזי יפעל בהתאם לשיקול דעתו לצורך בחינת אפשרות כזו [לשחרור בתנאים מגבילים או למעצר באזוק אלקטרוני עוד בטרם קבלת תסקיר שירות המבחן – א.ש.] ויקבל החלטה בהתאם למכלול הנסיבות שיתבררו על ידיו" (ראו שם, פסקה 5).

6.ביום 20.8.2023 נידון עניינו של העורר בפני בית המשפט המחוזי (השופטת ד' סלע, ס"נ). בית המשפט ציין, בין היתר, כי אחד המפקחים אשר הוצעו על ידי העורר הוא חבר טוב של זיאד אחיו, ומשכך עשוי להימצא במצב של ניגוד עניינים. עוד נקבע כי העורר יהיה רשאי להגיש הודעה בכתב על חלופה מוצעת למעצרו ועל מפקחים מוצעים מטעמו. כמו כן, נקבע כי שירות המבחן יגיש את התסקיר בעניינו של העורר עד יום 4.9.2023, חלף יום 24.9.2023, על-מנת לבחון במהרה את אפשרות שחרורו של העורר לחלופה או למעצרו באזוק אלקטרוני.

7.בדיון מיום 22.8.2023 נבחנו שני מפקחים נוספים שהוצעו על ידי העורר. בית המשפט המחוזי (השופט א' לוי) ציין כי התרשם לטובה מהמפקחים המוצעים, אך סבר כי נכון להכריע בשאלת שחרורו של העורר לחלופה או מעצרו באזוק אלקטרוני רק לאחר קבלת תסקיר שירות מבחן בעניינו.

8. מכאן הערר.

9.העורר טוען כי החלטת בית משפט קמא עומדת בסתירה להחלטתה של השופטת רונן בבש"פ 6070/23 הנ"ל, אשר קבעה, לדבריו, כי יש לבחון חלופה בעניינו של העורר מבלי להמתין לתסקיר שירות המבחן. העורר מוסיף וטוען כי שגה בית משפט קמא בכך שלא ייחס חשיבות לעובדה כי בפניו בגיר-צעיר (בן 19), נעדר עבר פלילי, אשר נעצר לאחר 6 חודשים מקרות האירועים המפורטים בכתב האישום, כאשר בפרק זמן זה לא ביצע עבירות פליליות כלשהן ולא פעל נגד א'. כמו כן, טוען העורר כי חלקו הלכאורי בעבירות המיוחסות לו הינו מזערי, וכולל לכל היותר שיחת טלפון בינו לבין א' ותקיפה מילולית.

10.מנגד, המדינה סומכת את ידיה על ההחלטה קמא ועל נימוקיה. לטענתה, יש להמתין לתסקיר שירות המבחן כתנאי לבחינתה של חלופת המעצר המוצעת על ידי העורר.

11.במהלך הדיון בערר, הוצגה בפניי הודעת שירות המבחן לפיה אין בידו להגיש תסקיר מעצר עדכני בעניינו של העורר לפני יום 21.9.2023.

12.לאור נסיבה אחרונה זו, סבורני כי דין הערר להתקבל בהתאם למתווה אשר נקבע על ידי השופטת רונן בהחלטתה בבש"פ 6070/23 הנ"ל. במילים אחרות: לנוכח נסיבותיו של העורר, לרבות גילו הצעיר, היותו נטול עבר פלילי וחלקו הקטן יחסית בפרשה החמורה שבה עסקינן, וכאמור בהחלטת השופטת רונן, ראוי הוא שבית המשפט המחוזי יבחן חלופת מעצר – בדמותו של מעצר באזוק אלקטרוני, או חלופה אחרת – בהקדם האפשרי, מבלי להסתייע בשירות המבחן. בית המשפט המחוזי כבר החל במלאכה זו, וראוי שיסיימה מהר ככל שניתן. אוסיף את המובן מאליו: שחרור העורר לחלופת מעצר יתאפשר רק אם בית המשפט המחוזי ימצא כי החלופה – יחד עם התנאים המגבילים והביטחונות הכספיים שייקבעו – תאיין את הסיכון שנשקף מהעורר לציבור, ל-א', ולהליך המשפטי.

13.הערר מתקבל אפוא כאמור בפסקה 12 לעיל. התיק חוזר לבית המשפט המחוזי חיפה לבחינתה של חלופת מעצר בהקדם האפשרי.