בש"פ 6079/10 אמין עויסאת נ. מדינת ישראל

לפני ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ח' כוחן) לעצור את העורר עד תום משפטו.

1.

ביום 28.3.10 הוגש כתב אישום נגד העורר ונגד שישה נאשמים אחרים. כתב האישום מחזיק שלושה אישומים, אשר מתייחסים כולם לעסקאות בקוקאין. בכל אחד משלושת האישומים מיוחסות לעורר עבירות של עסקה בסם מסוכן, החזקת סם מסוכן, ומסחר בסם מסוכן. על פי האישום הראשון, ביום 9.3.10 מכר העורר לנאשם מס' 3 (להלן – מרואן ) כ- 1,500 גרם קוקאין, בתיווכו של נאשם מס' 2 (להלן – תפל ). על פי האישום השני, ביום 10.3.10 העביר העורר לתפל ולנאשם מס' 5 (להלן – אלגאזי ) שתי חבילות קוקאין, שמשקלם 22.81 גרם ו- 396.93 גרם , עבור מרואן ונאשם מס' 4 (להלן – סביחאת ) בהתאמה. על פי האישום השלישי, ביום 9.3.10 מסר העורר 8.972 גרם

קוקאין לנאשמים מס' 6 ו-7 (להלן – אבי ו מאיר בהתאמה).

2.

עם הגשת כתב האישום, ביקשה המדינה לעצור את העורר, ביחד עם ארבעה נאשמים נוספים בפרשה, עד תום ההליכים. ביום 20.6.10 נתן בית המשפט המחוזי את החלטתו ביחס לעורר, למרואן ולסביחאת. בהחלטתו, סקר בית המשפט את הראיות נגד נאשמים אלה. הוא קבע, כי בשלושת האישומים נטועות ראיות מרכזיות בשיחות שהוקלטו בהאזנות סתר למכשירי הטלפון של העורר ושל תפל. בית המשפט המחוזי מצא, על פי תוכנן של שיחות אלה ועל פי הקשריהן, כי אין ספק שהן עוסקות בגיבושן של עסקאות סמים. בנוסף לכך, עיקובים משטרתיים דיווחו על מפגשים בין הנאשמים נשוא האישומים השני והשלישי, בהן נראו חבילות מוחלפות ביניהם. בסמוך לאחר מפגשים אלה נתפסו חבילות סמים בידי המשטרה: החבילה נשוא האישום השני – בידי תפל ואלגאזי, והחבילה נשוא האישום השלישי – בידי אבי. על חבילת הסמים שנתפסה בידי תפל ואלגאזי נמצאה טביעת אצבע של העורר.

בית המשפט המחוזי קבע בהחלטתו, כי קיימות ראיות לכאורה לאשמתם של העורר, מרואן וסביחאת. באשר לשני האחרונים נאמר, כי קיימת חולשה מסוימת באשר לראיות נגדם. על כן הורה בית המשפט המחוזי על עריכת תסקירי מעצר בעניינם. לעומת זאת, לגבי העורר נקבע, כי הוא "סוחר סמים, העומד במקום גבוה בהיררכיה של שרשרת הפצת הסמים, ועל מסוכנותו אין להכביר מילים. על נאשם דוגמתו... נאמר, כי מקומו מאחורי סורג ובריח, בלי כל אפשרות לשקול חלופת מעצר" .

3.

על החלטה זו נסב הערר שלפני. בערר נטען בהרחבה נגד דיותן של הראיות נגד העורר. תמצית הטענות במישור זה היא כדלקמן: לגבי האישומים הראשון והשני נטען, כי שיחות הטלפון שהוקלטו אינן חד-משמעיות, ואפשר שאין הן עוסקות בעסקאות סמים. לגבי האישום הראשון הודגש, כי לא נערך עיקוב משטרתי, ולא נתפסו סמים. לגבי האישום השני נאמר, כי אין לזקוף לחובתו של העורר את טביעת האצבע שנמצאה על חבילת הסמים, הואיל והעורר לא נחקר אודותיה. לגבי האישום השלישי נטען, כי בעיקוב המשטרתי שבו נצפה מפגש בין העורר לבין אבי, לא נראתה בבירור העברה של דבר-מה מאיש לרעהו, אלא אך העובדה שאבי עזב את המקום "וידו מאוגרפת". מעבר לטענותיו של העורר במישור הראייתי, העורר טוען כי הוא מופלה לרעה ביחס לנאשמים אחרים בפרשה, שחמישה מביניהם שוחררו לביתם. עוד נאמר, כי העורר מנהל שגרת חיים נורמטיבית מבחינה עיסקית וחברתית, וכי הוא איש משפחה למופת. קיימות הרשעות בעברו, אך הן אינן מכבידות, ואינן נוגעות לעבירות סמים. עוד נטען, כי בירור משפטם של העורר ויתר הנאשמים בפרשה צפוי להימשך זמן רב. על כן, כך טוען העורר, אין עילה לעוצרו עד תום ההליכים, ולחלופין, ראוי לערוך בעניינו תסקיר מעצר.

4.

ב"כ המדינה טוען כי יש לאמץ את החלטת בית המשפט המחוזי, הן לענין קיומן של ראיות לכאורה, והן לענין עילת מעצר.

ראיות לכאורה

5.

בחנתי את סוגיית קיומן של ראיות לכאורה בעניינו של העורר, ובאתי לכלל מסקנה כי יש לאמץ את קביעת בית המשפט המחוזי לפיה מתקיימת הדרישה הראייתית לצורך הליך מעצרו של העורר.

אשר

לאישום השלישי , שקדם בזמן לאישומים הראשון והשני, יש לומר: אישום זה מתייחס לעורר ולנאשמים 6 (אבי) ו-7 (מאיר). האישום מייחס לשניים כי בקשו מהעורר שימכור להם 10 גר'

קוקאין מחולק ל-10 מנות. ב-8.3.10, יום לפני בצוע העיסקה, נקלטו שיחות בין העורר לבין אבי, בהן השניים מתאמים מקום מפגש, והעורר מדריך את אבי כיצד להגיע למקום. ב-9.3.10 התקיים המפגש בין העורר לאבי בתחנת דלק באשדוד. העורר נצפה כשהוא מעביר לרכב של אבי חבילה. העורר נראה פותח את תא המטען של מכוניתו, ניגש לרכבו של אבי, ומעביר לאבי חבילה, והשניים נפרדו. בהמשך לאותו מפגש, נקלטה שיחה בין העורר לאבי בה אומר אבי לעורר כי "מה שהבאת לי היום... אני צריך עשר, עשר, ואני ישלם לך עליהם, אבל אני לוקח אותם בשביל לחלק לאנשים, הבנת?" (שיחה 191).

מאוחר יותר (בשיחה 199) אומר אבי לעורר : "... מה שהבאת לי היום, כאלה עשר אותו דבר מחר". כן נקלטה שיחה 225 בין העורר למאיר באותו יום בצהרים, שבו הוא מבקש בקוד להביא "את הסרט מה שהבאת אתמול" . העורר מבטיח לעשות כן, ומאיר משיב כי ישלח חבר לקחת. כן מתקיימת שיחת תיאום של הפגישה (שיחה 234) ולאחר מכן שיחת תיאום בין העורר ואבי (שיחה 240) והם מדברים בקודים על "ניירת של עשר" ו "עשר על ניירת". בפגישה עליה היה עיקוב משטרתי נראו אבי והעורר, כשאבי ניגש לרכבו של העורר ועוזב לאחר מכן כשידו הימנית מאוגרפת .

זמן מה לאחר מכן, בעיקוב ובמעצר משטרתי נתפסה חבילת סם במכונית של אבי. לאחר מכן נקלטו שיחות בין המעורבים על דבר מעצרו של אבי (266, 296, 297). האזנות הסתר, העיקובים המשטרתיים ומציאת הסם במכוניתו של אבי מצביעים על מעורבות העורר בעבירות נשוא האישום השלישי.

אשר

לאישום הראשון – כאן מיוחסת לעורר ולמרואן החזקה וסחר בסם מסוכן. בשיחות (2375, 249, 250) משוחח העורר עם תפל על כמויות, על מכירה לאחר, ועל מחירים. לאחריהן באות שיחות בין העורר לאבו סעיד – הוא מרואן, לדברי המדינה – על כמויות ומחירים (2381). משיחה 2431 בין תפל לאבו סעיד עולה שהעסקה בין העורר לאבו סעיד בוצעה, אך העורר החסיר מהכמות שהובטחה. ישנן שיחות נוספות שנועדו להסדיר את החסר בכמות (2434). מהשיחות עולה מעורבות העורר באספקת הסם לאבו סעיד. שפת הקודים מדברת בעד עצמה. העורר הוא ספק הסמים הפועל עם תפל כמתווך במכר סמים לאבו סעיד.

אשר לאישום השני – כאן מואשמים העורר וסביחאת בעסקת סם. תפל ביקש לקנות מהעורר 300 גר'

קוקאין והם קבעו לבצע את העסקה ב-10.3.10. קודם נפגשו העורר, תפל

ואלגאזי בבאקה אל גרבייה, שם

תפל ואלגאזי העבירו לעורר חבילה עם כסף. כחצי שעה לאחר מכן, העביר להם העורר שתי שקיות קוקאין במשקל 400 גר' ובמשקל 22.81 גר' (עבור אבו סעיד). בהקשר לכך מתקיימות שיחות תיאום בין העורר, סביחאת ותפל (שיחות 2415, 2443, 2525, 2526 ושיחות נוספות). היה עיקוב אחר המעורבים, ונצפתה העברת דבר מה מהעורר לתפל ולאלגאזי. מיד לאחר מכן, צוות בילוש עצר את הרכב של תפל ואלגאזי. ברכב נתפסה שקית ובה קוקאין במשקל

417.6 גר' , ועליה טביעת אצבע של העורר. בחיפוש על גופו של אלגאזי נמצאה השקית הקטנה של הקוקאין. צוות בילוש עצר את העורר במכוניתו לאחר מכן. נמצא ברכב תיק ובו שטרות כסף בסך 28,950 ₪ ושטרות של 7,550 דולר ו-100 יורו.

מעורבותו של העורר בכל שלושת האישומים מוכחת לכאורה בהאזנות הסתר, בעיקובים המשטרתיים, ובמציאת ממצאים אובייקטיביים – חבילות סמים, טביעת אצבע, וסכומי כסף גדולים ביותר. יש, אפוא, תשתית ראייתית לכאורית להרשעת העורר בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

עילת מעצר

6.

העורר מואשם בשלושה אישומים בעבירות סמים חמורות בכמויות גדולות ביותר. עומדת כנגדו חזקת מסוכנות סטטוטורית שלא הופרכה. צדק בית המשפט המחוזי כאשר קבע כי אין מקום לשקול חלופת מעצר במקרה זה, משכל חלופה שתוצע לא תפחית מן המסוכנות במידה כזו שיהא בה כדי להגן על שלום הציבור.

7.

דינו של העורר להעצר עד תום ההליכים, ועררו נדחה.