בש"פ 9273/10 מדינת ישראל נ. אמין עוויסאת

1.

מונחת לפניי בקשה לפי סעיף 62 ל חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 , להארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים, החל מיום 27.12.2010, או עד למתן פסק דין בת"פ 46292-03-10 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לפי המוקדם.

2.

בתאריך 28.3.2010 הוגש כתב אישום נגד שני המשיבים וחמישה נאשמים נוספים. על פי הנטען, עבר משיב 1 שלוש עבירות ומשיב 2 שתי עבירות של עסקה בסם מסוכן; כן עברו משיב 1 עבר 3 עבירות ומשיב 2 שתי עבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית; המשיב 1 עבר 3 עבירות ומשיב 2 עבירה אחת של סחר בסם מסוכן, ועוד עבר משיב 2 עבירה אחת של תיווך בסם מסוכן. כתב האישום כולל שלושה אישומים. האישום הראשון עניינו עסקה בסם מסוג קוקאין במשקל קילו וחצי. האישום השני נסוב סביב שלוש עסקאות בסם מסוג קוקאין במשקל שבין 300- 400 גרם , ואילו האישום השלישי, המיוחס למשיב 1 בלבד, קשור לעסקה בסם מסוג קוקאין במשקל של כ- 9 גרם .

בית המשפט המחוזי הורה על מעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים (לגבי משיב 1 - מ"ת 46319-03-10, מיום 20.6.2010, ולגבי משיב 2 – מ"ת 46292-03-10 מיום 7.6.2010, כב' השופטת ח' כוחן ). החלטות אלה אושרו על ידי בית משפט זה (לגבי משיב 1 - בש"פ 6079/10, מיום 2.9.2010, כב' השופטת א' פרוקצ'יה , ולגבי משיב 2 – בש"פ 7639/10, מיום 29.10.2010, כב' השופט י' דנציגר ). נפסק שישנן ראיות לכאורה, התגבשה עילת מעצר סטטוטורית וכי אין חלופה ראויה.

בבקשה זו הדגישה התביעה כי שחרור המשיבים עלול לכאורה לפגוע בשלום הציבור ובטחונו, שני המשיבים בעלי עבר פלילי, וכי המשפט מתקדם וקבועים ארבעה תאריכים נוספים בין חודש פברואר לחודש מאי 2011, אולם דיון אחד בוטל בשל שביתת הפרקליטות. בא-כח המשיב 1 טען כי מרשו לא ביקש לדחות את המשפט, שעברו הפלילי ישן וזניח ושאמורים להישמע עדים נוספים רבים. בא-כח המשיב 2 טען שהחומרה של תיק זה אינה ברף הגבוה, וכי ברור כבר עתה שהמשפט לא יסתיים אף בהארכה הבאה. שני הסניגורים הדגישו את הכלל לפיו יש לסיים משפטו של נאשם המצוי במעצר תוך תשעה חודשים.

3.

שני השיקולים המנחים בהכרעה בבקשה מעין זו הינם עילת המעצר וקצב שמיעת המשפט. הראשון שם דגש על האינטרס הציבורי במעצרו ובהמשך מעצרו של הנאשם, והשני מתמקד בזכויות הנאשם לבירור משפטי מהיר של עניינו. על מנת להכריע בבקשה מעין זו, אין לבית המשפט אלא לבחון את הנסיבות הקונקרטיות של המקרה.

כידוע, עבירות הסם שנושאן אינו החזקה לשימוש עצמי יוצרות חזקה סטטוטורית בדבר מסוכנותו של נאשם שאשמתו הוכחה לכאורה. המטרה היא להגן על הציבור מפני נגע הפצת הסם המתפשט בכל אתר כמעט בכל שעה. כמות הסם מסוג קוקאין הינה ממשית ומעורבותם הלכאורית של המשיבים ברשת שעיסוקה סחר בסמים הינה רבה וברורה. באשר לקצב התנהלות המשפט, יש לזכור שמדובר בהארכה ראשונה, שהתקיימו מספר דיוני הוכחות ונקבע דיונים מספר. על פני הדברים מוטב וראוי שייקבעו מועדים נוספים, ברם בכל מקרה, נוטה הכף לקבלת הבקשה שהוגשה. באשר למשיב 2, הרי שזה נדון בעבר ל-10 שנות מאסר בגין החזקת סם מסוג הרואין במשקל של 9 קילוגרם שלא לצריכה עצמית. אמנם, עברו הפלילי של משיב 1 עשיר פחות אך לכאורה מעורב הוא במספר עבירות הקשורות לסם מסוכן מסוג קוקאין בכמויות גדולות ביותר. המסקנה היא אפוא שיש להיעתר לבקשת המדינה.

4.

הבקשה מתקבלת. הנני מורה על הארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים מיום 27.12.2010 או עד למתן פסק דין

בת"פ 46292-03-10 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לפי המוקדם מביניהם.