בש"פ 6103/14 יוסף וינברגר נ. מדינת ישראל

עתירה לגילוי ראיה חסויה לפי סעיף 44(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן: פקודת הראיות ).

1.

ביום 19.5.2013 הוגש נגד העותר כתב אישום המייחס לו עבירות של היזקים מיוחדים – עבירה לפי סעיף 453(ב)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977; והפרעה לעובד ציבור – עבירה לפי סעיף 288א לחוק זה. בכתב האישום נטען כי ביום 12.5.2013 בשעות הערב, בשעה שאינה ידועה במדויק למאשימה, חבר הנאשם לא' (קטין יליד 1995), לב' (קטין יליד 1996) ולאדם אחר (להלן: האחר ) והם נסעו ברכב מסוג פג'ו 205 באזור גוש טלמונים. ביום 13.5.2013 בשעה 4:00 או בסמוך לכך, הגיע הנאשם יחד א', ב' והאחר, כשהם מצוידים בדיסק חיתוך, למתקן חשמל הממוקם בצומת גבעת אסף בסמוך לטרמפיאדה. א' והאחר חתכו באמצעות מסור הדיסק את המנעולים של מתקן החשמל שנמצא במקום בעוד שהעותר וב' המתינו להם ברכב. כוחות צה"ל הוקפצו למקום כשהבחינו במתרחש ואז א' והאחר ברחו מהמקום אך נעצרו כעבור מספר מטרים וחזרו יחד עם כוחות צה"ל למקום. בשלב זה האחר נכנס לרכב, ומספר דקות לאחר מכן ברח מהמקום. א' ניסה אף הוא להיכנס לרכב אך חייל צה"ל מנע זאת ממנו. בהמשך החל הרכב לנסוע מהמקום כשהנאשם נוהג בו וב' יושב לידו. אי לכך בוצעו סריקות של המשטרה באזור וכשהרכב חזר לגבעת אסף נעצרו הנאשם וב'. לפי המיוחס, במעשים המתוארים גרמו הנאשמים נזק לדבר המשמש חלק מקווי תשתיות, מתקני תשתיות או חיבור אליהם וכן הפריעו ביודעין לעובד ציבור במילוי תפקידו.

2.

ביום 8.8.2013 חתם שר הביטחון על תעודת חיסיון מטעמי ביטחון המדינה, בתוקף סמכותו לפי סעיף 44(א) לפקודת הראיות. החיסיון הוחל לגבי פריטי המידע הבאים: מקורות המידע של שירות הביטחון הכללי לרבות כל פרט ו/או תוכן שיש בו כדי לחשפם; שיטות ודרכי פעולה, פעילות מבצעית, נוהלי עבודה, ודרכי השגת מידע של שירות הביטחון הכללי, ככל שהם מתייחסים לאיסוף מידע מחוץ ובמסגרת חקירה, לרבות תוכן מידע העלול להביא לחשיפת שיטות ונהלים אלה; אמצעים טכניים של שירות הביטחון הכללי להשגת חומר מודיעיני וחומר חקירה, לרבות החומר אשר נאסף באמצעים אלה; תפקידים, שמות ומשימות של עובדי שירות הביטחון הכללי לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לגלות או לחשוף בדרך כלשהי את זהותם. לבסוף צוין כי החיסיון חל על רשימת החומר והמידע החוסים תחת התעודה, לרבות כל פרט מזהה לגביהם ו/או אשר יש בו כדי להעיד על מהותו, היקפו וכמותו של החומר החסוי למעט העובדה כי מדובר במידע מודיעיני וחומר חקירה חסוי.

3.

לאחר שהוצאה תעודת החיסיון, פנה בא כוח העותר לבא כוח המשיבה וביקש לקפל פרפראזה של תוכן החומר החסוי. תשובת המשיבה הייתה: "לא נעביר פרפראזה – מדובר בחומרים החוסים תחת חיסיון וחשיפתם יכולה לפגוע באינטרסים חשובים ובביטחון המדינה".

4.

מכאן העתירה שלפניי שבה נטען כי משלא נמסרה להגנה כל פרפראזה, נאלץ בא כוח העותר לפנות לבית המשפט כדי שיעיין בחומר החסוי ויבחן אם יש בו דבר מה חיוני להגנת הנאשם שיש להורות על גילויו.

5.

בדיון שנערך לפניי במעמד הצדדים שב בא כוח העותר על האמור. בא כוח המשיבה ציין בתגובה כי כתב האישום תוקן באופן שנוסף אליו כי הנאשמים פעלו כפי שפעלו "כשבכוונתם להרים את מפסק החשמל כדי להעביר חשמל למאחז מעוז ציון", וכן נמחקה העבירה של הפרעה לעובד ציבור. עוד טען בא כוח המשיבה כי אין בחומר החסוי דבר שיכול לסייע להגנתו של העותר, מה גם שלא ידוע לתביעה מהו קו ההגנה שיינקט. בא כוח העותר טען בתגובה כי מרשו לא נטל חלק בחיתוך עצמו אלא שהה בתוך הרכב ואף ישן באותה עת כך שלא היה מודע להתרחשות. לאחר הדיון במעמד הצדדים קיימתי דיון במעמד בא כוח המשיבה ונציגיה, עיינתי בחומר החסוי וקיבלתי הבהרות בעניינו.

6.

ככלל, נאשם העומד למשפט זכאי לקבל לידיו את חומר החקירה במלואו, כדי שיוכל לנהל את הגנתו באופן אפקטיבי ולממש את זכותו החוקתית להליך הוגן. עם זאת, סעיף 44 לפקודת הראיות מכיר בקיומם של מצבים חריגים שבהם אינטרס ציבורי או בטחוני עשוי להצדיק לחסות ראיות מסוימות מפני הנאשם. בבואו לערוך ביקורת שיפוטית על חיסיון ראיות, נדרש בית המשפט לבחון את משקלן ואת מידת חשיבותן להגנתו של הנאשם. בחינת החומר החסוי נערכת "'בעיניו של סניגור' המבקש לגלות כל בדל ראיה שיש בה, ואפילו בדוחק – כשהיא לעצמה או עם ראיות אחרות – לסייע לנאשם" (בש"פ 9086/01 רביב נ' מדינת ישראל , פ"ד נו(3) 163, 172 (2002)). מקום שבו מגיע בית המשפט למסקנה כי ראיה מסוימת היא חיונית להגנתו של הנאשם, הוא יורה על חשיפתה, תוך העדפת זכותו של הנאשם להליך הוגן והאינטרס בדבר חשיפת האמת על פני האינטרס הביטחוני (בש"פ 2489/09 בראודה נ' מדינת ישראל (7.6.2009)). באשר ליתר הראיות שעליהן חל החיסיון, נדרש בית המשפט לערוך איזון בין מידת התועלת הצפויה לנאשם מחשיפת הראיה לבין הפגיעה שעלולה חשיפה זו לגרום לביטחון המדינה. במסגרת איזון זה על בית המשפט לבחון, בין היתר, אם ניתן לבודד מרכיבי ראיות מסוימים מתוך החומר החסוי ולחשוף אותם, בין במישרין ובין על דרך של מסירת פראפרזה (בש"פ 5312/09 פלוני נ' מדינת ישראל (10.9.2009); בש"פ 4055/09

פלוני נ' מדינת ישראל (27.7.2009)).

7.

לאחר שעיינתי בחומר החסוי ובחנתי אותו בהתאם למתווה האמור וכן קיבלתי הבהרות מבא כוח המשיבה ונציגי רשויות הביטחון באתי למסקנה כי אין בחומר החסוי דבר מה שעשוי לסייע להגנת הנאשם ועל כן אין מקום לחשוף אותו. בצד האמור, ולאחר שנתקבלה הסכמת בא כוח המשיבה, אני מורה כי תימסר לעותר הפרפראזה הבאה: "עניינו של החומר החסוי בחומר מודיעיני המתייחס לאירוע נושא כתב האישום".

8.

בכפוף לאמור בפסקה 7, העתירה נדחית.