בש"פ 6134/05 ילנה סליינקו נ. מדינת ישראל

1.הערר שבפני נסוב על כך שהערכאה הראשונה לא היתה נכונה לבקש תסקיר כדי לבדוק את בקשתה של העוררת לגמילה מסמים.

2.המעשה בו הואשמה העוררת, שעיקרו סחר בנשק בתמורה, הוא מעשה המעיד על דרגת מסוכנות גבוהה, אשר מקורה, ככל הנראה, בצורך להשיג כסף לרכישת סמים. על פי הנטען, בן-זוגה של העוררת החזיק ברשותו אקדח ברישיון לצורך עבודתו. כאשר ישן בן הזוג, לקחה העוררת את האקדח, עזבה את הדירה ומכרה אותו. זהו מעשה נואש, הנובע, כאמור, מהצורך בסמים.

3.הערכאה הראשונה (כב' השופט כבוב) התרשמה לטובה מהעוררת. העוררת לא ניסתה עד כה לעבור הליך של גמילה, אך כבוד השופט כבוב התרשם כי כוונתה כנה היא. הוא ציין בהחלטתו:

"יכול והייתי נכון לשקול שחרור המשיבה לחלופה כאמור אילו היה מדובר בתיק גדול ופרשיה סבוכה שאז היה ניתן לצפות התארכותם של ההליכים בתיק העיקרי עד למתן הכרעת דין, אך דומה, לאור הודעותיה של המשיבה במשטרה, כי היא מודה בכל המיוחס לה בכתב האישום באופן מלא. מכאן הרי צפוי, כי ההליכים בתיק העיקרי לא יתארכו, כאשר ב"כ המשיבה יהיה רשאי, בשלב הטיעונים לעונש, לטעון כל טענה לעניין הצורך בשליחת המשיבה לטיפול וגמילה."

על השיקול שמדובר במשפט קצר, קובל בא כוחה של העוררת, עו"ד פלישמן. לטענתו, אין מדובר בשיקול לגיטימי ויש בכך הפליה בין נאשמים מודים לבין נאשמים שאינם מודים.

4.אין ביכולתי לקבל טענה זו. השיקול אם מדובר במשפט קצר או ארוך הוא שיקול לגיטימי בהליך המעצר לעניינים שונים. משפטה של העוררת קבוע ליום 13.7.2005. אם יתארך המשפט יתר על המידה, עשויה זו להיות עילה לעיון חוזר. אין בכך, כמובן, כדי לעודד את התארכות המשפט, והתארכות שאינה בתום לב, עשויה שלא להוביל לתוצאות רצויות.

5.רשמתי לפני את הצהרת באת כוח המשיבה, עו"ד גרנות, כי בשלב הטיעונים לעונש לא תתנגד המדינה להגשת תסקיר, אך אין בכך כל התייחסות לעמדה שתנקוט לגוף העניין.

6. הערר נדחה.