בש"פ 6197/10 מדינת ישראל נ. פלוני

א.

בקשה רביעית להארכת מעצרו של המשיב, יליד אפריל 1992, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996, בצירוף סעיף 10יג לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-1971, בארבעים וחמישה יום החל מיום 3.9.10 או עד מתן פסק הדין בתיק פ"ח 17649-10-09 בבית המשפט המחוזי בחיפה (בשבתו כבית משפט לנוער), לפי המוקדם.

רקע

ב.

עיקרי העובדות פורטו בהחלטת השופט דנציגר מיום 12.4.10 (בתיק בש"פ 2654/10) ובהחלטת השופטת נאור מיום 1.6.10 (בש"פ 4183/10), ועל כן אפרטן אך בקיצור. נגד המשיב, יליד 1992, ונגד שני אחרים (אחד מהם היה אף הוא קטין), הוגש כתב אישום המייחס להם עבירה של אינוס בנסיבות מחמירות (לפי סעיפים 345(א)(1), 345(ב)(5), 29 לחוק העונשין, תשל"ז-1977). העברות הנטענות נעדרו ביום 5.10.09, בהיות המשיב 2 קטין. לימים אוחד הדיון בתיק עם כתב אישום נגד נאשם נוסף. כנטען עקבו הנאשמים אחרי המתלוננת, ילידת 1969, באישון לילה ואז תפס אחד מהם בשערה, הכה אותה בראשה ונאבק בה עד שהפילה את ארנקה. לאחר מכן, בעוד המתלוננת מחפשת את ארנקה, ניגשו אליה המשיב ונאשם אחר כמבקשים לסייע לה, והובילוה בעל כרחה, תוך שהם אוחזים בידה לבניין סמוך. שם השכיבו שני הנאשמים האחרים את המתלוננת בכוח על כורסה נפתחת שהיתה במקום, והמשיב הפשיטהּ והחדיר בכוח את איבר מינו לאיבר מינה, בניגוד לרצונה, עד שבא על סיפוקו. הדבר נעשה בנוכחות הנאשמים האחרים ובעידודם. לאחר מכן אמר נאשם 1 בתיק, כי "עכשיו תורו", אך אז הצליחה המתלוננת לתפוס בחגורה ולהניפה לכל עבר עד שפגעה בפניו של נאשם 1, דבר שגרם לנאשמים לברוח מן המקום.

ג.

עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים. בהחלטה מיום 23.11.09 (השופט שפירא) נסקרו הראיות באריכות, ונקבע כי קיימות ראיות לכאורה. נאמר, כי מארג הראיות הנסיבתיות, בצירוף לשתיקתם החלקית של הנאשמים וסתירות רבות בגרסאותיהם, מביאים למסקנה מפלילה. נאמר, כי גרסתו של המשיב כי יחסי המין היו בהסכמה אינה מתישבת עם חומר הראיות "כלל וכלל". כן נקבע, כי המעשים המיוחסים לנאשמים מצביעים על מסוכנות ומקימים מספר עילות מעצר סטטוטוריות. נאמר, כי שחרור הנאשמים עלול לסכן את בטחונה של המתלוננת בפרט ושל הציבור בכלל, ואף עלול להביא לשיבוש הליכי משפט, תיאום גרסאות והשפעה על עדים. צוין, כי שותף נוסף של הנאשמים ברח וטרם אותר. הוסף, כי קיים חשש להתחמקות מהליכי משפט, במיוחד ביחס למשיב שאינו יליד הארץ והוא בעל משפחה בחו"ל. נמסר, כי מהתסקיר בעניינו של המשיב נאמר, כי למשיב אין עבר פלילי קודם, הוא תלמיד מצטיין והתנהגותו הכללית תקינה. הוסף, כי הוריו גרושים מזה כעשר שנים, המשיב היה עד לאלימות של אביו כלפי אמו, והקשר עם האב נותק. עוד נמסר כי חלופת מעצר שנבחנה בבית קרובת משפחה נמצאה בלתי מתאימה. על כן הוחלט לבחון חלופה מוסדית ברשות חסות הנוער. בהחלטה משלימה מפורטת בעניינו של המשיב מיום 9.12.09 הוחלט על מעצרו עד תום ההליכים. נמסר, כי מהתסקיר המשלים שהוגש בעניינו עולה, שהמשיב זקוק למסגרת אבחון נעולה ,ובשלב זה אין מקום במעונות הנעולים, וכי גם חלופה נוספת שהוצעה אינה מניחה את הדעת. נאמר, כי ניתן יהא לבחון את העניין בשנית לאחר שתעיד המתלוננת ואם יימצא מקום במעון נעול. בקשה לעיון חוזר נדחתה בהחלטה מיום 3.4.10, ונדחתה אף הטענה לכרסום בראיות נוכח עדותה של המתלוננת.

ד.

משלא נסתיים משפטו של המשיב, התבקשה הארכת מעצרו, וזו התקבלה בהחלטת השופט דנציגר (הנזכרת מעלה). בהחלטה הודגשו מסוכנותו של המשיב והחשש של הימלטות מאימת הדין, וצוין כי המשפט מתנהל בקצב סביר. בקשה נוספת התקבלה בהחלטת השופטת נאור (כנזכר), ונאמר, כי אם תימצא חלופה מוסדית בה יוכל המשיב להיקלט, בידיו להגיש בקשה לעיון חוזר. בקשה שלישית התקבלה בהחלטת השופט גרוניס מיום 20.7.10 (בש"פ 5107/10), בה נאמר כי המשיב כיום בגיר, ועל כן לא נמצאה לו חלופה מוסדית, וכי קצב התנהלותו של המשפט העיקרי סביר. הוסף, ש"ברור, כי בתקופת ההארכה הנוספת לא תיערך ישיבה נוספת וכי יהא צורך בהארכות נוספות עד סיומו של המשפט. אכן, לנתון האמור יש ליתן משקל מסויים אך משקל זה בטל בשישים לטעמי, לאור המסוכנות הנשקפת מהמשיב".

הבקשה והדיון

ה.

בבקשה הנוכחית נמסר, כי פרשת התביעה נשמעה עד תומה, התיק מצוי בעיצומה של פרשת ההגנה, וקבועים בו עוד שלושה מועדי הוכחות למועדים 10.10.10, 27.10.10 ו-1.11.10. נטען, כי מהמשיב נשקפת מסוכנות ברף הגבוה ביותר, נוכח העבירות המיוחסות לו. הוסף, כי קיים חשש כבד להימלטות מאימת הדין, נוכח העובדה שהמשיב שוהה בישראל באופן זמני בלבד. נאמר, כי למרות שכנראה תידרש הארכה נוספת בהמשך, מסוכנותו הרבה של המשיב אינה מאפשרת שחרורו לחלופת מעצר.

ו.

בדיון טען ד"ר גורדון בשם המדינה, כי בירור באשר לנושא המעון הנעול העלה שיש רשימה ארוכה של נערים ממתינים, והמשיב כיום בגיר וגם אינו נוטל אחריות, ועל כן אינו מאפשר לחלופה זמנית במעון.

ז.

עו"ד כרמל טען למשיב, כי אין לו עבר פלילי, זכותו לעמוד על חפותו, וכיום נוכח ההימשכות על חזקת החפות לקבוע על חזקת המסוכנות; וראוי להפנות לתסקיר, מה גם שמזה אין מעון נעול הנכון לקבל את המשיב, ומזה בית המשפט המחוזי עמוס ביותר. מבין הנאשמים בתיק, אחד בגיר בעל עבר פלילי, שנעצר, ואילו שניים ששוחררו, הם קטינים שלפי כתב האישום אחזו בכתפי המתלוננת בעת קיומם של יחסי המין. נתבקש, כאמור, תסקיר.

הכרעה

ח.

התלבטתי בתיק זה. מחד גיסא המדובר בעבירה חמורה מאוד של אונס אשה שהלכה ברחובה של עיר, אשר המשיב היה בה כנטען מבצע עיקרי. זהו כמובן מסוגי האונס מן הדרגה הגבוהה, וכל מלים אך למותר. מאידך גיסא מדובר במי שהיה קטין בעת המעשה, והמחוקק מתייחס לקטין במובהק באופן שונה. בהארכה הקרובה יהיה דיון אחד בלבד, שכן שני הדיונים הנוספים קבועים לאחריה, ואם כן המשמעות היא אישור הארכה נוספת מראש. כשלעצמי מתקשה אני להלום קצב זה, אף שמדובר במועדי חגי תשרי, וחרף העומס, עיינתי גם בתסקירים מנובמבר 2009, שבחנו חלופות שונות, ולא העלו דבר; אך קשה להלום גם שבמשך קרוב לשנה (העבירה מראשית אוקטובר 2009) לא נמצאה חלופה מוסדית, דבר המטיל צל על מצבנו כמדינה מתוקנת.

ט.

בנסיבות אני מאריך את המעצר בשלושים יום מיום 3.9.10, על מנת שהצדדים יפנו לבית המשפט המחוזי לקביעת מועדים נוספים. במקביל יוזמן תסקיר עדכני משירות המבחן, כדי לבדוק שוב את תמונת האפשרויות, לרבות בכל זאת מעון נעול. התסקיר יונח בתוך 15 יום לפני בית המשפט קמא, ואדגיש כי איני נוטע כל מסמרות שהם

באשר להכרעתו, נוכח המסוכנות והחשש מהימלטות; ואולם, נוכח הקטינות בשעת מעשה יש מקום, בתום קרוב לשנה , לבדיקה נוספת.