בש"פ 6266/18 מדינת ישראל נ. עמוס לביא

בעניינם של הנאשמים 4 ו-7 בלבד

בקשה שנייה להארכת מעצרם של המשיבים 4 ו-7 לפי סעיף 62

לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: החוק ) ב-90 ימים החל מיום 12.9.2018, או עד למתן פסק דין בת"פ 34158-09-17 בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, לפי המוקדם.

הבקשה מתייחסת לכל שבעת הנאשמים הנזכרים בכתב האישום (להלן יחד: הנאשמים ), אך מאחר שכל הנאשמים פרט לנאשמים 4 ו-7 (הם המשיבים 4 ו-7 בבקשה שלפניי, ולהלן יחד: המשיבים ) הסכימו להארכת מעצרם, יתרכז הדיון בעניינם בלבד.

1.

עיקרי הפרשה פורטו בהחלטתו של השופט נ' הנדל מיום 11.6.2018 בבש"פ 4434/18, ולא אחזור אלא על עיקרי הדברים. ביום 14.9.2017 הוגש כתב אישום שייחס לכלל הנאשמים עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע (ריבוי עבירות) לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ) לאחר שבמסגרת סכסוך בין חבורה עבריינית עליה נמנו הנאשמים 6-1 לבין אחרים, הנאשמים קשרו קשר לפגוע באחרים. למשיב 7 יוחסה בנוסף עבירה של סחר ועסקה אחרת בנשק לפי סעיף 144(ב2) לחוק העונשין, לאחר שהעביר לשניים מהנאשמים שני אקדחים עטופים בגרב.

2.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה לעצור את המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדם. ביום 17.10.2017 הורה בית המשפט על מעצרו של המשיב 4 עד לתום ההליכים, בהסכמתו, ואילו בעניינו של המשיב 7 נקבע דיון בשאלת הראיות לכאורה. ביום 12.12.2017 קבע בית המשפט כי קיימות ראיות נסיבתיות לכאורה להוכחת האישומים המיוחסים למשיב 7, אך ישנה חולשה ראייתית בכל הנוגע לאקדח אחד שלא נתפס על ידי המשטרה. המשיב 7 נשלח לשירות המבחן, שבחן שתי חלופות מעצר אך לא המליץ על שחרורו לחלופה שכן התרשם כי קיים סיכון גבוה להתנהגות אלימה מצידו וכי המפקחים המוצעים לא יתפסו כדמויות סמכותיות ומציבות גבול (תסקירים מיום 11.1.2018 ומיום 29.1.2018). על כן, הורה בית המשפט ביום 30.1.2018 על מעצרו של המשיב 7 עד לתום ההליכים. בית המשפט התרשם כי מחומר הראיות עולה שהמשיב 7 נטוע בעולם העברייני; תסקירי שירות המבחן מלמדים כי לא ניתן לתת בו אמון; ובהתחשב בעברו הפלילי ובמסוכנותו, לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בחלופה.

3.

במסגרת ההליך העיקרי, ביום 14.9.2017 הוקרא כתב האישום לנאשמים. המענה לכתב האישום נדחה מספר פעמים, בעיקר מטעמים של לימוד חומר החקירה והסדרת הייצוג, בין היתר של המשיב 4. לאחר שבית המשפט מינה למשיב 4 ולנאשמים 3-2 סנגור מטעם הסנגוריה הציבורית, הודיעו באי כוחם בישיבה ביום 16.5.2018 כי חומר הראיות טרם צולם ונלמד ויש צורך בדחיית הדיון. מועד למענה ולקביעת הוכחות נקבע ליום 18.6.2018. במועד זה, הפנה בית המשפט את הצדדים להליך גישור, ונקבעה ישיבת תזכורת ליום 13.9.2018.

ביום 16.7.2018 התקיימה ישיבת גישור, בין היתר בעניינם של המשיבים 4 ו-7. מועד לישיבת גישור נוספת נדחה ונקבע ליום 8.10.2018.

4.

ביני לביני, ומשלא הסתיים המשפט, האריך בית משפט זה ביום 11.6.2018 את מעצרם של המשיבים ב-90 ימים החל מיום 14.6.2018 (בש"פ 4434/18 הנזכר לעיל). ביחס למשיב 4 נקבע כי מכתב האישום עולה שהוא יזם את התוכנית העבריינית, תוכנית שכללה תעוזה, התחזות לשוטרים ושימוש בכלי נשק, ואלו מקימים בעניינו מסוכנות קונקרטית. בהתחשב גם בעברו הפלילי, נמצא כי יש להורות על הארכת מעצרו. ביחס למשיב 7 נקבע כי אמנם מנקודת מבטו עולה קושי בכך שחלפו תשעה חודשים מבלי שניתנה תשובה מהותית לכתב האישום, אולם האיזון שבין האינטרס הציבורי שבמסוכנותו לבין זכותו למשפט יעיל, מצדיק בעת הזו את קבלת הבקשה.

5.

בבקשה שלפניי נטען כי נשקפת מהמשיבים מסוכנות הנלמדת מהמיוחס להם בכתב האישום, שכן הם פעלו בצוותא במספר הזדמנויות על מנת לפגוע ולקטול אחרים, כשלפעולות נלוו תכנון מוקדם והצטיידות בנשק. המעשים מקימים עילת מעצר מכוח סעיפים 21(א)(1)(א), 21(א)(1)(ב) ו-21(א)(1)(ג)(2) לחוק, וזאת נוכח חשש לשיבוש הליכי משפט, השפעה על עדים וסיכון בטחון הציבור.

המבקשת הדגישה את עברם הפלילי של המשיבים, וטענה כי העיכוב בניהול ההליך נבע מריבוי הנאשמים בתיק, הצורך בהסדרת ייצוגם ובקשות לדחיות דיונים שהוגשו מטעמם, כך שיש להורות על הארכת מעצרם של המשיבים.

6.

בדיון שהתקיים לפניי ביום 4.9.2018, התנגדו ב"כ המשיבים לבקשה. נטען כי עניינם של המשיבים שונה מיתר הנאשמים בפרשה, כי הם עצורים במשך כשנה, וכי טרם ניתן מענה לכתב האישום. ב"כ המשיב 4 ציינה כי נוכח חומרי החקירה הרבים הממשיכים להתקבל במשרדה בחלוף תקופה ארוכה מהגשת כתב האישום ונוכח ריבוי הנאשמים בתיק, אין צפי להתקדמות משמעותית בהליך העיקרי, כשלמעשה לא חל כל שינוי מאז הארכת המעצר הקודמת. כל אלו מטים לשיטתה את הכף לעבר דחיית הבקשה. ב"כ המשיב 7 הוסיף וטען כי חלקו של המשיב 7 במעשים קטן יותר, כי הוא לא היה חלק מהחבורה העבריינית ואי התקדמות ההליך לא רובצת לפתחו. מהתסקירים שהוגשו בעניינו עולה כי שירות המבחן לא שלל לחלוטין אפשרות לשחררו לחלופת מעצר, ובנסיבות המקרה החריג על כך יש להורות.

7.

במסגרת בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק מאזן בית המשפט בין זכותו של הנאשם שטרם הורשע לחירות, לבין האינטרס בשמירת ביטחון הכלל ובניהול הליך פלילי תקין . בין השיקולים שיש לשקול נמנים מסוכנותו של הנאשם, חלוף הזמן וקצב ניהול ההליך העיקרי, וזהות הגורם האחראי להימשכות ההליך (ראו למשל בש"פ 7627/12 מדינת ישראל נ' אבו כליב , בפסקה 5 (25.10.2012)).

8.

בענייננו, התקדמות ההליך העיקרי אינה משביעת רצון. עסקינן בהארכת מעצר שנייה של המשיבים, ועד היום, בחלוף כשנה מתחילת ההליך המשפטי, טרם ניתן מענה מהותי לכתב האישום. הדיונים נדחו פעמים רבות, ואף שנבעו גם מהסדרת הייצוג של המשיב 4, עיקר האשם בהתמשכות ההליכים לא רובץ לפתחו. כיום התיק קבוע לגישור, אך בהתחשב בריבוי הנאשמים והעדים, סיום ההליך אינו נראה לעין. בדיון שהתקיים לפני העריכה המבקשת, לשאלתי, כי עם סיום הליך הגישור תפעל המדינה לשמיעת התיק, אך דומה כי גם בהארכת המעצר הקרובה לא צפוי ההליך להתקדם באופן משמעותי.

9.

מנגד ניצבת מסוכנתם של המשיבים. כתב האישום מגלה שהמשיבים קשרו קשר לביצוע תוכנית עבריינית מתוחכמת, במסגרתה התחזו לשוטרים והצטיידו בכלי נשק, ותכננו לפגוע באחר. כפי שצוין בהחלטתו של השופט הנדל , דומה שהמשיב 4 היה יוזם התוכנית והוא גם בעל עבר פלילי משמעותי הכולל הרשעה בעבירות של תקיפה בצוותא, החזקת נשק, החזקת סכין ואיומים. המשיב 4 גם ריצה בעבר עונש מאסר בפועל.

אשר למשיב 7, גם אם הוא לא היה מודע לפרטי התוכנית העבריינית, לא ניתן לומר שחלקו בפרשה מבוטל, שכן הוא זה שהעביר לנאשמים את כלי הנשק, שני אקדחים שכוחם קטלני. עברו הפלילי כולל הרשעות בגין ירי בנשק חם באזור מגורים, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ועבירות נוספות, וגם הוא ריצה עונש מאסר מאחורי סורג ובריח. תסקירי המעצר שהוגשו בעניינו, האחרון מביניהם מיום 29.1.2018, היו שליליים, ולא הומלץ בהם על חלופת מעצר גם לא בפיקוח אלקטרוני.

10.

אמנם חלוף הזמן לא איין את המסוכנות הנשקפת מהמשיבים, אך באיזון השיקולים הנזכרים ועל רקע חלוף הזמן והעדר צפי לתחילת המשפט, שלא לדבר על סיומו, מן הראוי לשוב ולבחון אם קיימת חלופת מעצר שתאיין את מסוכנותם. בנסיבות אלה, מצאתי להאריך את מעצרם של המשיבים ב-45 ימים בלבד, לצורך בחינת חלופת המעצר. בהתחשב בתקופת החגים אני מורה לשירות המבחן להכין תסקירים עדכניים בעניינם של המשיבים 4 ו-7 שיונחו לפני בית המשפט המחוזי תוך 30 יום מהיום, שיבחן חלופה ויחליט כחוכמתו.

במקביל, הן הצדדים והן בית המשפט יעשו מאמץ לקדם את הליך הגישור, וככל שידרש, אף יקבעו מועדים לקידום ההליך העיקרי מוקדם ככל הניתן.

11.

סוף דבר, אני מורה בזאת על הארכת מעצרם של המשיבים 4 ו- 7 ב-45 ימים בלבד החל מיום 12.9.2018, או עד למתן פסק דין בת"פ 34158-09-17 בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, לפי המוקדם.