בש"פ 6372/06 מדינת ישראל נ. ולדימיר(גרשון) מיחיב

א.בקשה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) , תשנ"ו-1996, החל מיום 10.8.06 או עד מתן פסק דין בתפ"ח 536/05 בבית המשפט המחוזי בנצרת, לפי המוקדם.

ב.ביום 10.11.05 הוגש כתב אישום כנגד המשיב המייחס לו עבירות של ניסיון לרצח, פציעה בנסיבות מחמירות, סחיטה באיומים, החזקת נשק שלא כדין, נשיאת נשק שלא כדין, כניסה והתפרצות למקום מגורים, גניבה, יריות באזור מגורים, חבלה במזיד ברכב והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו.

ג.על פי כתב האישום, בילה המשיב עם שני חברים בפאב בעפולה ביום 28.10.05. לאחר שהטריד מלצרית, התבקש המשיב לעזוב את הפאב, אולם סירב לעזוב תוך שהוא מקלל. המשיב הוצא בכוח מהפאב. עוד באותו ערב התקשר המשיב לבנו, לוחם בצה"ל, וביקש את נשקו. הבן החביא את נשקו ואת המחסנית מתחת למיטתו בבית אימו, בישוב מצפה נטופה בו הוא מתגורר. הבן יצא לפגוש את המשיב בשער הישוב, ולאחר שניסה להניא את המשיב מלהמשיך ולנהוג ברכבו, ניסה האחרון לתקפו באמצעות מברג. המשיב החל ללכת לכיוון הבית. הבן ניסה למנוע ממנו את הכניסה, או אז תקף המשיב את בנו ופצעו בעורפו באמצעות המברג. המשיב איתר את מפתחות הבית ונכנס אליו בעוד הבן מזעיק את כוחות המשטרה. המשיב מצא את הרובה וירה בו שני כדורים מבעד לחלון על מנת לוודא כי הוא יורה. לאחר מכן שם פעמיו לכיוון רכבו שנשאר בשער היישוב. בשער היישוב נתקל בשני שוטרים שהורו לו להניח את נשקו על הארץ. המשיב סירב. אחד השוטרים הניח את נשקו אולם חברו ניסה להרגיע את המשיב ללא שהניח את נשקו. המשיב החל לירות כלפי מעלה, ולאחר מכן כיוון את הנשק כלפי השוטר השני והחל לירות עד שנגמרה המחסנית. חלק מהכדורים פגעו בניידת המשטרה.

ד.עם הגשת כתב האישום ביקשה המבקשת את מעצר המשיב עד לתום ההליכים נגדו, וביום 24.11.05 קיבל בית המשפט המחוזי בנצרת (השופטת הלמן) את הבקשה. בית המשפט המחוזי קבע כי מסוכנותו של המשיב רבה - אף בהתחשב בטענות בא-כוח המשיב כי לא התקיימו יסודותיה של עבירת הניסיון לרצח. בית המשפט קבע עוד, כי לא ניתן לאיין את מסוכנותו של המשיב בחלופת מעצר, אף שתכלול איזוק אלקטרוני, שכן דפוסי התנהגותו הנלמדים מכתב האישום מצביעים על חשש ממשי לביצוע עבירות נוספות. ערר על החלטה זו נדחה בבית משפט זה בבש"פ 11456/05(השופטת ביניש). ביום 6.3.06 דחה בית המשפט המחוזי בקשה לעיון חוזר. ערר על ההחלטה בבקשה לעיון חוזר נדחה אף הוא על ידי השופטת נאור בבש"פ 2389/06.

ה.אשר למהלך המשפט, ביום 28.6.06 נסתיימה פרשת התביעה והחלה להישמע פרשת ההגנה. ביום 12.7.06 נשמע עד הגנה אחד. הואיל ועדי ההגנה הנותרים- שוטרים - לא התייצבו, קבע בית המשפט המחוזי מועד נוסף לסיום פרשת ההגנה, ביום 19.9.06.

ו.בבקשה נטען כי מסוכנותו של המשיב נלמדת מהעבירות המיוחסות לו ומנסיבות ביצוען, שכן המשיב אינו מהסס מלהשתמש בנשק חם אף כנגד שוטרים, והוא גם תקף את בנו.

ז.בדיון ציין נציג המדינה כי הדיון הבא בבית המשפט המחוזי קבוע ל-19.9.06, וכי בשל מסוכנות המשיב אין מקום לחלופה. הדיון לא תם נוכח אי בואם של עדים שוטרים שלא הוברר עד תום עניין הזמנתם; אך המשך המעצר, בשלב המאוחר של המשפט, מתחייב כנטען מן המעשים.

ח.בא כוח המשיב הדגיש כי המדובר באדם נורמטיבי, ללא מעורבות קודמת בפלילים, שהסתבך באירוע בו אין למזלו נפגעים, ומשפטו לא יתם בקרוב. המחלוקת העיקרית היא בשאלת הכוונה – האם היה ניסיון לרצח; השוטרים בהם מדובר היו צריכים להעיד מטעם המדינה בהיותם עדים מהותיים, אך לא הובאו. יש מקום, כנטען, למצער לתסקיר מעצר. משנתמשך המשפט.

ט.לאחר העיון חוששני כי אין מנוס מהיעתרות לבקשה. אכן, המדובר במי שהיה עד לאירועי העבירה אדם נורמטיבי. ואולם, חומרה יתרה נודעת למרבה הצער למעשים שעליהם הוא מובא לדין, ולא נטען כי לאורך פרשת התביעה בבית המשפט כורסמו הללו; ממילא אין ניתן לדבר על שינוי נסיבות ברוח החלטתה של השופטת ביניש מיום 1.1.06. בלהות אותו יום עצוב, שאך למרבה המזל (כדברי הסניגור המלומד) לא נסתיים בפגיעה בנפש, מעוררות שאלות קשות באשר למסוכנות. לכך מצטרפת העובדה שפרשת ההוכחות קרבה לסיומה; גם אם בשל תקלה לא זומנו עדי ההגנה הרלבנטיים, יש לקוות כי במועד שנקבע בספטמבר הקרוב אכן יסתיימו ההוכחות. חזקה על בית המשפט המחוזי, הער לכך שהתיק חלף על פני המועד הסטטוטורי של תשעת החודשים שקבע המחוקק ושעל כן הגיע לבית משפט זה, כי יתן אל לבו לקבוע מועדים סמוכים ככל הניתן לסיום התיק במסגרת ההארכה הנוכחית, כך שלא יהא צורך בהארכה נוספת; ואני מקדים לו תודה.

י.הבקשה מתקבלת איפוא, והמעצר יוארך בתשעים יום או עד למתן פסק הדין בתיק, לפי המוקדם.