בש"פ 6387/09 מדינת ישראל נ. חאלד אל סאנע

בקשה להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996.

1.

המשיב עומד לדין, יחד עם נאשם נוסף (להלן: האחר ), בבית משפט השלום ברחובות בעבירות של תקיפה לשם גניבה, גניבה, ניסיון גניבת רכב, תקיפה בנסיבות מחמירות הגורמת חבלה, סחיטה באיומים והחזקת סכין. על-פי האישום הראשון, ביום 3.11.2008 בשעה 3:00, באתר בניה ברחובות, דרש המשיב מן המתלונן שיעסיק אותו ואת האחר בעבודות שמירה באתר ומשהמתלונן השיב כי אין לו עבודה עבורם, היכו אותו השניים באגרופיהם בעיניו, בגופו ובחזהו. כתוצאה מכך נגרמה למתלונן המטומה מתחת לעין שמאל וכן רגישות מעל עצמות ארובת העין. בהמשך לאמור לעיל, איימו הנאשמים על המתלונן באומרם לו "תן לנו את הכסף שלך אם תזוז, יש לנו נשק", בעודם אוחזים בידו וסוטרים לו. כאשר המתלונן יצא מן הקרוואן שבאתר תקפו אותו הנאשמים בצוותא חדא בכוונה לבצע גניבה, בכך שניסו לדחוף אותו פנימה לתוך הקרוואן. השניים ניסו ליטול את רכבו של המתלונן אך משהדבר לא צלח - כיוון שאזעקת הרכב החלה לפעול - נטלו הם את מפתחות הרכב ונמלטו מן האתר. באישום השני נטען כי ביום 31.10.2008 בכביש מס' 40 בצומת ביל"ו החזיקו הנאשמים בסכין, בתיק השייך למשיב, מבלי שהוכיחו כי הם החזיקו בו למטרה כשרה. כמו כן החזיקו הנאשמים בתיק אקדח הנחזה להיות אמיתי.

2.

עם הגשת כתב האישום, ביום 23.11.2008, עתרה המבקשת למעצרם של המשיב והאחר עד תום ההליכים נגדם. בהחלטתו מיום 9.12.2008 קבע בית משפט השלום ברחובות (כב' השופטת א' לושי-עבודי) כי קיימת תשתית של ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות למשיב וכן כי קיימת עילת מעצר נגדו, ומשכך הורה על מעצרו עד למתן החלטה אחרת וכן על קבלת תסקיר מטעם שירות המבחן בעניינו (יצוין כי האחר שוחרר לחלופת מעצר). בתסקיר מיום 20.1.2009 המליץ שירות המבחן שלא להורות על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר, ובדיון שהתקיים ביום 26.1.2009 ביקש בא-כוחו כי תישמר זכותו לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר במידה שהמשיב ישוחרר מן המעצר שבו היה הוא נתון בתיק אחר המתנהל נגדו בגין ניסיון התפרצות לדירת מגורים, איומים ותקיפת שוטר (להלן: התיק האחר ). בית משפט השלום קבע בהחלטה מאותו יום כי תישמר למשיב האפשרות לשוב ולפנות בבקשה לעיון חוזר כאמור וכי "בשלב זה אין שינוי בהחלטה לגבי תנאי מעצרו של המשיב". ביום 14.7.2009, לאחר שהסתיימה פרשת התביעה ולאחר שהוחלף ייצוגו של המשיב, הודיע המשיב כי בכוונתו לפנות בבקשה לעיון חוזר בסוגיית מעצרו. על רקע זה קבע בית משפט השלום בהחלטה מיום 14.7.2009 כי נוכח פרק הזמן שחלף מאז שניתן התסקיר מטעם שירות המבחן יוגש תסקיר משלים בעניינו של המשיב עד ליום 20.8.2009 וכי בנסיבות אלו ובהעדר חלופה מתאימה, יוותר המשיב במעצר עד תום ההליכים נגדו. המשיב אכן הגיש בקשה לעיון חוזר בסוגית מעצרו, והדיון בבקשה נקבע ליום 16.9.2009. התסקיר המשלים אמור להיות מוגש לקראת אותו דיון. להשלמת התמונה יצוין כי בין לבין הורשע המשיב, על-פי הודאתו, בעבירות שיוחסו לו בתיק האחר, וביום 30.6.2009 נגזרו עליו באותו תיק שנים-עשר חודשי מאסר בפועל (החל מיום 4.11.2008) תוך שהופעלו בחופף שני מאסרים על-תנאי שהיו תלויים ועומדים נגדו, וכן נגזר עליו מאסר על-תנאי.

3.

לקראת חלוף תשעה חודשים מיום שהוגש כתב האישום נגד המשיב בתיק דנן ומשמשפטו טרם הסתיים, עותרת המבקשת להארכת מעצרו בתשעים ימים נוספים. מן הבקשה עולה כי פרשת התביעה במשפטו של המשיב הסתיימה, כי פרשת ההגנה החלה להישמע והמשיב כבר העיד, אך בין לבין הוחלף שוב ייצוגו של המשיב ובא-כוחו ביקש להמשיך את הדיון במועד מאוחר יותר על מנת לזמן עדי הגנה נוספים. בית המשפט נעתר לבקשה ודחה את הדיון לחודש ספטמבר 2009, אך נוכח בקשה להקדמת הדיון שהגישה המבקשת הוקדם מועד הדיון ליום 7.7.2009. בדיון שהתקיים באותו היום ביקש בא-כוח המשיב לדחות את הדיון שכן לא עלה בידו לזמן את עדי ההגנה ובית המשפט קבע כי על מנת שלא לפגוע בהגנתו של המשיב יידחה הדיון ליום 29.9.2009. המבקשת מציינת כי בישיבה הבאה אמורה להסתיים פרשת ההגנה ואמורים להישמע סיכומי הצדדים, ועל רקע זה היא עותרת להארכת מעצרו של המשיב, בציינה כי מיוחסות לו עבירות אלימות ורכוש חמורות וכי הצורך במעצרו גובר בהתחשב בעברו הפלילי העשיר, המעיד על המסוכנות הרבה הנשקפת ממנו אשר לא קהתה עם חלוף הזמן. המבקשת מוסיפה וטוענת כי לעת הזו הפגיעה בחירותו של המשיב פחותה, נוכח העובדה שעד ליום 3.11.2009 הוא מרצה ממילא עונש מאסר שנגזר עליו בתיק האחר. לבסוף מציינת המבקשת כי הצעה שהועברה לבא-כוח המשיב לפיה היא תימנע מהגשת בקשה להארכת מעצרו בתמורה לויתורו של המשיב על חופשות במסגרת מאסרו הנוכחי נדחתה על-ידו, ועל כן לא היה מנוס מהגשת הבקשה שבפניי. המבקשת מציינת כי הצעה זו עודנה בתוקף ובלבד שלא יהיה בה כדי למנוע ממנה להגיש בקשה נוספת להארכת מעצר, בסמוך למועד שחרורו של המשיב ממאסר, ככל שמשפטו לא יסתיים עד אז.

4.

במהלך הדיון שהתקיים בפניי ביקש המשיב שלא להיות מיוצג על-ידי סנגור (לדיון היום הופיע סנגור אחר לאחר שהמשיב שוב החליף את הייצוג). על כן החלטתי כי לצורך הבקשה הנוכחית יוכל המשיב לייצג את עצמו והסנגור שהתייצב שוחרר מייצוגו בבקשה. לגופם של דברים טוען המשיב כי משפטו של האחר שעמד איתו לדין הסתיים זה מכבר; כי האישומים שהופיעו בהצהרת התובע שהוגשה בתיק אינם זהים לאלו שמופיעים בכתב האישום; כי בכתב האישום לא נטען שהוא תקף את המתלונן; וכי המתלונן מבקש להתנקם בו ובאחר והא ראיה שתלונתו הוגשה רק בבוקר שלאחר האירוע נשוא כתב האישום. לבסוף טוען המשיב כי הדיון בתיק העיקרי אינו אמור להסתיים בקרוב והוא יימשך גם במהלך שנת 2010.

5.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל. הלכה היא כי בדונו בבקשה להארכת מעצר בחלוף תשעה חודשים נדרש בית המשפט לאזן בין זכותו של הנאשם לחירות לבין הצורך בשמירה על שלום הציבור וביטחונו והצורך לאפשר הליכי משפט תקינים (ראו בש"פ 6533/07 מדינת ישראל נ' דגן , פיסקה 7 (טרם פורסם, 15.8.2007)). עם התארכות המשפט ובפרט משחלפו תשעה חודשים מיום המעצר מוסטת אומנם נקודת האיזון אל עבר השיקולים המצדיקים את שחרור הנאשם ממעצר, אך חלוף הזמן לבדו איננו השיקול המכריע בכגון דא ובית המשפט מחויב לשוב ולשקול בכל מקרה ומקרה את מכלול השיקולים הצריכים לעניין (ראו בש"פ 3262/07 מדינת ישראל נ' פלוני , פיסקה 5 (טרם פורסם, 25.4.2007)). השיקול המרכזי המכריע את הכף במקרה שלפנינו הוא מסוכנותו של המשיב, לו מיוחסות עבירות חמורות הכוללות הפעלת אלימות פיסית כלפי המתלונן וגרימת חבלה של ממש, וכן פגיעה ברכושו. לכך יש להוסיף את עברו הפלילי המכביד ביותר של המשיב, הכולל עבירות של התפרצות, איומים, החזקת סמים, החזקת אגרופן או סכין ועוד וכן את העבירות בגינן הוא מרצה עתה עונש מאסר, אשר בוצעו בעת שהיו תלויים ועומדים נגד המשיב שני מאסרים על תנאי בני הפעלה. בנסיבות אלו כולן עולה בבירור המסוכנות הנשקפת מן המשיב והעדר המורא שלו מפני החוק, אשר יש בהם כאמור כדי להכריע את הכף לטובת המשך מעצרו. לכך יש להוסיף כי משפטו של המשיב נמצא בשלביו האחרונים, וכי אלמלא בקשת המשיב לדחות את הדיון שנקבע ליום 7.7.2009 בהחלט ייתכן שהמשפט היה עתה לאחר סיום. מכל מקום, יש לקוות כי לא יחולו עיכובים נוספים בשמיעת המשפט וכי בית משפט השלום יעשה כל שלאל ידו על מנת לסיימו במהירות האפשרית בתוך תקופת ההארכה הנוכחית.

אשר על כן, הבקשה מתקבלת. מעצרו של המשיב מוארך בזאת בתשעים ימים החל מיום 23.8.2009 או עד למתן גזר-דין בעניינו בת"פ 2010/08.