בש"פ 6513/09 מדינת ישראל נ. עמר אלהוזייל

בקשה להארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים או עד למתן פסק דין בת.פ 8278/08 בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, לפי המוקדם.

1.

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה בפזיזות; חבלה בכוונה מחמירה; הפרעה לשוטר במילוי תפקידו; סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה ציבורית; נהיגה בזמן פסילה; נהיגה ברכב שאינו מורשה בנסיעה; נהיגה ללא רישיון נהיגה; נהיגה ללא ביטוח; ואיומים. לפי עובדות האישום הראשון, בלילה שבין 20-19.11.08, נהג המשיב ברכב שאינו מורשה בנסיעה. שוטר שנהג בניידת משטרתית גלויה (להלן: השוטר) הורה למשיב לעצור עת המתינו שתי המכוניות בצומת מרומזר, והמשיב הנהן לחיוב. עם הופעת האור הירוק ברמזור, ביצע המשיב פנית פרסה והחל נוסע במהירות מן המקום. השוטר לא הצליח להשיגו. לאחר מספר שעות, זוהה המשיב על-ידי שוטר אחר כשהוא נוהג, והורה לו לעצור. גם במקרה זה נמלט המשיב מן המקום, כך שלא עלה בידי השוטר האחר להשיגו.

לפי עובדות האישום השני, בליל 21.11.08, בשעה מאוחרת, נהג המשיב ברכב ועימו שלושה נוסעים. השוטר אשר היה לבוש מדים ונהג בניידת משטרתית עצר במקביל לרכבו של המשיב. המשיב הבחין בשוטר, נסע לאחור, שילב להילוך קדמי וסטה חדות ימינה לעבר הניידת. בהמשך, פנה המשיב ימינה במהירות ובפראות והחל לנסוע חרף כך שהאור ברמזור היה אדום. בתגובה, החל השוטר לדלוק אחריו תוך שהוא מזעיק ניידות נוספות. המשיב חצה צומת נוסף באור אדום ומייד לאחר מכן פנה במהירות ימינה, על אף שהולך רגל חצה באותה עת את הכביש. דריסתו של הולך הרגל נמנעה אך בשל העובדה שהצליח לקפוץ בטרם פגע בו רכבו של המשיב. כשהגיע המשיב לכיכר, הבחין כי במקום מצוי שוטר נוסף ומשכך נכנס לכיכר נגד כיוון התנועה, למרות שבאותה עת היו בכיכר שני כלי רכב שנסעו בה כדין. פגיעה בכלי רכב אלו נמנעה אך בזכות סטייתם המהירה מנתיב הנסיעה. המשיב המשיך בנסיעה במהירות ובפראות, כשמאחוריו ניידת המורה לו לעצור באמצעות מערכת הכריזה, ללא הועיל. בשלב זה פנה המשיב שמאלה תוך התעלמות מתמרור המורה על מתן זכות קדימה, כשבאותו הזמן, נסע ברחוב כלי רכב אחר כדין. התנגשות בין שני כלי הרכב נמנעה אך בזכות העובדה שנהג הרכב האחר הסיט את רכבו לעבר המדרכה. עתה נסעו שתי ניידות בעקבות המשיב והורו לו לעצור, גם הפעם ללא תגובה מצד המשיב. המשיב המשיך בנסיעה ולאחר שביצע פנייה,

כמעט והתנגש במשאית שנסעה באותו זמן על הכביש, אשר נאלצה לבלום בלימת פתע. המשיב הוסיף לנסוע תוך שהוא מוציא את ידו מבעד לחלון ומחווה תנועה מגונה אל עבר שוטרי הניידות שדלקו אחריו. המשיב חצה צומת נוסף באור אדום, ולאחריו החל לנסוע במהירות העולה על 170 קמ"ש , באורות כבויים ותוך שהוא עוקף כלי רכב ומסכן את יושביהם. כתוצאה מאופן נהיגתו של המשיב, נעצר בסופו של דבר הרכב. או אז יצאו המשיב והנוסעים שעימו מן הרכב בריצה והמשיב הסתתר מאחורי שיחים. כשהשוטרים הגיעו בסמוך אליו, נמלט המשיב מהם בריצה עד שנפל ונעצר. לאחר מעצרו איים המשיב על השוטרים אשר עצרוהו.

2.

במקביל להגשת כתב האישום, הגישה המדינה בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים. בבקשתה עמדה המדינה על קיומן של ראיות לכאורה הקושרות אותו למעשים המיוחסים לו; על עברו הכולל 9 הרשעות תעבורה קודמות למרות שמעולם לא החזיק ברישיון נהיגה; על העובדה כי הוא מוסיף לנהוג ברכב חרף המשפטים הרבים שנערכו, דבר המלמד כי אין בהליכים שיפוטיים או בסנקציות כדי להרתיעו; ועל קיומם של שני תיקים נוספים התלויים ועומדים נגדו בבית משפט השלום בגין עבירות של תקיפת שוטר, הפרעה לשוטר ותגרה, שאל הדיונים הנערכים באחד מהם נמנע המשיב מלהגיע חרף צו הבאה שהוצא נגדו. עוד טענה המדינה כי קיים חשש שהמשיב יסכן את בטחון הציבור אם ישוחרר, בשים לב להתעלמותו מצווי בית משפט הפוסלים אותו מלנהוג ולנכונותו לסכן חיי אדם אך כדי להימלט מאחריות בגין מעשיו, וזה מספק עילה למעצרו. עוד טענה המדינה לקיומה של עילת מעצר מחמת החשש כי המשיב יימלט מאימת הדין.

בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט נ' זלוצ'ובר) הורה על הכנת תסקיר בעניינו של המשיב מטעם שירות המבחן. מהתסקיר שהוגש עלה כי חלופת המעצר שהציע המשיב יכולה לספק מענה מצמצם סיכון לטווח הקצר, אך קיים ספק באשר ליכולת המשיב לעמוד בגבולות החלופה לטווח ארוך ולאורך זמן התנהלות המשפט. בהחלטתו הסופית נעתר בית המשפט המחוזי לבקשת המדינה והורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים. בית המשפט עמד על החומרה המיוחדת שראוי לייחס למשיב שביצע 10 עבירות תנועה משנת 2006 למרות שמעולם לא החזיק ברישיון נהיגה; על כתבי האישום התלויים ועומדים נגדו במספר בתי משפט בשל עבירות

שכוללות אלימות נגד שוטרים; ועל הזלזול הבוטה שביטא בכל התנהלותו בהחלטות בית המשפט ובשלטון החוק. לאור חוסר האמון שראה בית המשפט לייחס למשיב, לאור המלצת שירות המבחן שהביע ספק בנוגע להתאמת החלופה כמצמצמת סיכון בשל מאפיינים הקשורים במשיב עצמו, ולאור הספק שהטיל בדבר מידת האפקטיביות של הערבים שהוצעו, הורה בית המשפט על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים. ערר שהגיש העורר על החלטה זו נדחה על-ידי בית משפט זה (בש"פ 468/09, כב' השופט א'

גרוניס).

בחלוף 9 חודשים פונה עתה המדינה בבקשה זו להאריך את מעצרו של המשיב ב-90 ימים נוספים.

3.

לטענת המדינה, גם עתה לא ניתן לאיין את המסוכנות הרבה הנלמדת ממעשיו של המשיב, שכללו פגיעה פיזית בשוטרים ונהיגה בפראות,

בדרך של חלופת מאסר. לדידה, עברו הכללי התעבורתי של המשיב שכולל עבירות אלימות, החשש הכבד מפני אי התייצבותו להליכים והתסקיר שהוגש בעניינו המצביע על קווי אישיות בעייתיים ועל רמת סיכון גבוהה, מחייבים את המשך החזקתו במעצר. המדינה אינה מתעלמת בטענותיה מן הקושי שבהתמשכות ההליכים בעניינו של המשיב, אשר

עד כה נשמעו בהם עדי התביעה, אך מדגישה כי הדבר נבע במידה רבה מבקשות דחייה חוזרות ונשנות שהגיש המשיב. המבקשת מזכירה כי ביום 16.7.09 הגיש המשיב בקשה דחופה לבית המשפט לקביעת מועדים נוספים, שלה הסכימה המבקשת אף במועדים ובשעות לא מקובלים, ואולם בית המשפט דחה את הבקשה בשל אילוצי זמן.

4.

בתגובה לטענות אלה, טוען המשיב כי התארכות והתמשכות ההליכים בתיק זה אינם באחריותו. לדברי בא-כוחו, הוא אמנם ביקש את שחרורו מייצוג אך משהשופט לא שחרר אותו הוא הודיע שיתייצב במועד כשם שאמנם עשה. לטענתו, דווקא עדי התביעה הם שלא התייצבו במה שגרר את התמשכות ההליכים ובאופן כללי, רוב רובה של האחריות להתארכות ההליכים בתיק הוא תוצאה של התנהלות המדינה. לגופו של עניין, טוען המשיב כי אין לו עבר פלילי, כי מעולם לא הורשע וכי לאחר 9 חודשים יש להפחית ממשקלה של מסוכנותו ולשחררו לחלופה.

5.

דין בקשת המדינה להתקבל. כדי שניתן יהיה לשחרר נאשם לחלופת מעצר, מתחייב כי ניתן לסמוך עליו שהסרת חלק מהכבלים מעליו לא תוביל אותו לשוב ולבצע את המעשים המיוחסים לו או כי לא ינסה להימלט מאימת הדין. מעשיו של המשיב מהחל ועד כלה מלמדים כי לחלוטין אין זה מצב הדברים בעניינו. כל התנהלותו של המשיב משמיעה בוז וזלזול לחוק ולאוכפיו. לאורך כל הדרך הוא ניסה להימלט מאלו שניסו לעצרו, תוך שאין הוא נותן דעתו לסיכון אשר הוא מציב לאחרים, שוטרים ואזרחים, שלא התממש פעמים רבות בדרך נס. עובדות אלו, כמו גם נהיגתו ללא רישיון נהיגה, עבירות התנועה הרבות שביצע לאורך זמן קצר ואופיין האלים של העבירות המיוחסות לו, אינם מאפשרים, חרף חלוף הזמן הרב מאז תחילת המשפט, את שחרורו לחלופה גם בעת הזו. עם זאת, ולאור חזקת החפות שממנה מוסיף המשיב ליהנות, יש לקרוא לבית המשפט שלדיון לנסות ולהאיץ כמה שניתן את הדיונים בעניינו של המשיב, על מנת שפרק הזמן שבו הוא שוהה במעצר בטרם הורשע יקטן, כל זאת מבלי להתעלם מהעומס המוטל על בית המשפט וממצוקת היומן. בטוחני כי ייעשה כל הניתן כדי לקדם את הדיון ולהביא לסיומו.

דין הבקשה להתקבל איפוא. מעצרו של המשיב יוארך ב-90 ימים נוספים או עד למתן פסק דין בת.פ.8278/08 בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, לפי המוקדם.