בש"פ 6526/15 עאמר יוסף נ. מדינת ישראל

1.

בקשת רשות לערור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת הבכירה נ' אהד ) מיום 21.9.2015, אשר דחתה את בקשת המבקש להקדים את מועד הדיון בערר שהגיש על החלטת בית משפט השלום לעוצרו עד לתום ההליכים נגדו (עמ"ת 2799-09-15).

2.

נגד המבקש הוגש כתב אישום בגין עבירות רכב, המייחס לו מעשים של קבלת חלקי רכב גנובים, זיוף סימני זיהוי של רכב ועוד.

3.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה להורות על מעצר המבקש עד לתום ההליכים נגדו. ביום 31.8.2015 החליט בית משפט השלום (כב' השופט ע' מיכלס ), כי ישנה תשתית ראייתית וכן קיימת עילת מסוכנות, בציינו שמדובר בעבירות רכוש שבוצעו לכאורה באופן שיטתי, תוך התארגנות של מספר עבריינים ושימוש באמצעים מתוחכמים. עם זאת, ניתנה למבקש אפשרות להציג חלופת מעצר.

ביום 9.9.2015 הורה השופט ד' קלייטמן על מעצרו של המבקש עד לתום ההליכים, לאחר שקבע שלא ניתן לפקח כלל על חלופת המעצר שהציע, וכי מנגנון הפיקוח המוצע, בו המפקחים המתגוררים בסמוך ישקיפו על המבקש מחלון ביתם וידווחו לרשות הפלסטינית וזו תדווח למשטרת ישראל, אין בה כדי לאיין את מסוכנות המבקש.

1.

ביום 16.9.2015 הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי ערר על ההחלטה בדבר מעצרו. למחרת היום קבע בית המשפט את הדיון בערר ליום 15.10.2015. בקשת המבקש להקדמת מועד הדיון בערר נדחתה בהחלטת בית המשפט מיום 21.9.2015, בנמקו כי הדבר אינו ניתן מחמת יומנו העמוס של בית המשפט.

2.

מכאן הבקשה שלפני, המכוונת כנגד המועד שנקבע לדיון בערר. המבקש טוען, כי דיונים בערר על החלטת מעצר יש לקבוע בהקדם האפשרי, וכי המועד שנקבע פוגע בזכויותיו פגיעה בלתי מידתית. המבקש מציין דוגמאות הליכי מעצר אחרים אשר נקבעו לדיון בתוך פרק זמן קצר יותר (אם כי המבקש עצמו מציין כי מדובר בבקשות למעצר עד תום ההליכים, ולא בערר על החלטות מעצר, וכי חלק מהדוגמאות שהביא נקבעו לדיון בתוך פרק זמן דומה למקרה דנן).

3.

דין הבקשה להידחות.

אכן ראוי כי דיון בערר על החלטת מעצר יתקיים בהקדם האפשרי. יחד עם זאת, לא מצאתי כי קיימות בענין דנן נסיבות מיוחדות אשר יש בהן להצדיק מתן רשות לערור על החלטת בית המשפט קמא והתערבות במועד הדיון שנקבע על ידו. זאת, בשים לב לכך שהחלטת בית המשפט ניתנה נוכח העומס ביומנו, בפרט בימי חגי תשרי בהם אנו שרויים, ולאחר שהונחה לפניו התשתית דהלכאורית על יסודה החליט בית משפט השלום לעצור את המבקש עד לתום ההליכים ולדחות את חלופת המעצר שהוצעה על-ידו. לכך מצטרף לוח הזמנים שנוצר נוכח המועד בו הוגשה הבקשה דנן (30.9.2015), בצירוף הזמן שיידרש להשלמת בירור הבקשה לגופה. חזקה על בית המשפט קמא כי עשה מאמץ לקבוע את הדיון בהקדם האפשרי, והנחתי היא כי ככל שיחול שינוי ביומנו יפעל להקדמת הדיון בערר.

4.

אשר על כן, הבקשה נדחית.