בש"פ 6586/20 מדינת ישראל נ. שמעון שרביט

שמעתי באריכות את טיעוני באי-כוח הצדדים ולאחר כל אלה אני סבורה כי דין הערר להתקבל.

אומר ראשית דבר כי יש להצר על כך כי טרם נמצא מתווה מתאים להמשך העדתו של עד המדינה חרף חלוף הזמן. על אף הקושי הקיים והלוגיסטיקה הכרוכה בכך, יש לעשות כל מאמץ כדי לקדם את המשך שמיעת העדות. וגם אם הצדדים אינם מגיעים להסכמה בנדון כפי שהבנתי מבאי-כוחם, בסופו של דבר ההחלטה גם לעניין זה מסורה בידי בית המשפט היושב בדין.

באי-כוח הצדדים, כל אחד בתורו, ביקשו למצוא אחיזה לעמדתם בהחלטת השופט ע' גרוסקופף בבש"פ 4361/20 מיום 28.6.2020 – החלטה שבה קיבל את ערר המדינה על החלטה קודמת שבה הורה בית המשפט המחוזי על שחרור המשיב לחלופת מעצר, והורה על הותרתו מאחורי סורג ובריח. עם זאת הוסיף והנחה את בית המשפט המחוזי, כי לאחר שתושלם שמיעת עד המדינה יהיה מקום להורות "על העברת המשיב לפיקוח אלקטרוני, בתנאים שיקבע, וזאת אלא אם יווצרו נסיבות חדשות שאינן קיימות לעת הזו". בקובעו כך, כרך בית המשפט בין המסוכנות הנשקפת מהמשיב ובין העובדה שטרם נסתיימה שמיעת עדותו של עד המדינה. כריכה זו, שהגיונה בצידה לא השתנתה; ולעת הזו גם לא השתנתה נקודת האיזון בין השיקולים הצריכים לעניין, עד כדי שינוי סטטוס המעצר שבו נתון המשיב.

חשוב לומר שאינני מקילה ראש בתקופה הארוכה שבה המשיב נמצא מאחורי סורג ובריח, אולם כפי שציין השופט גרוסקופף בהחלטתו, וכפי שניתן לדברים ביטוי שוב ושוב לאורך פרוטוקול הדיון שקדם לאותה החלטה, המסוכנות הנשקפת מן המשיב כל עוד לא נסתיימה שמיעת עדותו של עד המדינה, היא כזו המכריעה את הערר.

כאמור בפתח הדברים הערר מתקבל.