פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
6601/08
בפני:
כבוד השופט י' דנציגר
העורר:
ברק בופמן
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי
בתל-אביב-יפו בב"ש 91454/08 שניתנה על ידי כבוד השופטת י' אמסטרדם ביום
22.7.2008
בשם העורר:
עו"ד ב' נהרי,
עו"ד ע' בר
בשם המשיבה:
עו"ד א' פטל
החלטה
בפניי ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת י' אמסטרדם) מיום 22.7.2008 בב"ש 91454/08 במסגרתו נדחתה בקשת העורר המצוי במעצר בית לצאת לעבודה.
האישומים נגד העורר
1.
נגד העורר ו-23 אחרים הוגש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו כתב אישום (ת.פ.ח. 1049/07) אשר כולל 22 אישומים שונים ומייחס לנאשמים השונים ביצוען של עבירות רבות לפי חוק המאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003 (להלן: חוק המאבק בארגוני פשיעה ); חוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ) וחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000. שמונה מתוך עשרים ושניים האישומים שבכתב האישום מייחסים לעורר עבירות שונות כדלקמן: עבירה של מנהל בארגון פשיעה (לפי סעיף 2(א)(1) לחוק מאבק בארגוני פשיעה); עבירה של נותן שרות יעוץ לארגון פשיעה (לפי סעיף 2(ב) לחוק מאבק בארגוני פשיעה); עבירות של סחיטה באיומים במסגרת ארגון פשיעה (לפי סעיף 428 סיפא וסעיף 29 לחוק העונשין, יחד עם סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה) וכן מספר ניסיונות לבצע את אותה עבירה; עבירה של סחיטה בכוח במסגרת ארגון פשיעה (לפי סעיף 427(א) סיפא וסעיף 29 לחוק העונשין יחד עם סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה).
2.
על פי עובדות כתב האישום, העורר והנאשמים הנוספים היו "מאוגדים" בארגון פשיעה שפעל בצורה שיטתית, היררכית ומאורגנת וזאת החל משנת 2005 ועד למעצרם של המשיבים בחודש מרץ 2007 (להלן: הארגון ). במסגרת הארגון חברו הנאשמים יחד למטרות פליליות שכללו, בין היתר, סחיטה בכוח ובאיומים של אנשי עסקים שונים בארץ ובעולם. על פי הנטען בכתב האישום, העורר, עורך דין במקצועו, שימש כמכוון ומפקח על הפעילות של סחיטת אנשי עסקים ישראלים בארץ ובחו"ל. במסגרת תפקידו בארגון, איתר העורר אנשי עסקים ישראליים בארץ ובחו"ל בעלי ממון ופוטנציאל לסחיטה ומסר את פרטיהם לנאשמים 1-2 בכתב האישום (מר יוסף (אסי) אבוטבול ומר אלברט סיטבון) על מנת שהארגון יפעל לסחיטתם בכח ובאיומים. עוד נטען בכתב האישום, כי העורר נתן ייעוץ משפטי לארגון, במטרה לקדם את פעילותו הפלילית של הארגון.
ההליכים בעניין מעצרו של העורר
3.
ביום 17.6.2007 הורה בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ע' מודריק) על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. ערר על החלטה זו, שהגיש העורר לבית משפט זה, נדחה ביום 9.7.2007 על ידי כבוד השופט א' רובינשטיין. בקשה לעיון חוזר שהגיש העורר לבית המשפט המחוזי, נדחתה ביום 14.11.2007 על ידי כבוד השופט ג' נויטל. ערר על החלטה זו, שהגיש העורר לבית משפט זה, נדחה ביום 25.12.2007 על ידי כבוד השופט א' רובינשטיין.
4.
במסגרת בקשה להארכת מעצרו של העורר מעבר לתשעה חודשים, הורה בית משפט זה (כבוד השופטת ע' ארבל) על קבלת תסקיר שירות המבחן אשר יבחן את אפשרות שחרורו של העורר. ביום 19.3.2008, לאחר שהתקבל תסקיר מעצר בעניינו של העורר, הורה בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ג' נויטל) על שחרורו של העורר לחלופת מעצר בתנאי מעצר בית מלא, פיקוח ואיזוק אלקטרוני. כמו כן, הפקיד העורר ערבות במזומן על סך של 100,000 ₪ וכן ערבות עצמית וערבות צד ג' על סך של 250,000 ₪. במסגרת תנאי השחרור נקבע כי העורר יהיה נתון לפיקוח של שירות המבחן, למשך שישה חודשים.
5.
מזה ארבעה חודשים שוהה העורר במעצר בית מלא. העורר פנה לבית המשפט המחוזי בבקשה לעיון חוזר, במסגרתה ביקש להתיר את יציאתו לעבודה בחברת השקעות ברמת גן, שם ישמש בתפקיד אדמיניסטרטיבי.
6.
בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת י' אמסטרדם) דחה את הבקשה, ביום 22.7.2008, בציינו כי "בקשה זו מוקדמת היא מדי". בית המשפט המחוזי קבע כי מסוכנותו של העורר לא התפוגגה, ואין כל קביעה כי חל כרסום בראיות. כן צויין, כי "אין חלופת מעצר בפיקוח צמוד באופן מוחלט בבית סגור, דומה ליציאת המבקש לעבודה במשרד, שם אין פיקוח על הבאים בין כתליו" ולסיום צויין:
"אם נוסיף לכך, כי ההתקדמות במשפט של המבקש ואח' משביעה רצון, והחל מסוף אוקטובר יתקיימו 4 ישיבות מידי שבוע, ואנשי הפרקליטות כבר עמלים, לטענתם, בהכנת סיכומיהם, כדי לחסוך בזמן מיותר - אני סבורה, כי בנסיבות אלה אין מקום להעתר לבקשה, והיא נדחית."
טענות העורר
7.
העורר טוען כי העובדה שהוא אינו עובד זה זמן רב גורמת לו למצוקה כלכלית. העורר נשוי בשנית ויש לו שלושה ילדים קטינים מנישואיו הראשונים, להם הוא משלם מזונות. לאשתו מנישואיו השניים יש גם כן שלושה ילדים קטינים, כך שהנטל הכלכלי על העורר אינו קל.
8.
לטענת העורר, טעה בית המשפט קמא כאשר החליט שלא לאפשר לעורר לצאת לעבוד במסגרת התנאים המגבילים שהוטלו עליו, וכן טעה כאשר קבע כי אין שינוי בקביעה בדבר מסוכנותו של העורר. לדברי העורר, החלטתו של כבוד השופט נויטל ניתנה בעקבות ההערכה שניתנה על ידי שירות המבחן בעניין מסוכנותו, ולדבריו, אותו גורם, קרי שירות המבחן, צריך לתת תמונת מצב עדכנית לגבי תפקודו ומסוכנותו של העורר ולעדכן בדבר תוצאות פיקוח שירות המבחן. העורר מוסיף כי בתסקיר שירות המבחן מיום 17.3.2008 צויין כדלקמן:
"ככלל, התרשמנו כי לימי המעצר עד כה השפעה מקדמת עבור ברק בהשוואה למפגש הקודם עימו בחודש יוני 2007. בלטה מודעות עצמית גבוהה יותר, ובשלות לבחון באופן רציני את חלקו באירועים ואת האופן המכשיל בו פעל. ברק אינו מטשטש את מעורבותו, מודע לבעייתיות בהתנהלותו, מבין החומרה המיוחסת לו וער למחיריה. כיום מבקש לפעול לשיקום עצמו ולאיחויי השבר המשפחתי תוך תמיכה בילדיו. התרשמנו כי לכל אלה השפעה מפחיתת סיכון וכי בכפוף לפיקוח מעצר של שרותנו והמשך שיחתי עם ברק ניתן לשקול שחרורו לחלופה ביתית בעיתוי הנוכחי." [ההדגשה הוספה - י.ד.]
9.
לאור דברי שירות המבחן, טוען העורר, כי שגה בית המשפט קמא כאשר התייחס למסוכנותו של העורר כאילו לא השתנתה כלל.
10.
בקשה חלופית של העורר הינה כי בית המשפט יורה על קבלת תסקיר משלים בעניינו בטרם מתן החלטה בדבר בקשתו להתיר לו לעבוד.
11.
העורר מוסיף כי הוא עורך דין בהשכלתו, שירת שירות מלא בצבא וכן שירת במילואים עד מעצרו, ואין לו כל עבר פלילי.
טענות הצדדים בדיון שבפניי
12.
בדיון שבפניי, טען עו"ד ע' בר, בשם העורר, כי שגה בית המשפט המחוזי בקביעתו כי מסוכנותו של העורר לא פחתה. לדבריו, בית המשפט קמא הסתמך על התסקיר באופן חלקי, אולם התעלם מן החלק לפיו קיימים גורמים מפחיתי סיכון. עו"ד בר הוסיף, כי העורר נמצא מזה מספר חודשים בפיקוח שירות המבחן, הכולל ביקור שבועי של עובד סוציאלי וכן נתון באיזוק אלקטרוני.
13.
לשאלת בית המשפט, האם נבחנה אפשרות של עבודה מהבית, השיב עו"ד בר כי בבית נמצאים שלושת ילדיה של אשתו הנוכחית של העורר וכן חלק מהזמן נמצאים בו גם שלושת ילדיו שלו, מנישואיו הקודמים, ולכן עבודה מהבית אינה פתרון אפשרי בנסיבות העניין. עו"ד בר הדגיש את המצוקה הכלכלית של העורר, שעליו לפרנס אישה וששה ילדים.
14.
עו"ד ב' נהרי, המשמש גם הוא כבא כוחו של העורר, טען, כי המדיניות הנהוגה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב היא שלאחר שלושה חודשים בהם נמצא נאשם במעצר בית, ללא הפרה של תנאי השחרור, ניתן לשקול מתן היתר ליציאה לעבודה, תחת פיקוח.
15.
עוד טען עו"ד נהרי, כי לאחר שנשמעו כל עדי התביעה, טענו ב"כ העורר כי עוצמת הראיות נחלשה, והשופטת ארבל, בהחלטתה בעניין העורר, לקחה עניין זה בחשבון ובחנה את הראיות לכאורה, ואף הגיעה למסקנה כי יש מקום לקבל תסקיר בעניינו של העורר. ב"כ העורר מבקשים כעת לקבל תסקיר משלים בעניינו של העורר על מנת שניתן יהיה להתיר לו לצאת לעבודה.
16.
ב"כ המשיבה, עו"ד א' פטל, ביקשה להזכיר כי מדובר באישומים הנוגעים לארגון פשיעה, בעבירות של סחיטה באיומים, כאשר לעורר, שהינו עו"ד במקצועו, מיוחסות עבירות של מתן ייעוץ לארגון פשיעה תוך שהוא מאתר ומוסר פרטים על בעלי עסקים שיהוו יעד לסחיטה. בנסיבות אלה, סבורה ב"כ המשיבה, כי החלטתו של בית המשפט המחוזי מוצדקת ונכונה.
17.
לטענת המשיבה, לא מתקיימים התנאים לעיון מחדש בהחלטתו של כבוד השופט נויטל בדבר שחרור העורר למעצר בית מלא. עו"ד פטל טענה, כי שלושה חודשים אינם פרק זמן שיצדיק עיון מחדש, בייחוד כאשר העורר נמצא במעצר בית, להבדיל ממעצר מאחורי סורג ובריח. לדברי עו"ד פטל, האינטרס הציבורי בנסיבות העניין הינו חזק יותר מהאינטרס של העורר היושב במעצר בית. בנוסף, טענה עו"ד פטל כי גם בעת ההחלטה על שחרור למעצר בית היה ברור כי שהייתו במעצר בית תביא לפגיעה במצבו הכלכלי, ועל כן אין שינוי נסיבות כלשהו המצדיק עיון מחדש.
18.
עו"ד פטל ציינה כי המשפט מתנהל בקצב יוצא דופן, של ארבעה דיונים בשבוע, כאשר המשך פרשת ההגנה קבוע ליום 26.10.2008. לכך השיב ב"כ העורר, עו"ד נהרי, כי אמנם המשפט מתקדם בקצב מהיר יחסית, אולם אחרי הכל מדובר ב-24 נאשמים שפרשות ההגנה שלהם עוד צפויות להישמע, ולכן בהערכה גסה, מדובר במשפט שיימשך עוד כשנה לכל הפחות.
דיון והכרעה
19.
בלבו של הערר שבפניי ניצבת השאלה האם מתקיימות נסיבות המצדיקות "עיון חוזר" בהחלטתו הקודמת של בית המשפט המחוזי (כבוד השופט נויטל) אשר הורה על שחרורו של העורר למעצר בית מלא, כאשר העיון מחדש, בנסיבות העניין, משמעו בקשתו של העורר לאפשר לו לצאת לעבודה.
20.
אשר לטענתו של ב"כ העורר, לפיה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב "מקובל" לבחון אפשרות ליציאה לעבודה לאחר שלושה חודשים של מעצר בית, הרי גם אם כך "מקובל", ברור שאין מדובר בכלל מחייב, וכל מקרה מחייב עריכת בדיקה פרטנית על פי נסיבותיו. יתרה מכך, מקבל אני את טענתה של המשיבה לפיה, כאשר מדובר במעצר בית, המונח של "חלוף זמן" כבסיס לעיון חוזר, שונה מטבע הדברים מאשר זה שבמעצר מאחורי סורג ובריח (השוו: בש"פ 6317/06 שהואן נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 13.8.2006), סעיף ז' להחלטה). אין ספק כי פרנסתו של נאשם אשר נמצא במעצר עד תום ההליכים, יהא זה מעצר מאחורי סורג ובריח או יהא זה מעצר בית מלא, נפגעת במידה כזו או אחרת. על בית המשפט הדן בעניינו של הנאשם לאזן בין זכותו של אותו נאשם להתפרנס ולפרנס את בני ביתו לבין האינטרס הציבורי הגלום בשהייתו של אותו נאשם במעצר, בין מעצר מאחורי סורג ובריח ובין מעצר בית, וזאת, בין היתר, בהתחשב במסוכנות הגלומה באותו נאשם, בחשש להימלטות אותו נאשם מן הדין ובחשש לשיבוש הליכי משפט [השוו: בש"פ 6885/07 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 27.8.2007)].
21.
במקרה דנן, לאחר שעיינתי בתסקיר שירות המבחן בעניינו של העורר, שאמנם ניתן לפני מספר חודשים, וכן בהחלטות שניתנו על ידי הערכאות השונות בעניינו של העורר, ובהתחשב בעבירות החמורות המיוחסות לעורר, עבירות שטמונה בהן סכנה חמורה לציבור, הגעתי לכלל מסקנה כי האיזון בין השיקולים השונים – הפגיעה בפרנסתו של העורר למול ההגנה על האינטרס הציבורי – אינו מצדיק היעתרות לבקשתו של העורר, לכל הפחות בשלב זה. מתן אפשרות לעורר לצאת לעבודה, משמעותה, מטבע הדברים, הקלה או התרופפות בפיקוח המוטל עליו בהיותו במעצר בית. אינני סבור כי יש מקום להקלה זו בנסיבות העניין, בהתחשב בטיב העבירות המיוחסות לעורר ובמסוכנות הגלומה בו.
22.
נוכח האמור לעיל, הערר נדחה.
ניתנה היום, ב' באב
התשס"ח (3.8.2008).
ש ו פ ט