בש"פ 6813/09 ג'מאל זינב נ. מדינת ישראל

א.

שני עררים על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב (השופט רוזן ) מיום 13.8.09 בתיק ב"ש 90446/09, בגדרה הורה על מעצרו של העורר בבש"פ 6813/09 (להלן זינב )

ועל מעצר העורר בבש"פ 6818/09 (להלן לאלא )

עד תום ההליכים נגדם.

רקע

ב.

נגד העוררים ונגד אדם נוסף (העורר בבש"פ 6759/09 ספורי נ' מדינת ישראל , החלטה מיום 30.8.09 (לא פורסם)), הוגש ביום 2.8.09 כתב אישום

המייחס להם עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע ונסיון שוד בנסיבות מחמירות. לעורר השני יוחסו גם עבירות של גניבת רכב ושל שינוי זהות של רכב או של חלקו. על פי הנטען בכתב האישום, חברו השלושה בליל 19.7.09 כדי לבצע שוד בבית קפה בתל אביב. לאלא, כך נטען, אסף מבעוד מועד מידע הקשור לפעולת בית הקפה – שעות הפעילות וסכום הפדיון. נטען, כי ביום המתוכנן לשוד, שינה לאלא את לוחית הרישוי של אופנוע אחד, ומאוחר יותר נסע באופנוע אחר, שהתברר כגנוב, לאזור בית הקפה. לאחר מכן החנה את האופנוע וחבר לשותפיו, אשר ישבו במכונית בקרבת בית הקפה עד רגע הכושר לביצוע השוד. בעודם מחכים, עצרה המשטרה את השלושה, וברכבם נמצאו שני זוגות של כפפות, מוט ברזל (לום) ושתי קסדות. נטען עוד, כי טרם מעצרם הסתירו השלושה אקדח שהיה ברשותם. על פי כתב האישום, ביקשו השלושה לשדוד את כספי הפדיון של בית הקפה, באמצעות שוד אחד העובדים אשר אמור היה לפתוח את המקום בשעות הבוקר המוקדמות.

ג.

בהחלטה בערר ספורי תוארה השתלשלות ההליכים בבית המשפט המחוזי:

"עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה להארכת מעצר עד תום ההליכים. בין הצדדים הוסכם על קיומן של ראיות לכאורה באשר לקשירת קשר לביצוע עבירה פלילית, מסוג פשע, שיכול שיהא התפרצות. מחלוקת הצדדים נגעה בשאלת מטרת הקשר. בעוד המשיבה טענה, כי מטרת הקשר היתה לביצוע שוד בנסיבות מחמירות, טענו הנאשמים כי את התכנסותם ניתן לראות אך במשקפי פשע מסוג התפרצות. בית המשפט קבע, על סמך הראיות שהוצגו לפניו, כי קיימות ראיות לכאורה לעבירה לה טענה המדינה. נומק, כי אילו ביקשו הנאשמים לבצע עבירת התפרצות, לא היו מחכים עד השעות הקטנות של הלילה. בין היתר צויינו שיחות טלפון שהואזנו, מהן עולה כי השלושה תיכננו בקפידה ביצוע של שוד בנסיבות מחמירות. כן הובאו דו"חות משטרה ואמרות מדובב, המצביעות על כך שברשות השלושה היו אמצעי חבלה וכלי נשק (כגון אקדח ומוטות ברזל), בהם ביקשו לבצע פשע חמור. נקבע, כי נוכח קיומן של ראיות לכאורה ומסוכנותם של השלושה, קמה נגדם עילת מעצר, וכן אין לשחררם לחלופה."

ד.

לגבי זינב קבע בית המשפט קמא, כי עומדות לחובתו ארבע הרשעות קודמות: שלוש מהן בעבירות סמים, ואחת בעבירת סיוע לשוד (צריך להיות סיוע להתפרצות – א"ר). כן תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי בר הפעלה לתקופה של חמישה חודשים. לגבי לאלא נקבע, כי עומדות לחובתו שלוש הרשעות קודמות בעבירות אלימות, בריחה ממשמורת חוקית, התפרצות, גניבה וגניבה מרכב. אף נגדו תלוי ועומד מאסר חב הפעלה לתקופה של 12 חודשים. לענין כל הנאשמים נאמר, כי תסקיר יהיה בחינת "ברכה לבטלה".

ה.

בעררים נטען בשניים. ראשית , בשאלת קיומן של ראיות לכאורה. לעניין זה נאמר, כי בית המשפט קמא הסתמך על ראיות נסיבתיות אשר ניתן לפרשן בשני פנים, ואף הוא סבר – מכל מקום – שטענות הסניגוריה אינן מבוטלות. בא כוחו של לאלא טען, כי ניתן לראות במעשי העוררים מעשי הכנה גרידא. לחלופין, טען, כי הספק שהביע בית המשפט קמא באשר לטיב העבירה (שוד לעומת התפרצות, למשל) צריך שיוביל למסקנה כי העורר ושותפיו טרם גיבשו תכנית קונקרטית. לעניין זינב נטען, כי הוא לא נצפה יוצא מן הרכב או עובר עבירה פלילית; עוד נטען בעניינו, כי פעולות משטרתיות מתבקשות לא בוצעו (בלא פירוט). שנית , נטען כי הרשעתו הקודמת של זינב היא בסיוע להתפרצות, ולא לשוד, והוסף, כי הוא בעל משפחה ואדם נורמטיבי, אשר אין לחשוש כי יימלט מן הדין. לעניין שני העוררים גם יחד נטען, כי יש לבחון את האפשרות לאיון מסוכנותם על ידי הזמנת תסקיר ושקילת חלופת מעצר.

ו.

בהחלטתי בעניין ספורי נאמר, לאחר עיון בתיק הראיות, כי על פני הדברים, כמות שציין בית המשפט קמא, ישנן ראיות לכאורה לביצוע שוד.

ז.

בדיון טען עו"ד קינן לזינב, כי בעניינו של ספורי לא ניתן תסקיר כיון שימים ספורים לפני ביצוע העבירה מעל באמון; אך לא כן לגבי זינב, בעל משפחה שיש מקום לשלחו לתסקיר. עו"ד מסארוה טען ללאלא, כי מדובר בתיק שבו לא החלה התקרית הפלילית להתבצע, והוא מבוסס על פרשנות, על כן יש מקום לתסקיר.

ח.

באת כוח המדינה ציינה כי לחובת שני העוררים מאסרים על תנאי, דבר שלא הרתיעם מעבירה נוספת, ונוכח עברם הפלילי והמסוכנות אין מקום לתסקיר.

הכרעה

ט.

אשר לראיות לכאורה, איני רואה מקום להוסיף על אשר נכתב בבש"פ ספורי . אעבור איפוא לנסיבות האישיות. באשר לעורר לאלא; הוא בן 22, והחל בעבירותיו בגיל 14, בשנת 2001, וכבר עמד עד הנה חמש פעמים בפני בתי המשפט, בעבירות אלימות, איומים ורכוש, וריצה תקופות מאסר של 20 חודש ו-14 + 10 חודשים. תלוי ועומד כנגדו מאסר על תנאי של 12 חודש בעבירות אלימות או רכוש (למעט בסעיף 413 לחוק העונשין) . הוא שב לכאורה ל סורו ונתפס "על חם". איני רואה מקום להיעתר לערר, ובשלב זה גם אין מקום להטריח את השירות בתסקיר. איני נעתר איפוא לערר בעניינו.

י.

באשר לעורר זינב, בן 37, בעברו הרשעות בעבירות סם לצריכה עצמית והרשעה בעבירת סיוע להתפרצות (מקום שמסר לעבריינים מידע על קיום כספת אצל מתלוננים שאמו עבדה אצלם, ובהמשך התבצע שוד); הוא נדון ב-4.1.07 ל-5 חודשי מאסר בעבודות שירות ו-5 חודשי מאסר על תנאי בעבירות רכוש. תנאי זה בתוקפו. אין לומר כי המדובר באדם "נורמטיבי" כטענת הסניגור בערר, גם אם עברו אינו מכביד מאוד פלילית (אולם הוא מכביד מוסרית , נוכח אופי העבירה שנזכרה למעלה). עם זאת, לא בזכות העורר אלא בזכות ארבעת ילדיו החלטתי להזמין תסקיר מעצר, שיוגש תוך 21 יום, ואני מקדים תודה לשירות המבחן למבוגרים. איני נוטע כל מסמרות באשר לתוצאה. התסקיר יונח בפני בית המשפט קמא והוא יחליט על פי שיקולו.