בש"פ 6843/21 אלכס זברק נ. הועד המקומית לתכנון ובניה "ישובי הברון"

1.

לפניי בקשה להארכת המועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 2.8.2021 בעפ"א 24690-06-21 בגדרו נדחה ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים בחדרה.

2.

בית המשפט לעניינים מקומיים הרשיע את המבקש בעבירות של שימוש במקרקעין בלא היתר לפי סעיף 204(ב) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק התכנון והבניה ) ובמסירת הודעה כוזבת למוסד תכנון לפי סעיף 214 לחוק התכנון והבניה. בגדר הרשעות אלה הושת על המבקש עונש מאסר על תנאי לתקופה של חודשיים, קנס כספי בסך של 65,000 ש"ח או 180 ימי מאסר תחתיו, וחתימה על התחייבות בסך של 21,000 ש"ח להימנע מלעבור עבירה לפי פרק י' לחוק התכנון והבניה למשך שנתיים. בית המשפט המחוזי בחיפה דחה את הערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים.

3.

המועד הקבוע בדין להגשת בקשת רשות ערעור בהליך פלילי הוא 45 ימים מיום מתן פסק הדין (סעיף 199 ל חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: חוק סדר הדין הפלילי )). כלל הוא כי תקופת הפגרה אינה עוצרת את מרוץ הזמן להגשת ההליך ערעורי בדין הפלילי (ראו:

בש"פ 11461/04 מזרחי נ' מדינת ישראל (28.12.2004)). עם זאת, כאשר היום האחרון להגשת ההליך חל בתוך תקופת הפגרה, המועד נדחה עד למחרת תום הפגרה (ראו סעיף 10(ג)

ל חוק הפרשנות , התשמ"א-1981). משכך, המועד האחרון להגשת בקשת רשות הערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי חל ביום 19.9.2021 (בשים לב שביום 16.9.2021 חל יום הכיפורים). הבקשה להארכת מועד שלפניי, בצירוף בקשת רשות הערעור, הוגשה ביום 13.10.2021, היינו באיחור של למעלה משלושה שבועות . לטענת המבקש, האיחור נבע מטעות של בא-כוחו אשר לא מנה את ימי פגרת הקיץ במניין הימים להגשתה של בקשת רשות הערעור. עוד נטען כי בימי פגרת הקיץ היה עסוק בא-כוח המבקש בטיפול בהוריו הקשישים ובילדיו ונכדיו. בנוסף נטען כי בקשת רשות הערעור מעלה שאלות משפטיות עקרוניות בעלות חשיבות כללית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים לסכסוך הקונקרטי.

4.

המשיבה מצידה מתנגדת לבקשה. לטענת המשיבה, המבקש לא הצביע על טעם ממשי המסביר את השיהוי שבהגשת בקשת רשות הערעור, בשים לב לכך שהוא מיוצג. זאת ועוד, לטענתה הבקשה מבוססת על תקיפת ממצאי עובדה ומהימנות של הערכאות הקודמות.

5.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות . בהתאם לסעיף 201 ל חוק סדר הדין הפלילי נתונה לבית המשפט הסמכות להורות על הארכת המועד להגשת הליך ערעורי בפלילים. בבקשת ארכה מסוג זה אין המבקש נדרש להציג "טעם מיוחד" ודי בהצגת "טעם ממשי המניח את הדעת". בהקשר זה ישקול בית משפט, בין היתר, את משך האיחור; את ההצדקה הנטענת לאיחור; ואת סיכוייו הלכאוריים של ההליך העיקרי (ראו: בש"פ 5988/06

נגר נ' מדינת ישראל

(25.7.2006 ) ). חשוב להדגיש כי על אף הגישה המקלה בהשוואה להארכת מועד להגשת הליכים אזרחיים, הכלל הוא שגם בהליכים פליליים יש להקפיד על קיום המועדים הסטטוטוריים, והארכת מועד לא תינתן כדבר שבשגרה.

6.

במקרה דנן האיחור בהגשת ההליך אינו זניח, כמפורט לעיל, ואיני סבורה כי ההסבר אשר ניתן על ידי בא-כוח המבקש מקים הצדקה לאיחור זה. לעניין זה יש להדגיש כי כאשר בעל-דין (ובפרט בעל דין מיוצג) טוען כי בשל טעות בדין הוגש ההליך באיחור, עליו להראות כי הייתה זו טעות סבירה, או שנהג בשקידה סבירה למניעת הטעות. הטעות שנפלה במקרה דנן עניינה בדין ברור, מוכר ומבוסס, ובדיקה פשוטה של הוראות הדין הייתה מובילה למניעת הטעות.

7.

על כך יש להוסיף כי בהתחשב בכך שמדובר בבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי", ובשים לב לכללי ההתערבות הנהוגים בבית משפט זה ביחס לבקשות רשות ערעור מן הסוג האמור, איני סבורה כי סיכויי ההליך לגופו מצדיקים את מתן הארכה המבוקשת. ראיתי לנכון לציין כי לאחר שעיינתי בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, אני סבורה כי על פני הדברים הוא אינו מעלה שאלה בעלת חשיבות ציבורית או משפטית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים . ודוק, טענות המבקש באשר למשמעות אישור היתר הבניה על-ידי ועדת הערר נדונו בפירוט בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, והמבקש לא הוכיח שיש בהן כי להצדיק דיון ב"גלגול שלישי".

8.

הבקשה להארכת מועד נדחית אפוא.