בש"פ 6920/20 שמעון לוי נ. מדינת ישראל

לפניי ערר לפי סעיף 53 לחוק סדר הדין הפלילי, (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996.

עניינו של הערר בהחלטתו של בית המשפט קמא שלא לקבל החלטה בשלב זה בבקשה למעצר עד תום ההליכים, אלא להמתין עד לאחר שיוכן על ידי שירות המבחן תסקיר מעצר בעניינו של העורר.

ככלל, החלטת בית משפט קמא להיעזר בשירות המבחן בטרם קבלת החלטה ביחס להעברה למעצר בפיקוח אלקטרוני או שחרור לחלופת מעצר, היא מסוג הנושאים שערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהם. המדובר בפררוגטיבה המסורה לערכאה הדיונית, וזאת בהתאם להתרשמותה מנסיבות המקרה.

אודה כי המקרה שלפניי מעורר לבטים, שכן על פני הדברים נראה כי זהו מקרה המתאים לבחינת חלופות למעצר מאחורי סורג ובריח אף ללא תסקיר. אולם, בסופו של דבר, הגעתי למסקנה כי לאור לוח הזמנים הקצר שנקצב על ידי בית משפט קמא להכנת תסקיר המעצר, לא יהיה זה נכון להתערב בהחלטת בית המשפט קמא גם במקרה דנן.

לאור האמור, הערר נדחה.

יחד עם זאת אבהיר, כי יש מקום לבחון את האפשרות להעביר את העורר למעצר בפיקוח אלקטרוני או לשחררו לחלופת מעצר בהקדם האפשרי, ולכל המאוחר ביום שנקבע לכך בהחלטתו של בית משפט קמא, דהיינו 22.10.2020.

לפיכך, שירות המבחן מתבקש לעשות כל מאמץ על מנת שתסקיר המעצר בעניינו של העורר יהיה מוכן עד למועד האמור. במידה ששירות המבחן לא יגיש את תסקיר המעצר עד לדיון הקבוע בתיק ליום 22.10.2020, ידון בית המשפט קמא בבקשה למעצר עד תום ההליכים במועד האמור, אף אם לא יתקבל תסקיר שירות מבחן. במסגרת הדיון האמור יבחן בית המשפט קמא בנפש חפצה את חלופות המעצר שיוצעו על ידי העורר.