בש"פ 3888/21 גלאל קטאווי נ. מדינת ישראל

1.

לפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בלוד (כב' השופטת אפרת פינק ) מיום 30.5.2021 במ"ת 13275-03-21 במסגרתה הורה על הגשת תסקיר שירות המבחן לצורך בחינת חלופת מעצר, וזאת בטרם ניתנה החלטה בבקשתו לשחררו לחלופה.

2.

ככלל, החלטות מן הסוג של דחיית מועד דיון בשחרור לחלופת מעצר עד לקבלת תסקיר מעצר משירות המבחן מצויות בגדר שיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית, ומשכך התערבות ערכאת הערעור באלה היא מצומצמת עד מאוד (לעמדתי האמורה, ראו למשל בש"פ 6920/20 לוי נ' מדינת ישראל (15.10.2020); בש"פ 6887/20 בן דוד נ' מדינת ישראל (9.10.2020)).

3.

עניינו של העורר אומנם חריג, וזאת בשל מצבו הנפשי כפי שהוא נלמד מחוות הדעת הפסיכיאטרית שהוגשה בעניינו (חוות דעתם של ד"ר אורן לבשטין ושל ד"ר אלה יניב מיום 18.3.2021. להלן: חוות הדעת הפסיכיאטרית ), אולם לא מצאתי פגם בהחלטת בית המשפט קמא לפיה בטרם מתן החלטה בדבר מסוכנות העורר, ובכלל זאת האפשרות לאיין אותה באמצעות חלופת המעצר המוצעת, יש לעמוד על הכנת תסקיר מעצר בעניינו. בית המשפט קמא היה מודע לנסיבותיו הייחודיות של העורר, ואף הבהיר כי מדובר במצב בו קיים כרסום בעוצמת הראיות בשל האפשרות שימצא בלתי אחראי למעשיו. למרות זאת, סבר כי בהינתן מכלול הנתונים, לא יהיה זה נכון לקבל החלטה ללא התייחסות של גורמי שירות המבחן. התרשמותי כהתרשמותו, וזאת במיוחד בהינתן אי הוודאות הקיימת ביחס למסוכנות הנשקפת מהעורר לעת הזו, וביחס לתועלת שיש בחלופת המעצר המוצעת לריסונה.

4.

לאור האמור, הערר נדחה בזאת.

5.

יחד עם זאת, מוצא אני לנכון לבקש כי בנוסף לתסקיר שירות המבחן, תוגש גם הבהרה מטעם הפסיכיאטר המחוזי, בהמשך לחוות הדעת הפסיכיאטרית, באשר למסוכנות הנשקפת מהעורר להערכת גורמי בריאות הנפש לעת הזו, ובפרט ביחס לשאלה האם די בטיפול מרפאתי על מנת לאיין אותה. הפסיכיאטר המחוזי מתבקש להעביר עמדתו בסוגיות הללו לבית המשפט המחוזי (לתיק המעצר: מ"ת 13275-03-21) קודם למועד דיון ההמשך שנקבע ליום 23.6.2021.