בש"פ 6887/20 תומר דוד נ. מדינת ישראל

לפניי בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט ארז פורת ) בעמ"ת 58750-09-20 מיום 30.9.2020, במסגרתה דחה בית המשפט את הערר שהגיש המבקש על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט שלמה בנג'ו ) במ"ת 21268-09-20 מיום 23.9.2020, בה הורה על מעצרו של המבקש עד למתן החלטה אחרת, תוך דחיית מועד הדיון בעניין מעצרו עד לקבלת תסקיר שירות מבחן לצורך בחינת חלופות מעצר. טענת העורר בערר שלפניי היא כי בשים לב לפרק הזמן הממושך הצפוי עד לקבלת התסקיר (כחודשיים ימים), על בית המשפט היה לוותר על עריכת תסקיר ולבחון חלופות מעצר בעצמו.

לאחר עיון בבקשת רשות הערר על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. כידוע, רשות לערור לבית משפט זה על החלטות שנבחנו בערר על ידי בית המשפט המחוזי ("ערר בגלגול שלישי") תינתן במשורה, ורק במקרים בהם הבקשה מעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים לה (רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982); בש"פ 2785/19 יאיר נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (18.4.2019)), וכן כאשר מדובר במקרים נדירים ביותר, בהם שיקולי הצדק מורים על מתן רשות ערעור (רע"פ 8192/12 עכאשה נ' מדינת ישראל , פסקאות 12-11 (20.11.2012); רע"פ 7572/12 הזייל נ' מדינת ישראל , פסקה 12 (23.10.2012)). החלטה שכל עניינה דחיית מועד הדיון בשחרור לחלופת מעצר עד לקבלת תסקיר מעצר משירות המבחן, איננה נכנסת לגדר המקרים החריגים הללו.

אעיר עם זאת, כי בשים לב לעיכובים הצפויים בהכנת תסקירי מעצר בעקבות התפשטות מגפת הקורונה, מן הראוי לגלות בימים אלה יתר נכונות לשחרר לחלופת מעצר גם ללא תסקיר מעצר, וזאת במקרים שעל פני הדברים מצדיקים זאת. מכל מקום, בהינתן היקף הפעילות העבריינית והעבר הפלילי של המבקש, המקרה דנן אינו נמנה על המקרים הללו.

נוכח האמור, הבקשה למתן רשות ערר נדחית.